1)

TOSFOS DH AMAR RAVA (cont.)

תוספות ד"ה אמר רבא

(SUMMARY: Tosfos discusses why Rav's reasoning is unclear.)

פירוש דאף בשאר שרצים פגם מותר אי משום דאשבוחי קמשבח

(a)

Explanation: This means that we hold that even with other Sheratzim bad taste would be permitted. Alternatively, it is possible that Rav held the mouse soaking in the beer improved the taste of the beer.

וא"ת וליפשוט ליה טעמיה דרב מההיא דפ"ק דחולין (דף ח: ושם ד"ה השוחט) השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף ושמואל אמר מדיח ואע"ג דסתם כלי עובדי כוכבים אינם בני יומן דהשתא הוי לפגם

(b)

Question: We should be able to figure out Rav's reasoning from the following Gemara in Chulin (8b, DH "ha'Shochet"). The Gemara states that if someone slaughters with a knife of idolatry, Rav says that one must peel away the first layer where the knife slaughtered. Shmuel states that one must merely wash the area. This is despite the fact that most vessels of idolatry are not considered to have the status of a Ben Yomo, meaning there is a bad taste (caused by the knife). (This indicates that Rav holds Nosen Ta'am l'Fgam is forbidden!)

וי"ל דהתם מיירי בידוע שנשתמשו בו ביום

(c)

Answer #1: The case there is when we know for sure that the knife was used that day.

א"נ התם טעמא משום שמנונית דאיסור הנדבק בדופני הסכין שהוא בעין והוי לשבח גם כשאינו בן יומו

(d)

Answer #2: Alternatively, the reason there is due to the sticky substances that are stuck to the walls of the knife. These substances which are physically present could cause a good taste, even if the knife is not a Ben Yomo.

וא"ת מאי קאמר הכא לא ידענא אי אשבוחי משבח ליטעמיה קפילא ארמאה

(e)

Question: What does the Gemara mean here when it says that we are unsure if the mouse gives the beer a good taste? We should just have a Nochri baker taste it and let him tell us if it has a good taste!

וי"ל דשמא עכברא בשיכרא מחזק את השכר ומחמצו והשתא כשנתחזק השכר אין ידוע אם מחמת השכר עצמו

(f)

Answer: It is possible that the mouse in the beer strengthens the beer and makes it ferment. When the beer ferments, it is difficult to know if this is because of the properties of the beer or the mouse.

וקי"ל כרבא דאמר נותן טעם לפגם מותר אף בשרצים ונפקא מינה דכשאינו בת יומו וכיוצא בו מותר אף בשרצים

(g)

Observation: We hold like Rava who says that Nosen Ta'am l'Fgam is permitted, even regarding Sheratzim. The difference is that when a vessel is not a Ben Yomo and in similar cases, even if the taste comes from Sheratzim it is permitted (as it is Nosen Ta'am l'Fgam).

2)

TOSFOS DH IBAI LEHU

תוספות ד"ה איבעיא להו

(SUMMARY: Tosfos explains why a mouse falling into vinegar might be a unique case.)

וא"ת מ"ש משאר איסורין כמו בשיכרא

(a)

Question: What is the difference between this and other prohibitions, as in the case of beer (68b)? (The Maharsha explains that Tosfos is asking why the Gemara thinks vinegar should be unique, and why a mouse should be different if it falls in vinegar than other prohibited items that fall in vinegar.)

וי"ל משום דחלא חזק מאד ואגב חורפיה נותן טעם לשבח כמו גבי חילתית או דלמא מעט השרץ נגד המשקה וא"כ אין לנו לאסור כל כך ולכך היה שואל מה יהיה ממנו

(b)

Answer: Being that vinegar is very strong, due to its sharpness it often gives a good taste, as we saw earlier (on 35b) regarding the Chiltis fruit. On the other hand, the perhaps the amount of improvement is minor (see text of the Bach who replaces "ha'Sheretz" with "ha'Shevach") relative to the amount of liquid, and therefore we should not forbid it. This is why he asked specifically what the law is in this case.

