1)

TOSFOS DH l'Mazeh u'Mazin Alav Tahor v'Noge'a Tamei

תוספות ד"ה למזה ומזין עליו טהור ונוגע טמא

(SUMMARY: Tosfos explains how touching is more stringent than being sprinkled on.)

- תימה מזין עליו אינו טהור עד שיטבול ויערב שמשו יטהר וא"כ למאי הוה נוגע טמא טפי ממזין עליו

(a)

Question: One who is sprinkled on is not Tahor until the night comes after he immerses. If so, in what sense is one who touched [Mei Chatas] more Tamei than one who was sprinkled on?

וי"ל דה"ק מזין עליו ההזאה גורמת לו טהרה ונוגע מי חטאת גורמין לו טומאה

(b)

Answer #1: The Gemara means that sprinkling causes Taharah to one who is sprinkled on, but [the water] causes Tum'ah to one who touches it.

אי נמי י"ל מזין עליו טהור היינו טהור שנפלו עליו הזאה דהוי טהור לגמרי

(c)

Answer #2: "One who is sprinkled on is Tahor" refers to a Tahor on whom Mei Chatas was sprinkled. He is totally Tahor.

1.

Note: Gevuras Ari and the Ya'avetz asked why he is not Tamei due to touching Mei Chatas.

2)

TOSFOS DH Mai Mazeh Nosei

תוספות ד"ה מאי מזה נושא

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not explain the verse simply.)

וא"ת ומנא ליה לגמרא למעקר קרא ממשמעותיה לומר דמזה טהור ומזה דקרא היינו נושא

(a)

Question: What is the Gemara's source to uproot the verse from its simple meaning, and say instead that the Mazeh is Tahor, and "Mazeh" in the verse refers to one who carries Mei Chatas?

אימר מזה ממש

1.

We should say that it literally refers to one who sprinkles!

י"ל מדכתיב והזה הטהור אלמא דהמזה טהור

(b)

Answer: Since it says "the Tahor will sprinkle", this shows that the Mazeh is Tahor. (Therefore, we must say that it refers to one who carries.)

ואף על גב דדרשינן מיניה טהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שהוא כשר בפרה

(c)

Implied question: We expound [another law] from "Tahor", to deduce that he is Tamei [for other matters], to teach that a Tevul Yom [one who immersed from Tum'ah today] is Kosher for Parah Adumah!

י"ל תרתי שמע מינה.

(d)

Answer: We learn both of these from "ha'Tahor".

3)

TOSFOS DH Ela Mai Mazeh Nosei

תוספות ד"ה אלא מאי מזה נושא

(SUMMARY: Tosfos explains why it is better to say that Mazeh refers to carrying than touching.)

והא קמ"ל דעד דדרי כשיעור הזאה

(a)

Explanation: [He is called Mazeh] to teach that [he is Tahor] unless he carries the amount needed for Haza'ah.

תימה לי א"כ מאי טעמא הדר ביה ממאי דאמר מאי מזה נוגע

(b)

Question: If so, why did we retract from saying that Mazeh is one who touches?

אי משום דקשיא ליה והכתיב נוגע והכתיב מזה ועוד מזה בעי כיבוס נוגע לא בעי כיבוס

1.

Suggestion #1: It is because it says Noge'a, and it says [also] Mazeh. Also, one who sprinkles must immerse his clothes, and one who touches need not immerse his clothes.

לימא הא דכתב נוגע ולא כתב ביה כיבוס היינו כי לא נוגע כשיעור הזאה ומזה דבעי כיבוס היינו כי נגע כשיעור הזאה

2.

Rejection: We can say that the Torah wrote Noge'a, but did not mention immersing clothes regarding Noge'a, for it refers to one who touched less than a Shi'ur for Haza'ah. Mazeh, who must immerse his clothes, refers to one who touched a Shi'ur for Haza'ah!

ואין לתרץ דמש"ה לא מוקמינן ליה בנוגע וכדפריש משום דנוגע לא בעי כיבוס אפילו כי נגע בכשיעור מדכתיב והנוגע במי הנדה יטמא ולא כתב ביה כיבוס

3.

