[1] וסבר עולא שזיקה שיש לארוסה עושה ספק ארוסה, ולכן אין ליבם שום כח בנכסים ויכולה למכור, ומה שנקרא "ספק ארוסה", פירש"י משום שעכ"פ צריכה חליצה. וזיקת נשואה עושה ספק נשואה, ולכך לב"ש יחלוקו, ולב"ה אזלינן בתר חזקה.

[2] והכל מיירי בנפלה מן הנשואין. והקשה אביי דהרי מצינו לב"ש דספק מוציא מידי ודאי, והשיבה הגמ' דמה שמצינו הוא גבי בע"ח שם חשיב ספק וספק, משא"כ הכא כיון שיש שטר כתובה - ס"ל לב"ש שטר העומד להגבות כגבוי דמי.

[3] ובין ברישא ובין בסיפא מיירי שנפלו לה נכסים כשהיא שומרת יבם, דאם נפלו לה כשהיא תחתיו לכו"ע בעלה ידו עדיפא מידה, וממילא יבם ידו כידה.