זבחים דף צ' ע"א

לרב פפא מה דין אימורי קדשים קלים או שתי הלחם שיצאו חוץ לקלעים קודם זריקה לענין שתועיל להם הזריקה לדיניהם?

כשחזר והכניסם בשעת זריקה כשהיו בחוץ בשעת זריקה
באימורים מועילה [1] לר' אליעזר: אינה מועילה
לר' עקיבא: מועילה
בשתי הלחם לר' אליעזר: אינה מועילה
לר' עקיבא: מועילה
אינה מועילה [2]

חטאת העוף קודמת לעולה בין לעולת בהמה ובין לעולת העוף, האם יש חילוקים בזה?

בחטאת רגילה בחטאת יולדת [3]
לרש"י קודמת בהקרבה ובקריאה קודמת בהקרבה ובמקרא אינה קודמת
לרבינו חיים קודמת בהקרבה ובקריאה קודמת בהקרבה ואינה קודמת בהקדשה

זבחים דף צ' ע"ב

באופנים דלהלן, האם חטאת קודמת לעולה או לא?

במוספי החג בפר ושעיר דעבודת כוכבים
לאמרי במערבא [4] חטאת קודמת לעולה עולה קודמת לחטאת
לרבינא [5] עולה קודמת לחטאת עולה קודמת לחטאת

זבחים דף צ' ע"ב - המשך.

היו לפניו חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר, איזה יקריב קודם?

ראשון שני שלישי
לסברת בני בבל מעשר חטאת העוף עולת בהמה
לסברת בני ארץ ישראל חטאת העוף עולת בהמה מעשר

אשם מצורע דתנן ביה שקודם לחטאת מפני שמכשיר, לאיזה חטאת קודם? [תד"ה חוץ].

לחטאת דידה לשאר חטאות
לתי' א' בתוס' קודם קודם
לתי' ב' בתוס' לכאורה אינו קודם [6] קודם

שלמים של אמש, האם קודמים לקרבנות דלהלן של היום?

לשלמים של היום לחטאת ואשם של היום
לר' מאיר שלמים של אמש קודמים שלמים של אמש קודמים [7]
לחכמים שלמים של אמש קודמים חטאת ואשם קודמים

באיזה אופנים איכא לאיבעיא בגמ' דתדיר ומקודש מי קודם? [תד"ה תדיר].

בדם עולת תמיד ודם מוספי חטאת בעולות מוספי ר"ח ופר העדה
לרש"י איכא לאיבעיא איכא לאיבעיא
לתוס' ודאי דעולת תמיד קודמת איכא לאיבעיא

-------------------------------------------------

[1] פי' ולכך יש בהם מעילה, וכן חייבים עליה משום פיגול נותר וטמא.

[2] ואמר רב פפא הטעם, דכין שאינם מגופו של הזבח אלא ע"י זריקת דם הכבשים הם ניתרים, א"כ בזה כו"ע מודים שאין הזריקה יכולה להתירם כשהם אינם בפנים.

[3] ר"א מנה שלושה הבדלים בחטאת יולדת: א'. דבכל מקום חטאת העוף היא תחליף לחטאת בהמה שבעשירות, משא"כ ביולדת גם בעשירות מביאה חטאת העוף, וההחלפה היא בעולה. ב'. בכל מקום החטאת באה על חטא, וביולדת לא. ג'. יש מקומות שבמקום חטאת בהמה צריך לשתי חטאות עוף, ואילו ביולדת הוא חטאת העוף אחד. ולכך ביולדת עולה קודמת. ופירש רבא שכוונתו רק לענין המקרא שהקדימה הכתוב, ונחלקו רש"י ורבינו חיים בפירושו וכדלהלן.

[4] הנה כשהקשתה הגמ' מפר ושעיר דעכו"ם שהדין שם שפר לעולה ושעיר לחטאת והפר קודם, תי' במערבא משום דכתיב בעכו"ם: ושעיר לחטת חסר' א', וא"כ לפי"ז צ"ל לעיל באותה הברייתא שאמרה שכבשים קודמים לשעירים, דמיירי דוקא בקרבנות נדבה שכולם עולה, אבל במוספי החג שכבשים הם עולות ושעירים חטאות, איה"נ ששעירים קודמים.

[5] רבינא תי', דבכל מקום אמרינן שחטאת קודמת לעולה, מלבד במקום שכתוב כמפשט, וסדר הכתובים הוא שעולה קודם, וא"כ לפי"ז בין במוספי החג ובין בפר ושעיר דע"ז עולה קודמת.

[6] כן פשטות לשון התוס', וכן הביאו כמה אחרונים, [עי' בצ"ק ובמה שהובא בחק נתן], אלא שהקשו החק נתן והרש"ש ועוד, דלהדיא אמרינן במנחות [דף ה' ע"א] הקדים חטאתו לאשמו תצא לבית השריפה, הרי שודאי אשם מצורע קודם לחטאת דידה. ותי' בחק נתן, שכוונת התוס' שהטעם שנקטה המשנה שבא להכשיר הוא ליתן טעם למה קודם אשם מצורע לשאר חטאות, ואולם לחטאת דידה ל"צ טעם למה קודם, דגזיה"כ הוא, דכתיב: זאת תהיה תורת המצורע, בהויתה תהא, וכפי הסדר הכתוב בתורה אשם קודם לחטאת.

[7] לכאורה מפשטות המשנה, מיירי על ענין אכילה [דכך הוא סדר הבבות במשנה], וכן פירשו בתוס' ד"ה שלמים [וכן נראה שהיתה גירסתם ברש"י ועי' ביעב"ץ], אולם רש"י פירש לענין הקרבה, וביאר שיש זלזול להשהותם כ"כ לשלמים של אתמול וכו'.

עוד חומר לימוד על הדף