עבודה זרה דף ז' ע"א

האם שינוי קונה לר' מאיר ור' יהודה באופנים הבאים? [תד"ה רבי].

בשינה בצבע הצמר בגזל פרה מעוברת וילדה
אליבא דר' מאיר קונה אינו קונה [1]
אליבא דר' יהודה אינו קונה [2] קונה

הנשאל לחכם, ואח"כ שאול שוב לחכם אחר - ומודיעו ששאל לראשון, האם מותר לשני לענות אחרת מתשובת הראשון? [תד"ה הנשאל].

כשדעת השני להקל מהראשון כשדעת השני להחמיר מהראשון
כשיכול השני להחזיר את הראשון מותר מותר
כשלא יכול השני להחזיר את הראשון אסור מותר

כשנחלקו שני איכא דאמרי בש"ס, כמאן פסקינן? [תד"ה בשל].

בשל תורה בשל סופרים
לרש"י אחר המחמיר אחר הלישנא בתרא
לריב"א אחר הלישנא קמא אחר הלישנא קמא
לרבינו תם אחר המחמיר אחר המיקל
לרבינו שמשון כהמתברר משיטת התלמוד כהמתברר משיטת התלמוד

עבודה זרה דף ז' ע"א

גזלנים ועמי הארץ [3] שעשו תשובה באופנים דלהלן, האם מקבלים אותם לר' יהודה?

במטמוניות בפרהסיא
כשחזרו בהן... [4] אין מקבלין מקבלין
כשעשו דבריהם... [5] מקבלין אין מקבלין

עבודה זרה דף ז' ע"ב

האם מותר למכור סוס לנכרי?

לרבנן לנחום המדי לר' יהודה ב"ב
סוס זכר זקן אסור מותר מותר
שאר סוסים אסור אסור מותר

לקט זרע השֶבֶת - חייב במעשר לכו"ע, אולם האם מתעשר גם כשלקטו ירק וזירין?

לרבנן לר' אליעזר לנחום המדי
הגדל בגינות אינו מתעשר מתעשר מתעשר
הגדל בשדות אינו מתעשר אינו מתעשר מתעשר

-------------------------------------------------

[1] והטעם, דקניס ר' מאיר שלא יקנה משום שעבר על איסור גזל, אולם בנותן צמר לצבע שנתכוין לצבוע כדעת בעל הבית, אלא שטעה ובמקום לצבוע אדום צבע שחור, בזה לא קנס לו וקנה בשנוי.

[2] דהגם שמצאנו שס"ל לר' יהודה ששינוי קונה גבי גזל פרה וכו', היינו דוקא משום שנתכוין לקנות שם בגזילתו, אולם כאן בצובע הצמר לא נתכוין לקנות בשינויו ולכך לא מהני.

[3] כן פירש רש"י, אמנם תוס' חולקים וס"ל שודאי מקבלים לעם הארץ הבא לקבל על עצמו דברי חבירות, והכא מיירי בעם הארץ שכבר קיבל עליו דברי חבירות וחזר לסורו ועתה רוצה לעשות שוב תשובה, ובזה נחלקו התנאים אם מקבלים אותו.

[4] לרש"י הכוונה שחזרו בתשובה רק במטמוניות, ולכך אין מקבלים אותם, אולם אם נתאמצו לעשות תשובה בפרהסיא מקבלים אותם. ולתוס' הכוונה שחזרו בהן לסורן, ולכך אם חזרו לסורן במטמוניות, ובפרהסיא נוהגים דברי חבירות - אין מקבלים אותם - לפי שהם גונבים דעת הבריות, אולם אם חזרו לסורן גם בפרהסיא, שאין גונבים דעת הבריות, מקבלים אותם.

[5] לרש"י הכוונה שעשו עבירות שלהם בסתר אז מקבלים אותם, כיון שלא נתחזקו בעבירה לעבור אותה אפילו בפרהסיא, אולם אם עשו בפרהסיא לא מקבלים אותם. ולתוס' הפירוש שעשו את דברי חבירותם קודם שחזרו לסורן גם בסתר, מקבלים אותם, דכיון שכל כך נתאמצו בתחילה אין להדיחן כשחוזרים, אבל אם עשו תשובתם בתחילה רק בפרהסיא, כשחזרו ונכשלו אין מקבלים אותם, דשמא כל מה שעשו בתחילה הוא רק לגנוב דעת הבריות.

עוד חומר לימוד על הדף