[1] והגם שר' דוסא בן הרכינס אמר את עדותו בשם חגי הנביא, כתבו התוס' (בד"ה רבי), דשמא סובר ר' יוחנן שלא אמרה חגי מעולם.

[2] אפי' שהביאה (כשהיא בצינעה, דבפרהסיא קנאין פוגעין בו) היתר היא, מ"מ כיון שלא תפסי לעכו"ם קידושין בבת ישראל לכך הולד ממזר, דס"ל דכל שלא תפסי בו קידושין הולד מממזר.

[3] ר"ע לשיטתו דעושה ממזר מחייבי לאוין, ובעבד יש איסור לאו לבוא על בת ישראל.

[4] רש"י מפרש שבני עשרת השבטים נשאו גויות, וקסבר רב אסי דגויה שילדה מישראל הולד ממזר, והגם שבכל דוכתא פשיטא לן שבנך הבא מגויה אינו בנך אלא בנה, סתמא דמשניות אלו כמ"ד שהולד כשר (והוא גוי), אבל מאן דס"ל שהולד ממזר ס"ל שכך הדין אפי' בבא ישראל על גויה, ולכן חוששין לקידושין. וכנראה דוחק רש"י להעמיד באחד מי' השבטים שבא על גויה, ולא להיפך שבאו גוים על בנות עשרת השבטים משום דאיכא מ"ד דבנות ישראל דאותו הדור נבקע רחמן ולא יכלו להוליד.