3)

TOSFOS DH HAHU

תוספות ד"ה ההוא

(SUMMARY: Tosfos explains how we can eat honey if the legs of bees are in the honey.)

יש לתמוה עכשיו היאך אנו אוכלים דבש דבורים והלא רגלי הדבורים מעורבים בדבש ואף על גב דהוי פגם מ"מ השרץ עצמו דאיפגם מיתסר לכ"ע

(a)

Question: One must ask how we can eat bee honey. Aren't the feet of the bees mixed into the honey? Even though they make the taste of the honey worse, we say the Sheretz itself is forbidden according to everyone even if it tastes bad!

לכ"נ לר"ת דודאי רגלי הדבורים כיון דעצמות בעלמא נינהו מותרים דהא העצמות טהורים דתנן במס' (טהרות /ידים פ"ד/ פ"א) עצמות החמור טהורות ורגלי הדבורים כעצמות החמור

(b)

Answer: Rabeinu Tam understands that certainly the feet of bees, which are merely bones, are permitted. This is because bones are permitted, as stated in the Mishnah in Yadayim (4:6) that the bones of a donkey are permitted. Feet of a bee are like the bones of a donkey.

והא דאמרי' אברים אין להם שיעור אפילו פחות מכזית מן המת ופחות מכעדשה מן השרץ

(c)

Implied Question: This is despite the fact that we say that limbs have no amount required, and therefore even less than a Kzayis from a dead person and less than a lentil from a Sheretz are considered impure if they are a whole limb. (There are whole legs in the honey!)

היינו לענין טומאה וכגון דאיכא בשר עלויה הא לאו הכי טהורין

(d)

Answer #1: This is only regarding impurity, and for example where there is meat on these limbs. Otherwise, they are pure. (Bee legs in honey have no flesh on them, and therefore they are permitted.)

ולענין אכילה שפיר דמי

(e)

Answer #2: Regarding eating, there is an amount required (unlike by impurity). (This is the understanding of the Mahari Shapira in Tosfos.)

4)

TOSFOS DH SAVAR

תוספות ד"ה סבר

(SUMMARY: Tosfos discusses why Ravina did not say the Bitul should be b'Shishim or b'Ma'asayim.)

תימה נהי דתרומה נינהו כשהוא בקדרה בדבר לח בטלה בס' כדאמר פרק גיד הנשה (חולין דף צז.) קדירה שבשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנ"ט

(a)

Question: This is difficult. Even if something is Terumah, when it is in a pot with a wet item it is Batel b'Shishim. This is as the Gemara states in Chulin (94a) that a pot that had Terumah cooked in it should not be used to cook Chulin. If he did cook Chulin in it, it is dependent on whether or not the Terumah is Nosen Ta'am (i.e. Batel b'Shishim). (Why does Ravina think that it should be Batel only in one hundred and one?)

וי"ל דס"ל כיון שטעמו חזק בשכר יש לדמותו לתרומה לדבר יבש

(b)

Answer: He understands that being that the mouse causes a strong taste in the beer, it should be compared to Terumah falling into a dry item (not a wet item).

וא"ת אמאי לא בטיל באחד ומאתים כמו ערלה וכלאי הכרם

(c)

Question: Why isn't it nullified by one to two hundred, as is the law regarding Orlah and Kilayim?

וי"ל דשאני התם משום דהוו איסור הנאה לכך לא ילפינן מיניה שרצים דשרו בהנאה אבל תרומה שרי בהנאה

(d)

Answer: The case regarding Orlah is different because it is forbidden from benefit. This is why one cannot derive from there regarding Sheratzim from which one can benefit. However, one can benefit from Terumah.

5)

TOSFOS DH K'TAVLIN

תוספות ד"ה כתבלין

(SUMMARY: Tosfos explains that while spices might not be nullified b'Shishim or b'Me'ah, they can eventually be nullified.)

