יבמות דף טז. א

האם מעשרים מעשר עני בשביעית במקומות דלהלן בעבר הירדן? [תוד"ה עמון].

בארץ סיחון
בלא מה שכבש מעמון ומואב
בארץ סיחון
בחלק שכבש מעמון ומואב
לרש"י (כפי שפירשו תוס') נוהג מעשר עני נוהג מעשר עני
לרבינו תם נוהג שביעית כעבר הירדן נוהג מעשר עני

האם מקבלים גרים במקומות דלהלן, או שחוששים שהם ממזרים מישראל?

הקרדויים התרמודים קרתויים
לעדות ר' דוסא ולסתם משנה מקבלים מקבלים אין מקבלים
שיטה אחת בר' יוחנן [1] מקבלים אין מקבלים אין מקבלים

יבמות דף טז: א

עובד כוכבים ועבד שבאו על בת ישראל מה דין הולד? [תוד"ה קסבר].

בעכו"ם שבא בעבד שבא
לסתם משנה בקידושין הולד כשר הולד כשר
לר' עקיבא לתי' א' בתוס': הולד ממזר מה"ת [2]
לתי' ב' בתוס': הולד ממזר מדרבנן
הולד ממזר מה"ת [3]

אליבא דרב אסי עכו"ם שקידש בזמן הזה חוששים לקידושיו, מה הדין בדלהלן? [תוד"ה עובד].

ישראל שבא על גוי מה דין הולד? גוי שבא על ישראלית מה דין הולד?
לפירש"י הולד ממזר - וחוששין לקידושיו [4] הולד ממזר - וחוששין לקידושיו
לנראה בתוס' הולד גוי - ואין חוששין לקידושיו הולד ממזר - וחוששין לקידושיו
-------------------------------------------------

[1] והגם שר' דוסא בן הרכינס אמר את עדותו בשם חגי הנביא, כתבו התוס' (בד"ה רבי), דשמא סובר ר' יוחנן שלא אמרה חגי מעולם.

[2] אפי' שהביאה (כשהיא בצינעה, דבפרהסיא קנאין פוגעין בו) היתר היא, מ"מ כיון שלא תפסי לעכו"ם קידושין בבת ישראל לכך הולד ממזר, דס"ל דכל שלא תפסי בו קידושין הולד מממזר.

[3] ר"ע לשיטתו דעושה ממזר מחייבי לאוין, ובעבד יש איסור לאו לבוא על בת ישראל.

[4] רש"י מפרש שבני עשרת השבטים נשאו גויות, וקסבר רב אסי דגויה שילדה מישראל הולד ממזר, והגם שבכל דוכתא פשיטא לן שבנך הבא מגויה אינו בנך אלא בנה, סתמא דמשניות אלו כמ"ד שהולד כשר (והוא גוי), אבל מאן דס"ל שהולד ממזר ס"ל שכך הדין אפי' בבא ישראל על גויה, ולכן חוששין לקידושין. וכנראה דוחק רש"י להעמיד באחד מי' השבטים שבא על גויה, ולא להיפך שבאו גוים על בנות עשרת השבטים משום דאיכא מ"ד דבנות ישראל דאותו הדור נבקע רחמן ולא יכלו להוליד.

-------------------------------------------------