Suggestion #2: We do not establish it to teach about one who touches, like it explains, for one who touches need not immerse his clothes even if he touched a Shi'ur, since it says "veha'Noge'a b'Mei ha'Nidah Yitma", and it does not mention immersing his clothes.

ומי הנדה משמע מים הראוין להזות שיש בהן כשיעור

i.

Mei ha'Nidah connotes water proper for Haza'ah, i.e. it has the required Shi'ur.

דהא ודאי ליתא דמי הנדה לא משמע הכי

4.

Rejection: Surely Mei ha'Nidah does not connote this.

דאי לא תימא הכי א"כ כי פריך ונכתוב נושא מאי קא משני הא קמשמע לן עד דדרי כשיעור הזאה

5.

Support #1: If not, when the Gemara asked "the Torah should have written Nosei", what was the answer "it wrote Mazeh to teach that he must carry a Shi'ur for Haza'ah"?

אכתי תיקשי לך ליכתוב והנושא מי נדה יכבס בגדיו דמי הנדה משמע שיש בהן כדי הזייה

i.

The question remains! It should have written "veha'Nosei Mei Nidah Yechaves Begadav", since Mei ha'Nidah connotes that it has a Shi'ur for Haza'ah!

ועוד אי מי הנדה משמע דוקא שיש בהן כדי הזייה אם כן אין בהן כדי הזייה לא יטמא במגע כלל

6.

Support #2: If Mei ha'Nidah connoted that it has a Shi'ur for Haza'ah, if so, if there is not a Shi'ur, it is not Metamei one who touches it at all;

והא ליתא דבריש מסכת כלים משמע דמטמו במגע

i.

This is wrong. The beginning of Maseches Kelim connotes that it (less than a Shi'ur) is Metamei one who touches it;

דתנן התם אבות הטומאות השרץ וכו' עד ומי חטאת שאין בהן כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע ואין מטמאין במשא

ii.

The Mishnah there says that Avos ha'Tum'ah are a Sheretz... and Mei Chatas without a Shi'ur for Haza'ah. They are Metamei people and Kelim through touching, but not through carrying.

ואין לתרץ דה"ק מאי מזה נושא אף נושא והוא הדין במגע דשקולין הן והי מינייהו מפקת

7.

Suggestion #3: The Gemara means that "Mazeh" refers to Nosei, i.e. even Nosei, and the same applies to one who touches, for they are equally reasonable. There is no logic to exclude one more than the other. (Therefore, we learn both of them.)

דאם כן מאי פריך ולכתוב נושא

8.

Rejection #1: If so, what was the question "the Torah should have written Nosei!"?

לישני אי הוה כתב נושא הוה אמינא דוקא במשא ולא במגע להכי כתב מזה דהשתא אתי תרוייהו

i.

The Gemara could [easily] answer that had it written Nosei, we would have thought that this refers only to carrying, but not to touching. Therefore, the Torah wrote Mazeh, to teach both of them!

ועוד הלשון אינו משמע כן דקאמר עד דדרי כשיעור הזאה ולא קאמר עד דנגע כשיעור הזאה לענין כיבוס בגדים

9.

Rejection #2: The words of the Gemara connote unlike this. It says "unless he carries a Shi'ur for Haza'ah", and not unless he touches a Shi'ur for Haza'ah" regarding immersing his clothes.

ונ"ל דלהכי לא אוקמא במגע ולענין כיבוס דא"כ הוה משמע במגע לענין כיבוס ובמשא טהור גמור

(c)

Answer #1: We do not establish it to discuss one who touches, regarding immersing his clothes, for this would connote that touching is relevant to his clothes, and one who carries is totally Tahor;

והא לא אשכחן טומאה דלא מטמיא אלא במגע לענין כיבוס ובמשא טהורה

1.

We never find a Tum'ah that is Metamei only through touching regarding immersing clothes, but it is Tahor through carrying.

אע"ג דשרץ מטמא במגע ולא במשא

2.

Implied question: A Sheretz is Metamei through touching, but not through carrying!

מ"מ לא בעי כיבוס

3.

Answer: A Sheretz does not obligate immersing clothes.

להכי אוקמי במשא דבמשא בעי כיבוס ובמגע לא בעי כיבוס

(d)

Conclusion: Therefore, we establish it to discuss carrying, for carrying obligates immersing his clothes, and touching does not obligate immersing his clothes.