לא בס' ולא בק' שהרי מעט תבלין נותן טעם בקדרה גדולה

(a)

Explanation: The spices are not nullified with sixty or one hundred, being that a small amount of spices gives a taste to a large pot of food (even though it is less than one hundredth of the amount of food in the pot).

אבל אין לומר דלא בטיל כלל

1.

Explanation (cont.): However, one cannot say that it is not nullified at all.

דהא בהדי נותן טעם חשבינן ליה ולא בהדי אוסרין במשהו כדקאמר לעיל (דף סו.) תבלין של שלשה שמות אסור ומצטרף כו'

2.

Explanation (cont.): This is because it is included in being Nosen Ta'am, and not in those things that forbid a mixture if even a little bit is put in that mixture. This is as stated earlier (66a) that three different types of spice are forbidden and combine etc.

6)

TOSFOS DH SHI'ER

תוספות ד"ה שיער

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Achai says Batel b'Chamishim.)

תימה מ"ש דלעיל רוצה להחמיר בו אפילו יותר מס' וק' וכאן מיקל בו

(a)

Question: This is difficult. Why did the Gemara earlier want to be stringent and say that it is not even Batel b'Shishim (60) or b'Ma'asayim (100), and Rav Achai wants to say it is Batel b'Chamishim (50)?

וי"ל משום דקסבר דבחלא לא אשבח כ"כ כמו בשיכרא

(b)

Answer: This is because he holds that the improvement is less when the mouse is in vinegar than when it is in beer.

7)

TOSFOS DH IDI V'IDI

תוספות ד"ה אידי

(SUMMARY: Tosfos explains that the Bavli and Yerushalmi argue regarding the Bitul of a Sheretz.)

פי' בשיכרא וחלא בשיתין בה"ג

(a)

Explanation #1: This means that both regarding beer and vinegar we say (the Sheretz is) Batel b'Shishim. This is the ruling of the Bahag (based on our Gemara).

ובירושלמי קאמר דשרץ לא בטיל כי אם באלף

(b)

Explanation #2: The Yerushalmi says that a Sheretz is only Batel b'Elef (1,000).

ותלמודינו עיקר דבטל בששים כשאר איסורים

(c)

Opinion: Our Gemara is the main opinion, that it is Batel b'Shishim like other prohibitions.

8)

TOSFOS DH HEICHI DAMI

תוספות ד"ה היכי דמי

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say that the first part of the Mishnah is referring to a case where he did not tell the workers he was leaving.)

דמתוקמא בבא להם דרך עקלתון וה"נ הכא כגון שיבא לו דרך עקלתון

(a)

Explanation: The case is where he can come in a roundabout way (in which they will not realize he is coming until it is too late to the location of the workers). Here, as well, this is the case.

ותימה מאי בעי היכי דמי והא מדקתני סיפא ואם הודיעו שהוא מפליג מכלל דרישא בלא הודיעו שמפליג והיינו חזקת המשתמר דידיה

(b)

Question: This is difficult. Why does the Gemara ask, "What is the case?" Being that the second part of the Mishnah states, "And if he informs him that he is leaving etc.," the implication is that the first case is when he did not inform them that he is leaving! This is what is meant by the fact that it is considered guarded (i.e. it is considered guarded because they do not know that he is leaving).

וי"ל דאדרבה מדקתני סיפא ואם הודיעו אסור משמע ליה דא"כ רישא דתני בחזקת המשתמר היינו שימור חשיב טפי מלא הודיעו שמפליג מדתני בחזקת המשתמר

(c)

Answer: It is possible to answer that the opposite is correct. Being that the second part of the Mishnah states that if he informed the worker he was leaving it is forbidden, the implication is that in the first case which states that it is considered guarded the status of being guarded is better than not informing the worker he was leaving. This is because the Mishnah states it is considered guarded.

ואי ר"ל כגון [שלא] שהודיעו שמפליג לישתוק מלישנא דבחזקת המשתמר ומכללא דסיפא שמעינן ליה

1.

Answer (cont.): If the first case of the Mishnah meant to say that he did not inform the workers he was leaving, it should not have said, "it is considered guarded," and we would have understood this from the second part of the Mishnah.

אלא ודאי בא לומר שאף לא הודיעו שמפליג יש לחוש בדבר כיון שרואהו העובד כוכבים שמתרחק

2.

Answer (cont.): Rather, it must be that the Mishnah is saying that even if he did not tell him he was leaving there is a suspicion, being that the Nochri sees him going further and further away.

ותדע דצריך שם חזקת שימור אחר וקבעי מאי הוי ומשני כדתניא כו' כגון שיוכל לבא עליו דרך עקלתון

(d)

Proof: It is clear that a different type of guarding is required (than not saying one is leaving), as the Gemara asks what exactly this type of guarding is. The Gemara answers that it is as the Beraisa states...that he can come in a roundabout way.

9)

TOSFOS DH MAI SHENA

תוספות ד"ה מאי שנא

(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding the explanation of the Beraisa.)

פי' דרישא אמאי לא הוי טהרותיו טמאים כמו בסיפא

(a)

Explanation: This means, why aren't the Taharos discussed in the first part of the Beraisa considered impure, just like those in the second part of the Mishnah?

וא"ת לישני ליה דרישא מיירי בלא הודיעו שהפליג ולכך שרי כדתניא אם הניחו בחזקת המשתמר מותר והיינו כשלא הודיעו שהפליג

(b)

Question: Why doesn't the Gemara answer that the first case is where he did not inform them he was leaving, and it is therefore permitted? This is as the Beraisa states that if he left it in a way that it was considered guarded, it is permitted. This is in a case where he did not tell them he was leaving. (The Maharsha explains that even though the previous Tosfos said this is an incorrect interpretation in our Mishnah, it could be the interpretation of the Beraisa, being that the Beraisa did not say the words "a status of being considered guarded" as did our Mishnah.)

ותירץ רש"י דלא דמי למתני' דהא מיירי בטהרות כגון פירות שהוא מחזיק בידיו ונוגע בהם בכל שעה ולכך פריך דאין לחלק

(c)

Opinion #1: Rashi answers that the Beraisa is unlike our Mishnah, as it is referring to Taharos such as fruit that he holds in his hands and touches all the time. This is why the Gemara asks its question, as one cannot make such a difference.

ומ"מ קשה דלוקמא בחביות ולא תקשי מידי דהא טהרות משמע נמי בחביות

(d)

Question #1: Even so this is difficult, as we should establish the Beraisa as discussing barrels which would take away our ability to ask a question from the Beraisa. This is because Taharos also implies barrels (meaning that he did not touch the fruit directly).

ועוד קשה דאי מיירי כמו שפירש הקונטרס א"כ לא הוה ליה למיפרך מרישא לסיפא אלא הוה ליה למיפרך מרישא מיניה וביה בהדיא מ"ט דרישא טהרותיו טהורות כיון שהוא מחזיק בו ונוגע בהם כדפ"ה

(e)

Question #2: There is an additional difficulty. If the case is as explained by Rashi, the Gemara should not have asked a question from the first case to the second case. Rather, it should have asked a contradiction in the first case. Why are the Taharos pure in the Mishnah? It is because he is holding them and touching them, as Rashi explained. (In other words, how can the Beraisa imply that the Taharos are pure because they are being held?)

לכ"נ לר"י דלעולם מיירי בחביות מיהו בפתוחות שקל ליגע בהן לכך לא מצי לשנויי בלא הודיעו שהפליג מ"מ ליתסר ולא דמי למתני' דשרי גבי יין בלא הודיעו שהפליג דמתני' מיירי בחביות סתומות

(f)

Opinion #2: It therefore appears to the Ri that the case is regarding barrels. However, they are open barrels which are easy to access. This is why the Gemara cannot answer that the case is when he did not tell the workers he was leaving, as it would still be forbidden. This is incomparable to the case of our Mishnah that permits wine when he did not tell the workers he was leaving, as our Mishnah is referring to closed barrels.

וא"ת אכתי לוקמא בסתומות כמו מתני' ולא תקשה רישא לסיפא

(g)

Question: Why not say the case is when the barrels are closed as in our Mishnah, and therefore avoid having a contradiction between the first and second part of the Beraisa?

וי"ל דעל כרחך לא מיתוקמא ברייתא בסתומות מדקתני כיון שנתעלמו ממנו טהרותיו טמאות ואי בסתומות הא בעינן כדי שישתום ויסתום ויגוב אף בהודעה שהפליג כדקתני במתניתין

(h)

Answer: The Beraisa is clearly not referring to closed barrels, as it says that being that the Taharos were not being seen by him, they are impure. If they were closed barrels, the Mishnah states that (it is only forbidden) if he is gone for the amount of time it would take for them to pierce the cover of the barrel, fix it, and wait for it to dry. This is even if he would have told them he is leaving.

69b----------------------------------------69b

10)

TOSFOS DH HAYAH

תוספות ד"ה היה

(SUMMARY: Tosfos discusses why Rav's reasoning is unclear.)

תימה דע"כ מיירי בלא הודיעו שמפליג מדשרי על הדולבקי וא"כ כי א"ל נמי הוי מזוג ושותה אמאי אסור

(a)

Question: This is difficult. The case is clearly when he did not tell him he was leaving, being that the wine is permitted if it was on the leather table. If so, why should the wine be forbidden when he tells him to pour and drink?

וי"ל דמ"מ כיון שהחזיק ידו למזוג ולשתות לא מירתת כלל וכן על השולחן מהאי טעמא אסור וכן בסיפא דקתני חביות סתומות כדי שיפתח וישתום ויסתום ויגוב אסורות

(b)

Answer: Being that the Nochri was told to pour and drink, he is not scared at all of being caught. This is why what is on the table is also forbidden.

ואע"ג דנתפס עליו כגנב על הזיוף ואמר לקמן (דף ע.) דנתפס עליו כגנב מותר

(c)

Implied Question: This is even if he is caught like a thief for the clear forgery, and is despite the fact that we say later (70a) that if he would be caught like a thief (around) the wine (it) is permitted.

מ"מ הכא שאני שא"ל הוי מזוג ושותה ולכך לא מירתת כל כך כיון שהחזיק ידיו למזוג ולשתות

(d)

Answer: Even so, this case is different, as he said to him, "Pour and drink." This is why he is not so scared, as he allowed him to pour and drink.

11)

TOSFOS DH RABBAN

תוספות ד"ה רבן שמעון

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara did not give a different answer.)

וא"ת ולימא ר' יוחנן דפליגי בשל (סיד ובשל) טיט ויהא רשב"ג כמשמעו

(a)

Question: Let us say that Rebbi Yochanan argues regarding plaster, and Rabban Shimon ben Gamliel opinion is explained as implied!

וי"ל דגמר' גמירי ליה הכי

(b)

Answer: The Gemara knows that the answer given is correct.

12)

TOSFOS DH V'HAIDNA

תוספות ד"ה והאידנא

(SUMMARY: Tosfos explains why we need to rule both like Rebbi Eliezer and like Rabban Shimon ben Gamliel.)

ופרש"י כרשב"ג דלא חייש לשתומא תרוייהו צריכי הא דקים לן כרבי אליעזר וקים לן כרשב"ג

(a)

Explanation: (The Bach takes out "And Rashi explains" from the text, and inserts instead, "And we hold.") We also hold like Rabban Shimon ben Gamliel that did not suspect that the amount of time includes fixing the hole that was made, both opinions are necessary. It is important that we rule both according to Rebbi Eliezer and according to Rabban Shimon ben Gamliel.

דאי קי"ל כר' אליעזר לבד ולא כרשב"ג ה"א דנהי דלא חיישינן לזיופא דהיינו שיסיר כל המגופה ויעשה אחרת תחתיה כר' אליעזר דאמר לא טרח ומזייף מ"מ איכא למיחש לשתומא דליכא זיופא

1.

Explanation (cont.): If we would only hold like Rebbi Eliezer and not like Rabban Shimon ben Gamliel, I would think that even though we do not suspect a forgery, this merely means that we do not suspect he will take off the entire cover and make another one instead. This is according to Rebbi Eliezer's opinion that a person will not bother to forge a cover. Even so, there is reason to suspect that he will merely plug up a hole, which is not a forgery.

ואי קי"ל כרשב"ג לבד ה"א דנהי דלא חיישינן לשתומא מ"מ איכא למיחש לזיופא שיסיר כל המגופה ויעשה אחרת תחתיה שזהו קל יותר לעשות מסתימה שאין בו טורח והלכך נקט תרוייהו כרשב"ג וכר' אליעזר

2.

Explanation (cont.): If we only hold like Rabban Shimon ben Gamliel, I would think that even though we do not suspect that one will plug up a hole, we do suspect that he will take off the cover and forge an entirely new cover, as this is easier (i.e. less recognizable) to do than plugging up a hole which takes much effort. This is why we say we hold both like Rabban Shimon ben Gamliel and like Rebbi Eliezer.

13)

TOSFOS DH MAI TAIMA

תוספות ד"ה מאי טעמא

(SUMMARY: Tosfos explains the law of sending wine with a Nochri with only one seal.)

רש"י גריס שייכא בכ"ף משום דהיין נמשך ויוצא דרך שם

(a)

Text #1: Rashi's text is "Shaycha" with a Chaf, meaning that the wine can be pulled out of there.

ובערוך גריס שיבא בבי"ת על שם ברזא קטנה שסותמין אותו בהו כמו שיבא דכשורא (סנהדרין דף ז:) והוא נקב קטן שעושין להריח ריח היין דרך שם וקורין לו שותיא"ל

(b)

Text #2: The Aruch's text is Shiva with a Veis, meaning a small spout that is used to close up the hole. This word is used in Sanhedrin (7b) in the phrase "Shiva d'Keshura" -- "a small piece of wood out of a big beam." This spout covers a small hole used to smell the wine. This hole is known as a Shutiel.

ומכאן משמע דמגופת חבית לבד הוי חותם אחד מדקאמר ודוקא משום שייכא לא מותבינן חמרא ביד עובדי כוכבים ש"מ דהוי חותם אחד סתימת החבית כמו שהיא מגופה בטיט

(c)

Observation: This Gemara implies that the cover of the barrel itself is considered one seal. This is evident from the fact that the Gemara says the problem with not letting Nochrim handle our closed barrels of wine is the hole or spout. This indicates that without this hole or spout, the cover of the barrel would be considered a seal as it sealed with plaster.

וכן משמע לעיל בסוגיא דאין מעמידין (דף לא.) דקאמר אגנא אפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם משמע הא שריקא לחוד הוי חותם אחד

(d)

Proof: This was also implied earlier by the Gemara (31a) when it said, "if a jug was sealed with plaster over the mouth (i.e. cover) of the barrel, it would be considered a seal within a seal." This indicates that the seal of plaster around the cover of the barrel is also considered a seal.

אבל רבינו יצחק בן יהודה שלח לרש"י דוקא לחביות שלהם שהיו של חרס סגי בחותם אחד שעל פי החבית אבל בחביות שלנו שהם מנסרים מחוברים זה לזה אף כי יש חותם אחד על פי החבית

(e)

Opinion #1: However, Rabeinu Yitzchak ben Yehudah sent a message to Rashi that the sealed cover only helped for their barrels that were made of earthenware. However, it does not apply to our barrels that are made out of planks that are connected to each other, even though there is one seal by the mouth of the barrel.

מכל מקום יש לחוש שמא יתחוב העובד כוכבים חודו של סכין בין הנסרין או בין השוליים או אפי' באמצע הנסר עצמו ולהוציא היין דרך שם ולתחוב הכוס נגד הנקב

1.

Opinion #1 (cont.): Even so there is reason to suspect that the Nochri will stab the point of a knife between the planks or between the boards at the bottom of the barrel or even in the middle of the plank itself, and take the wine out of this hole by placing a cup next to the hole.

ומיהו נראה לר"י שאין לחלק בין החביות שלנו לחביות שלהם שהרי לא מצינו שהקפיד התלמוד אפילו מאן דחייש לשתומא לא חייש אלא לנקיבה דמגופת החביות אבל לנקיבה דדופני החבית לא חיישינן

(f)

Opinion #2: However, it appears to the Ri that one should not differentiate between our barrels and their barrels, as we did not find that the Talmud was stringent in this regard. Even the opinion that suspected the Nochri would make a hole only suspects this regarding making a hole in the cover of the barrel, not making a hole in the walls of the barrel.

וליכא למימר דהיינו דוקא במגופה שהיתה של טיט היה יכול לעשות הנקב אבל לא בשל חרס דהא מגופה איירי במגופה של חרס

1.

Opinion #2 (cont.): One cannot say that this suspicion was specifically regarding the cover of plaster, but not in earthenware, as a cover generally means a cover made of earthenware.

אלא ודאי היינו טעמא דלא חיישינן לקלקול לדופני החביות ה"ה בחביות שלנו מותר לשלוח יין בחותם אחד על פי החבית

2.

Opinion #2 (cont.): Rather, the reason must be that we do not suspect the Nochri of ruining the walls of the barrel. Similarly, regarding our barrels, one can send wine with one seal on the mouth of the barrel with a Nochri.

ודוקא כשחוזר ורואהו ומכיר את החותם אבל אם שלחו לחבירו והוא אינו חוזר ורואהו צריך חותם בתוך חותם

3.

Opinion #2 (cont.): This is only if the person who sends the barrel will see it when it gets to its destination, and recognize the seal is intact. However, if he sends the barrel to his friend and does not intend on seeing it, it requires a seal within a seal.

ומיהו אם שולח כתב ידו והודיע לחבירו ענין החותם סגי בכך כמו בהכרת החותם דהעובד כוכבים מרתת מכתב כאילו היה הוא חוזר ורואהו ומכירו וכן משמע לעיל

4.

Opinion #2 (cont.): However, if he sends a letter to the recipient detailing how the seal should look one seal is sufficient, just as it would be enough if the person would recognize the seal. This is because the Nochri is scared if a letter is sent, as he knows it is as if the sender will see the barrel when it arrives. This is also implied earlier.

ואע"ג דקים לן כרבי אליעזר דסגי בחותם אחד

(g)

Implied Question: This is despite the fact that we hold like Rebbi Eliezer who holds that one seal is enough. (Why, then, does the recipient have to recognize the seal?)

מ"מ בעינן הכרת חותם משום דקשיא לן דרב אדרב כדפי' לעיל פ' אין מעמידין (שם. ד"ה דאמר)

(h)

Answer: Even so, we require recognizing the seal being that we answered the contradiction in Rav with this fact, as stated earlier (see Tosfos 31a, DH "d'Amar").

וכן משמע נמי בברייתא דקתני פ' אין מעמידין (שם:) השולח יין ביד כותי ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים אם מכיר חותמו וסתמו מותר ואם לאו אסור אלמא בעינן הכרת חותם

(i)

Proof: This is also implied in the Beraisa (31a) that says that a person who sends wine in the hands of a Kusi, or brine or fish fat in the hands of a Nochri, if he recognizes his seal and he seals it, it is permitted. If not, it is forbidden. This indicates that the seal must be recognized by the recipient.

ואע"ג דר"ת מוקי לה לעיל כרבנן מדלא נקט יין גבי עובד כוכבים כדפ"ל

(j)

Implied Question: This is despite the fact that Rabeinu Tam says this is according to the Rabbanan, being that this Beraisa does not state wine regarding a Nochri as I explained earlier. (How can this Beraisa be a proof if we hold like Rebbi Eliezer?)

מ"מ מדרבנן בציר ומורייס נשמע לר' אליעזר ביין והא ציר ומורייס לרבנן קתני בהך ברייתא דסגי בחותם אחד ואפ"ה בעי הכרת חותם ה"ה נמי יין לרבי אליעזר דאע"ג דסגי בחותם אחד מ"מ בעינן הכרת חותם

(k)

Answer #1: Even so, being that the Rabbanan hold this way regarding brine and fish fat, Rebbi Eliezer will clearly hold this way regarding wine. The Rabbanan said in this Beraisa that brine and fish fat require one seal that is recognized. It must be that Rebbi Eliezer will also hold this regarding wine.

ועוד יש ליישב הברייתא כרבי אליעזר כדפ"ל לפי' רש"י הלכך שמעינן מיניה דאף לר' אליעזר בעינן הכרת חותם

(l)

Answer #2: It is also possible to explain that the Beraisa is indeed authored by Rebbi Eliezer, as stated earlier according to Rashi.

מיהו מדקאמר הכא בשמעתין דקיימא לן כרבי אליעזר דלא חייש לזיופא משמע לישנא דלא חיישינן לזיופא כלל דסגי בחותם אחד אפילו בלא חוזר ומכירו דודאי לא טרח ומזייף כלל

(m)

Opinion #3: However, being that our Gemara says that we rule like the opinion of Rebbi Eliezer that we do not suspect forgery, the indication is that we do not suspect a forgery at all because one seal is enough, even if the recipient does not recognize it. This is because we do not think that he will bother to forge the seal that was made.

וגם מנהג העולם היה בשכבר לשלוח יין בחותם א' בלא חוזר ומכירו

1.

Proof: Additionally, the common custom is to send wine that has one seal with a Nochri even if the recipient will not recognize it.

ואע"ג דלרב ודאי בעינן הכרת חותם כדפ"ל פ' אין מעמידין (שם. ד"ה דאמר) דאל"כ קשה דרב אדרב

(n)

Implied Question: This is despite the fact that according to Rav the recipient must recognize the seal as I explained earlier (Tosfos 31a, DH "d'Amar"), as otherwise there is a contradiction is Rav.

מ"מ לא קי"ל בהא כרב אלא קים לן כסתמא דתלמודא דשמעתין וכדפרישית

(o)

Answer: Even so, we do not rule like Rav in this matter, and rather rule like the implication of our Gemara as I have explained.

וברייתא דלעיל נמי דציר ומורייס שהבאתי

(p)

Implied Question: The Beraisa I quoted earlier regarding brine and fish fat implies otherwise.

יש ליישב דלא אסרה הברייתא אפילו בלא הכרת חותם דהא דקתני בברייתא אם מכיר חותמו וסתמו מותר ואם לאו אסור אינו רוצה לומר אם לאו שהלך הישראל ראשון להכירו דאסור

(q)

Answer: It is possible to answer that the Beraisa did not forbid without recognizing the seal, as it only said if he recognizes the seal it is permitted, and otherwise it is forbidden. This does not mean that the sender has to recognize it or it is forbidden.

אלא ה"ק ואם לאו שהלך לראותו ולא הבין שהוא כמו שעשאו או שכח היאך חתמו ואינו יודע אם הוא כמו שחתמו אם לאו אסור ואז הוא גרוע טפי מאילו לא הלך כלל לראותו שהרי עתה שרואהו ואינו מבחין אם הוא כמו שעשאו יש הוכחה קצת שזייפו העובד כוכבים

1.

Answer (cont.): Rather, it means that if he did not see it and did not understand that it was like he made it, or he forgot how he sealed it and does not know whether or not it is like he sealed it, it is forbidden. This is worse than the sender not having gone to check if his seal remained intact at all, as now he sees it and is in doubt whether it is intact or not. This is somewhat of a proof that it was forged.

אבל ודאי אם לא הלך ואינו רואהו כלל הישראל ראשון אחרי שחתמו אלא שהישראל שני מצאו חתום מותר כדפרישית

2.

Answer (cont.): However, certainly if the sender did not go and see it at all after he sealed it, rather the recipient found it sealed, it is permitted as I have explained.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF