1)IDENTIFYING THE NATIONS IN THE PESUKIM
כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב (בראשית ט) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם (דף י,א) אף על גב דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם
(a)R. Yochanan told Resh Lakish that the Nimshal of the Pasuk is not as he said (there would not be Shechinah in the second Mikdash in any case because it was built by the Persians [from Yefes]).
ופרסאי מנא לן דמיפת קאתו
(b)Question: How do we know that the Persians are descended of Yefes?
דכתיב (בראשית י) בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס גומר זה גרממיא מגוג זו קנדיא מדי זו מקדוניא יון כמשמעו תובל זה בית אונייקי משך זו מוסיא תירס פליגי בה ר' סימאי ורבנן ואמרי לה רבי סימון ורבנן חד אמר זו בית תרייקי וחד אמר זו פרס תני רב יוסף תירס זו פרס
(c)Answer: It is a Beraisa identifying Tiras as Persia.
סבתה ורעמה וסבתכא תני רב יוסף סקיסתן גוייתא וסקיסתן ברייתא בין חדא לחדא מאה פרסי והיקפה אלפא פרסי (בראשית י) ותהי ראשית ממלכתו
(d)More identifications ... Savta and Savtecha (inner and outer regions).
בבל וארך ואכד וכלנה בבל כמשמעה ארך זה אוריכות ואכד זה בשכר כלנה זה נופר נינפי
1.Bavel, Erech, Akad, Chalneh.
(בראשית י) מן הארץ ההיא יצא אשור תני רב יוסף אשור זה סילק (בראשית י) ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח נינוה כמשמעו רחובות עיר זו פרת דמישן כלח זו פרת דבורסיף ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדולה רסן זה אקטיספון היא העיר הגדולה
2.Ashur, Nineveh, Rechovos, Kalach, Resen.
איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה כשהוא אומר (יונה ג) ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה
3.The large city...is Nineveh (based on Yonah).
(במדבר יג) ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק תנא אחימן מיומן שבאחים ששי שמשים את הארץ כשחיתות תלמי שמשים את הארץ תלמים תלמים דבר אחר אחימן בנה ענת ששי בנה אלוש תלמי בנה תלבוש ילידי הענק שמעניקין החמה בקומתן
4.Achiman, Sheishai, Talmei, Yelidei ha'Anak.
אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי עתידה רומי שתפול ביד פרס שנאמר (ירמיהו מט) לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ <על> [אל] אדום ומחשבותיו אשר חשב <על> [אל] יושבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם
(e)(Cited in the name of Rebbi): Rome is destined to fall before Persia (proof text).
מתקיף לה רבה בר עולא מאי משמע דהאי צעירי הצאן פרס הוא דכתיב (דניאל ח) <ו>האיל אשר ראית בעל הקרנים <הוא> מלכי מדי ופרס ואימא יון דכתיב (דניאל ח) והצפיר השעיר מלך יון
(f)Question: How do you know that Tze'irei ha'Tzon is Persia (the proof text could also refer to Greece)?
כי סליק רב חביבא בר סורמקי אמרה קמיה דההוא מרבנן אמר ליה מאן דלא ידע פרושי קראי מותיב תיובתא לרבי מאי צעירי הצאן זוטרא דאחוהי דתני רב יוסף תירס זה פרס
(g)The sage of Eretz Yisrael clarified how it refers to Persia.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום ר' יהודה ברבי אלעאי עתידה רומי שתפול ביד פרס
(h)(cited in the name of R. Yochanan): Rome is destined to fall before Persia.
קל וחומר ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים נפלו כשדיים ביד פרסיים מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים
1.This is logically derived from the builders/destroyers of the first Mikdash.
אמר רב עתידה פרס שתפול ביד רומי
(i)(Rav): Persia is destined to fall before Rome.
אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב בנויי ביד סתורי
1.Question: Can the builders fall before the destroyers?
אמר להו אין גזירת מלך היא
2.Answer: If the King so decrees.
איכא דאמרי אמר <ליה> [להו] אינהו נמי הא קא סתרי בי כנישתא תניא נמי הכי עתידה פרס שתפול ביד רומי חדא דסתרי בי כנישתא ועוד גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין
3.Alternate answer: The Persians also destroyed synagogues, and the King has so decreed.
דאמר רב יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים שנאמר (מיכה ג) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל:
(j)Rome must ultimately prevail over the world for nine months prior to Israel's redemption (proof text).
ת"ר כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה חוץ מלשכת פרהדרין שהיה בה בית דירה לכהן גדול
(a)Only the Lishkas Parhadrin (the residence of the Kohen Gadol) must have a Mezuzah.
אמר ר' יהודה והלא כמה לשכות היו במקדש שהיה להן בית דירה ולא היה להן מזוזה
(b)Question: But other Lishkos (also residences) did not?
אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה
(c)Answer: It is a Gezeirah (lest the Kohen Gadol be considered incarcerated).
מ"ט דר' יהודה
(d)Question: Why isn't residence enough to obligate?
אמר <רבא> [רבה] קסבר רבי יהודה כל בית שאינו עשוי לימות החמה ולימות הגשמים אינו בית
(e)Answer (Rava): R. Yehudah holds that only year-round residences are obligated in a Mezuzah.
איתיביה אביי והכתיב (עמוס ג) והכיתי <את> בית החורף על בית הקיץ
(f)Question (Abaye): But we find winter/summer homes called Bayis?
א"ל בית חורף ובית קיץ איקרי בית סתמא לא איקרי
(g)Answer: They are called winter-homes, not simply homes.
איתיביה אביי סוכת החג בחג ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין ותני עלה ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר
(h)Question (Beraisa): But R. Yehudah obligates a Mezuzah in a Sukah? (There could hardly be a more seasonal dwelling.) R. Yehuda also obligates a Sukah in Eruv, Mezuzah and Ma'aser.
וכי תימא מדרבנן
1.And if you'll suggest that the obligation is only de'Rabanan...
10b----------------------------------------10b
בשלמא עירוב ומזוזה איכא למימר מדרבנן אלא מעשר מי איכא למימר מדרבנן (דף י,ב) דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב
2.But he also makes the produce brought directly into the Sukah subject to Ma'aser (and this we would not do unless the obligation was d'Oraisa, for fear of errors).
אלא אמר אביי בשבעה דכולי עלמא לא פליגי דמיחייבא כי פליגי בשאר ימות השנה רבנן סברי גזרינן שאר ימות השנה אטו שבעה ור' יהודה סבר לא גזרינן
(i)Answer (Abaye): They agree that Sukah is obligated in Mezuzah during the week of Sukos; they argue about whether (Chachamim) or not (R. Yehudah) to extend that obligation to the rest of the year.
א"ל רבא והא סוכת החג בחג קתני
(j)Question (Rava): But the Mishnah teaches that the Chachamim argue about Mezuzah during Sukos!?
אלא אמר רבא בשאר ימות השנה כ"ע לא פליגי דפטורה כי פליגי בשבעה
(k)Answer (Rava): Rather, there is no argument during the year (exempt) and they only argue during Sukos.
וסוכה טעמא לחוד ולשכה טעמא לחוד
(l)Sukah and Lishkah have separate bases for the argument.
סוכה טעמא לחוד רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן ומיחייבא במזוזה ורבנן לטעמייהו דאמרי סוכה דירת עראי בעינן ולא מיחייבא במזוזה
1.(Sukah): R. Yehudah holds that Sukah must be of a permanent nature; Rabanan hold it must be a temporary dwelling.
ולשכה טעמא לחוד רבנן סברי דירה בעל כרחה שמה דירה ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה ומדרבנן הוא דתקינו לה שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין
2.(Lishkah): Chachamim hold that an imposed dwelling is called a dwelling; R. Yehudah holds it is not (and the obligation for a Mezuzah, as mentioned, is mi'd'Rabanan)