[1] ר' יוחנן לומד את הברייתא שמיירי בלא רבייה, דהיינו שאין בכל קופה מאה סאין כדי לבטל את הסאה תרומה אם נפלה שם, אלא הוא מעמיד את הברייתא אליבא דרבנן דס"ל שתרומה בזמן הזה דרבנן, ובתרומה דרבנן הקילו גם בלא ריבוי. אכן גם בסברא זו גופא נחלקו שתי תירוצים בגמ', האם מה שבדרבנן לא צריך ריבוי של פי מאה זה אפי' בכה"ג שאין לנו לומר "שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה וחולין לתוך חולין נפלו", או רק בכה"ג שיש סברת "שאני אומר" ונפ"מ תהיה במקוה שהיו בו מ' סאה ונתן סאה מים שאובים ונטל סאה וכו', שיכול לעשות כן רק שלא ישקול את רוב המקוה, אבל לא צריך לדאוג להשאיר רוב.

[2] ואף שס"ל לר"ל שהוא ספק, בכל אופן אינו נישא אלא בדיעבד כדי שלא יעבור על ספק איסור משכב זכור.