יבמות דף מב. א

מאימתי מונים לגרושה או ליבמה את הג' חדשים? [תוד"ה לאחר].

בגרושה ביבמה
לרב משעת נתינה [1] בחלצו לה משעת המיתה
לשמואל משעת כתיבה במת יבמה משת מיתת היבם [2]

יבמות דף מב: א

נשים דלהלן שאינם ראויות להתעבר האם צריכות להמתין ג' חדשים?

רגילה לילך לבית אביה [3], רבה עם בעלה, בעלה חבוש, חולה, זקן, היתה היא חולה, הפילה מיד אחר מותו, עקרה, זקנה, קטנה, איילונית, אינה ראויה לילד, ארוסה
לר' מאיר, למתניתין דכרם ביבנה צריכות להמתין
לר' יהודה ולר' יוסי אין צריכות להמתין
-------------------------------------------------

[1] ואע"ג דמשעת כתיבה כבר לא מתייחד עמה - כדי שלא יהיה גט ישן, בכל אופן לא מונים אלא משעת נתינה, וביארו התוס' (בד"ה מאי), דהוא כדי שלא יאמרו שתי נשים בחצר אחת - שקיבלו גט ביחד זו אסורה וזו מותרת, דלא יסברו העולם לחלק שזה נכתב גיטה לפני ג' חדשים וזה נכתב גיטה רק סמוך לנתינה.

[2] כן אמר ר"ת בתוס', דדוקא גבי חליצה, שהחליצה מוכיחה שלא בא עליה היבם לכן מונים משעת המיתה, אבל אם מת היבם לאחר ג' צריכה להמתין עוד ג' חדשים ממיתת היבם, דקרובה היא לביאה יותר מארוסה, ואם בארוסה גזרו ארוסה אטו נשואה, כ"ש ביבמה.

[3] וסמוך למיתת בעלה שהתה זמן מרובה בבית אביה - אשה כזו לא מתעברת. וכן שאר הנשים המנויות כאן.

-------------------------------------------------