דאשכחן טומאה כיוצא בה דנבילה מטמא אדם ולא בעי כיבוס ובמשא בעי כיבוס

(e)

Support: We find a Tum'ah like this, i.e. Nevelah. It is Metamei a person [through touching], but not immersing his clothes. One who carries it must immerse his clothes.

אי נמי נ"ל דמי הנדה משמע הכי ומשמע הכי בין יש בהן כשיעור בין אין בהן כשיעור

(f)

Answer #2: Mei ha'Nidah connotes either way, whether or not there is a Shi'ur;

ולהכי לא מצי לאוקמא במגע דהא כתיב והנוגע במי הנדה יטמא ומשמע אפילו בכשיעור יטמא גרידא טומאה קלה בלא כיבוס בגדים

1.

Therefore, we could not establish it to discuss touching, for it says "veha'Noge'a b'Mei ha'Nidah Yitma." This connotes that even if there is a Shi'ur, he has light Tum'ah, without need to immerse his clothes.

והשתא נמי ניחא הא דקאמר עד דדרי כשיעור הזאה דאי הוה כתב והנושא מי הנדה יכבס בגדיו הוה אמינא בין יש בהן כשיעור בין אין בהן.

(g)

Support: This explains why it says "unless he carries a Shi'ur for Haza'ah." Had it written "veha'Nosei Mei ha'Nidah Yechaves Begadav", I would have thought that this is whether or not it has a Shi'ur for Haza'ah!

14b----------------------------------------14b

4)

TOSFOS DH u'Rminhu Mi she'Zachah b'Dishun Mizbe'ach ha'Pnimi u'Mi she'Zachah ba'Menorah v'Chulei

תוספות ד"ה ורמינהו מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ומי שזכה במנורה וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we cited more of the Mishnah than seems necessary.)

לא הוה צריך לאתויי מי שזכה בדישון הפנימי אלא מי שזכה במנורה וקטורת

(a)

Implied question: Why do we mention the one who merited Dishun of the inner [Mizbe'ach]? We needed to mention only the one who merited the Menorah and Ketoresl...

כי היכי דלא מייתי הכא מי שזכה לתרום מזבח החיצון ומי שזכה באברים דקתני התם

1.

... Just like we do not bring here the one who merited taking ashes off the outer Mizbe'ach, and the one who merited the limbs, which were taught there;

אלא נקט חדא דלעיל מיניה דהיינו דישון מזבח הפנימי שנשנית בסמוך להם לאשמועינן דמי שזכה במנורה ובקטורת דבבקר איירי

(b)

Answer: Rather, we mentioned one before it, i.e. Dishun of the inner Mizbe'ach, which was taught next to them, to teach that we discuss the one who merited the Menorah and Ketores in the morning;

דדישון מזבח הפנימי אינו אלא בבקר ומתני' דהכא נמי בבקר איירי

1.

Dishun of the inner Mizbe'ach is only in the morning. Also our Mishnah here discusses the morning.

והכי נמי הוה מצי לאקשויי דבמתני' קתני זריקת דם תמיד ברישא ובמס' תמיד (דף ל:) קתני ברישא מי שזכה בדישון מזבח הפנימי

(c)

Explanation: Also here, we could have asked that our Mishnah mentions Zerikas Dam of the Tamid first, and the Mishnah in Tamid teaches first the one who merited Dishun of the inner Mizbe'ach;

והדר מי שזכה במנורה והדר קתני שחיטת התמיד וקבלת דמו וזריקתו והדר העלאת אברים לכבש והדר קטורת והדר הקטרת אברים והעלאתן מכבש למזבח

1.

The Mishnah there later teaches the one who merited the Menorah, and then Shechitas ha'Tamid, Kabalah, Zerikah, and then bringing the limbs to the ramp, and then the Ketores, and then burning the limbs and bringing them from the ramp to the Mizbe'ach.

וכי משני רבי שמעון איש המצפה היא אז הכל מתורץ ומנרות דקתני התם ברישא פריך.

2.

When we answer that it is R. Shimon Ish ha'Mitzpah, everything is answered. The question is from the Menorah, which was taught there first.

