זבחים דף ע"ב ע"א
תוס' הוכיחו שהדברים המנויים במשנה בע"ז הם "את" שדרכו להמנות, לפי"ז יין נסך המוזכר שם באיזה חביות מיירי? [תד"ה אלא].
בחביות פתוחות | בחביות סתומות | |
לתי' א' בתוס' | מיירי [1] | לא מיירי [2] |
לתי' ב' וג' בתוס' | לא מיירי | מיירי [3] |
זבחים דף ע"ב ע"ב
אליבא דרבי אליעזר, האם אמרינן באיסורים דלהלן שיוליך הנאה לים המלח או שידלקו דוקא? [תד"ה כולן].
בערלה ושביעית | בשאר איסורים | |
לרבינו שמואל | אמרינן שיוליך הנאה | אמרינן שיוליך הנאה |
לתוס' | אמרינן שיוליך הנאה [4] | ידלקו |
אליבא דר"מ שאמר לאו דוקא ששה דברים אינם בטלים, איזה דברים הם שאינם בטלים?
כל שדרכו להמנות [5] | את שדרכו להמנות | |
לר' יוחנן | בטל | אינו בטל |
לריש לקיש | אינו בטל | אינו בטל |
-------------------------------------------------
[1] ואף שלכאורה אין לחושבם כדברים שאת שדרכן להמנות - כיון שאין החביות הפתוחות נמכרות דוקא במנין, מ"מ משום חומרא דיין נסך וע"ז חשיב ליה כן.
[2] כיון שאין המשנה בע"ז מונה מה שכבר נמנה בששה דברים, וכמו שלא הזכירה המשנה ככרות של בעל הבית מטעם זה.
[3] ובכו"א הוצרך למנותן שוב במשנה בע"ז, או משום דמיירי בסתם יינם והוא איסור דרבנן והו"א דאינו בטיל, או משום דאתא לאפוקי מר"א דקיל ליה ע"ז וס"ל שיש לה פדיון ולכך צריך למנותן.
[4] בהסבר הראשון נקט תוס' דר"א פליג דוקא בעכו"ם משום שתופסת דמיה, וכשמוליך הנאה לים המלח נראה כאילו מוליך האיסור, וה"ה בשביעית נמי יהיה כן - דגם היא תופסת דמיה. אמנם בפירוש השני כתבו, שדוקא בדבר שאין בו ממשות איסור כגון תנור שהסיקו בעצי ע"ז ואפה בו את הפת - אז מועיל להוליך הנאה - דאין ממשות האיסור בעין, אבל בשאר דברים הדין שידלקו דוקא.
[5] פי' כל דבר שדרכו לרוב בני אדם להמכר במנין דוקא, אולם פעמים נמכר גם שלא במנין. ואת שדרכו, היינו דבר שנמכר רק באופן זה של מנין.