5)

TOSFOS DH Man Tana Tamid R. Shimon Ish ha'Mitzpah Hi

תוספות ד"ה מאן תנא תמיד רבי שמעון איש המצפה היא

(SUMMARY: Tosfos explains what Rav Huna answered)

- רב הונא קיבל דר"ש איש המצפה ורבנן פליגי בסדר העבודה אבל לא ידע היכי סבירא ליה.

(a)

Rav Huna had a tradition that the Mishnah is R. Shimon Ish ha'Mitzpah, and Rabanan argue about the order of the Avodah. He did not know how he (R. Shimon) holds.

6)

TOSFOS DH Amar Abaye Lo Kashya Kan b'Hatavas Shtei Neros v'Chulei

תוספות ד"ה אמר אביי לא קשיא כאן בהטבת שתי נרות כו'

(SUMMARY: Tosfos shows that Abaye agrees that different Tana'im taught the Mishnayos.)

מדלא קאמר אלא אמר אביי מכלל דלא הדר ביה משינויא דשנינן ארומיא דמתניתין אההיא דתמיד

(a)

Inference: Since it does not say "Ela Amar Abaye", this shows that he did not retract from the answer we gave to the contradiction before our Mishnah and the Mishnah in Tamid.

וקשיא לן אמאי לא משני נמי הכי דמתניתין דהכא בשתי נרות ומתניתין דתמיד בחמש נרות

(b)

Question: Why don't we also answer that our Mishnah discusses two Neros, and the Mishnah in Tamid discusses [the other] five Neros? (If so, we need not establish the Mishnah in Tamid to be R. Shimon!)

ונראה לי דאפילו אי הוי משני הכי אכתי פליגא אמתניתין דהתם זריקת דם התמיד בתר דישון מזבח הפנימי והמנורה

(c)

Answer: Even if we would say so, it would still argue with the Mishnah there, which puts [Zerikas] Dam of the Tamid after Dishun of the inner Mizbe'ach and Menorah;

והכא קתני זריקה ברישא להכי צריך לאוקמי כתנאי

1.

Here, it says that Zerikah was first. Therefore, we must say that different Tana'im taught them.

והא דלא קתני במתניתין נמי הטבה דמקמי הקטורת

(d)

Implied question: Why didn't our also Mishnah teach fixing [five] Neros before the Ketores?

י"ל דלא קא חשיב אלא הטבת שתי נרות שהן גמר העבודה

(e)

Answer: It discusses fixing only the [last] two Neros, which finish [its] Avodah;

והטבת חמש נרות לא היה עושה כה"ג כדאמר בסמוך אורויי בעלמא קא מורי.

1.

The Kohen Gadol did not fix the five Neros, like we say below (15a), that [the first Perek] merely teaches [Avodos that the Kohen Gadol did in the week before Yom Kipur].

7)

TOSFOS DH ha'Hi l'Aba Sha'ul v'Chulei

תוספות ד"ה ההיא לאבא שאול וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we didn't answer that the Tana of Tamid is Aba Sha'ul.)

לעיל כי קאמר מאן תנא יומא רבי שמעון איש המצפה היא הוה מצי למימר מאן תנא תמיד אבא שאול היא דפליג אמתניתין דיומא ומתניתין דיומא כרבנן דפליגי עליה

(a)

Implied question: Above, when we said "the Tana of Yoma is R. Shimon Ish ha'Mitzpah", we could have said that the Tana of Tamid is Aba Sha'ul, who argues with our Mishnah in Yoma, and the Mishnah in Yoma is the Rabanan who argue with him!

וי"ל דניחא ליה לומר להזכיר שם התנא דמתניתין דהיינו רבי שמעון איש המצפה

(b)

Answer #1: The Gemara preferred to mention the name of the Tana of our Mishnah, i.e. R. Shimon Ish ha'Mitzpah.

ועוד משום דאשכחן ליה בהדיא דאתא לאיפלוגי אמתניתין דתמיד דקאמר רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד.

(c)

Answer #2: We explicitly find that he explicitly comes to argue with the Mishnah in Tamid. It says "R. Shimon Ish ha'Mitzpah changes regarding the Tamid."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF