TOSFOS DH V'IDEICH (Continued)
תוספות ד"ה ואידך
(SUMMARY: Tosfos explains the argument between Rebbi Shimon, Rebbi Meir, and the Rabbanan regarding Nosen Ta'am l'Fgam.)
וכ"ת להאי גופיה איצטריך דטעם כעיקר דמגיעולי עובדי כוכבים יליף ר"ש דטעם כעיקר כדאמר לר"ע פרק אלו עוברין
Implied Question: One might say that Rebbi Shimon requires the Pesukim regarding kashering to teach Ta'am k'Ikar. This is indeed the opinion of Rebbi Akiva in Pesachim (44b).
א"א לומר כן דאי יליף ר"ש מגיעולי עובדי כוכבים טעם כעיקר א"כ תקשי לר"ש משרת דכתב רחמנא למה לי דהא לא איצטריך לטעם כעיקר כיון דמגיעולי עובדי כוכבים יליף לה ר"ש
Answer: It is impossible to say this. If Rebbi Shimon derives Ta'am k'Ikar from kashering, the Gemara should ask what Rebbi Shimon does with the Pasuk of "Mishras." It would no longer be needed if Rebbi Shimon would derive Ta'am k'Ikar from kashering.
ואין לומר דאיצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור כדאמר התם פ' אלו עוברין לר"ע ולעולם [יליף מגיעולי עובדי כוכבים טעם] כעיקר
Implied Question: One cannot say that Mishras is needed to teach that permitted items combine with prohibited items (to make an amount for which one is liable to receive punishment by Beis Din), as stated in the Gemara in Pesachim (ibid.) according to Rebbi Akiva, and that we derive Ta'am k'Ikar from kashering. (Why not?)
דלמאי איצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור אי כשאוכל כזית מטעם האיסור הנבלע [בהיתר היינו טעם כעיקר אי] בחצי זית דאיסור עם חצי זית דהיתר לא מצטרפי ומשו"ה שפיר איצטריך להיתר מצטרף לאיסור
Answer: Why would Mishras be needed to teach permitted items combine with forbidden items? If a person eats a Kzayis from the taste of a forbidden item absorbed in a permitted item, he is liable due to Ta'am k'Ikar. If he eats a half Kzayis of forbidden food plus a half Kzayis of permitted food, it clearly does not combine. This is why we would need a Pasuk regarding permitted items combining with forbidden items.
דהא שמעינן לר"ש דאמר כל שהוא למלקות וא"כ למ"ל היתר מצטרף לאיסור אלא ש"מ דמודה ר"ש דקדירה בת יומא נמי א"א דלא פגמה פורתא כדפרישית כך דקדק הר"ר שמואל מאיור"א
Answer (cont.): However, we understand from Rebbi Shimon (in Makos 17a) that even a small amount would make one liable to receive lashes. If so, why does he need to derive that permitted items combine with forbidden items? (One is even liable to be punished for eating a small amount according to him!) Rather, it must be that Rebbi Shimon admits that a Ben Yomo pot must have a slightly bad taste, as we have explained. This is the understanding of Rebbi Shmuel from Ivra. (This is the Maharsha's understanding of this part of Tosfos according to the Avodah Berurah. He changes part of the text of Tosfos. Others change the text differently, resulting in a slightly different explanation.)
והר"ר יקר מקינו"ן דוחה דאיכא למימר דאכתי שפיר איצטריך משרת לר"ש אע"ג דסבר כל שהוא למלקות
Question: Rabeinu Yakar from Kinon pushes this aside, as it is possible to say that Mishras is required according to Rebbi Shimon even though he holds that only a small amount is necessary to make one liable to be punished.
הא פר"ת בסמוך היינו דוקא כשהאיסור בעין אבל לא ע"י תערובת כדמוכח מההיא דמייתי בסמוך בערלה וכלאי הכרם אין מצטרפין
Question (cont.): Rabeinu Tam explains later that this is only if the prohibited item is physically present. However, Rebbi Shimon does not hold this way if the prohibited item is in a mixture, as is apparent later regarding Orlah and Kilai ha'Kerem.
וכן צ"ל ע"כ דאל"כ לא תמצא איסור כלל [בטל] לר"ש לא ברוב ביבש ולא בס' בלח
Proof: This must be. If it were not so, you would never find that a prohibited item would be Batel (nullified), not even b'Rov regarding dry foods or b'Shishim regarding wet foods.
וא"כ שפיר איצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור כגון בחצי זית שנבלע בחצי זית פת ואכלו כדקאמר התם נזיר ששרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב ולעולם טעם כעיקר לר"ש מגיעולי עובדי כוכבים כך דוחה הר"ר יקר
Question (cont.): If so, Mishras is indeed needed to teach that permitted items combine with forbidden items. For example, in a case where a half of a Kzayis of prohibited matter was swallowed up in a half Kzayis of bread and eaten, as stated regarding a Nazir who dipped his bread in wine and there is enough bread and wine together to make a Kzayis, one is liable. We could still say that Rebbi Shimon derives Ta'am k'Ikar from kashering. This is how Rabeinu Yakar pushes aside Rabeinu Shmuel from Ivra's opinion.
ומורי הר"ר פרץ מקיים פירוש הר"ר שמואל ואומר דדיחוי הר"ר יקר אינו כלום דודאי מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש תו לא איצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור משום דבלאו צירוף נמי כל שהוא אע"ג דאינו בעין אלא נבלע בתוך הפת מה בכך
Answer: My teacher Rabeinu Peretz upholds Rabeinu Shmuel's explanation, and says that the question asked by Rabeinu Yakar is not correct. Certainly, once we know kashering according to Rebbi Shimon, we no longer need Mishras to teach that permitted items combine with forbidden items. This is because even without combining them, even a small amount of prohibited matter that is not physically present but rather is absorbed into bread is prohibited. Why shouldn't it be prohibited just because it is absorbed?
הלא כיון דטעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים א"כ חשוב הטעם הנבלע כאילו היה בעין ואם כן כיון שאילו היה מן האיסור בעין היה מיחייב בכל שהוא לר"ש הכי נמי כשהוא נבלע בהיתר כיון שיש בו טעם וטעם כעיקר
Answer (cont.): Being that Ta'am k'Ikar is derived from kashering, the taste that is absorbed is considered as if it is physically present. If so, being that if even a small amount of the prohibited item was physically present Rebbi Shimon would say that one is liable, so too if it is absorbed in a permitted item Rebbi Shimon will says one is liable being that it has taste, and Ta'am k'Ikar.
ותדע דהא כיון דאר"ש כל שהוא למכות בכזית לרבנן אם כן כך לי כל שהוא לר"ש ככזית לרבנן
Proof: This is clearly true. Being that Rebbi Shimon says one receives lashes on even a small amount and the Rabbanan say one must have a Kzayis, we can equate a small amount according to Rebbi Shimon to a Kzayis according to the Rabbanan.
ובכזית לרבנן מחייב עליה אפי' כשאינו בעין אלא נבלע בתוך ההיתר שיאכל כל כך מן ההיתר הבלוע איסור שאכל כזית מטעם איסור הבלוע בתוכו מיחייב עליה כאילו אכל הכזית איסור בעין כיון דטעם כעיקר
Proof (cont.): According to the Rabbanan, one is liable for eating a Kzayis of a forbidden item even when it is not physically present, but rather absorbed in something otherwise permitted. If he will eat enough of the permitted item that he will also eat a Kzayis of the absorbed forbidden item he will be liable as if he ate it when it was physically present, being that we say Ta'am k'Ikar.
וא"כ ה"ה כל שהוא לר"ש דכשאכלו בתערובת טעם מיחייב כאילו אכלו בעין כיון דטעם כעיקר וא"כ אי טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש תו לא אצטריך לר"ש משרת כלל
Proof (cont.): If so, according to Rebbi Shimon if one eats a small amount that is absorbed in something else, it is as if he has eaten it when physically present, being that we say Ta'am k'Ikar. If we derive Ta'am k'Ikar from kashering according to Rebbi Shimon, Rebbi Shimon does not need to derive anything from Mishras.
דלהיתר מצטרף לאיסור לא איצטריך דהא מכל שהוא מיחייב בטעם כאילו היה בעין כדפירשתי וא"כ (היכי קא"ל) משרת דכתב רחמנא ל"ל דכתיב גבי נזיר לר"ש אי גיעולי עובדי כוכבים לטעם כעיקר משום דלא פגם כלל
Proof (cont.): Rebbi does not need to derive the combining of permitted and forbidden items from Mishras, as he says one is liable for a small amount of absorbed forbidden items as well due to Ta'am k'Ikar, as I have explained. If so, why does the Torah say "Mishras" regarding Nazir according to Rebbi Shimon if kashering pots where the taste is not blemished at all teaches us Ta'am k'Ikar?
אלא ע"כ דקסבר ר"ש דקדירה בת יומא פגמה פורתא והשתא ניחא הכל דלא מצי ר"ש למילף טעם כעיקר מגיעולי עובדי כוכבים דחידוש הוא כיון דפגמו אפילו פגם זוטא והיה לנו להתיר כל פגם אי לאו דגלי קרא והלכך איצטריך משרת לטעם כעיקר
Proof (cont.): Rather, it must be that Rebbi Shimon holds that a pot that is a Ben Yomo has a slightly bas taste. Everything is now understandable, as Rebbi Shimon cannot learn Ta'am k'Ikar from kashering, being that it is a novel law that one must kasher when there is a slightly bad taste, and without a Pasuk we would have said the vessel could be used without kashering if there was a slightly bad taste. This is why we need Mishras to teach us Ta'am k'Ikar.
ומה שדחה הר"ר יקר ממה שפר"ת לקמן מההיא דערלה והכלאים דבסמוך דלא אר"ש כל שהוא למכות במידי דתערובת רק בדבר שהוא בעין
Implied Question: Rabeinu Yakar had pushed aside Rabeinu Shmuel's statement based on Rabeinu Tam's explanation later regarding Orlah and Kilayim that Rebbi Shimon did not say a small amount makes one liable to receive lashes when it is mixed with a permitted item unless it is physically present. (Why isn't Rabeinu Yakar's point valid?)
אומר מורי דלק"ל מידי דר"ת לא דיבר רק בתערובת שיש לו להתיר להתבטל כגון יבש ביבש חד בתרי דרחמנא אמר אחרי רבים להטות או בדבר לח היכא דליכא טעמא כגון דאיכא ס'
Answer: My teacher explained that Rabeinu Yakar's question is not difficult. Rabeinu Tam only discussed a mixture that should be permitted using the laws of Bitul, such as a majority of permitted dry goods mixed with a minority of forbidden dry goods, where the Torah said, "Follow the majority to turn," indicating that Bitul applies. Similarly, the case could be Bitul b'Shishim by a wet mixture where there is no taste given by the prohibited item.
דכל מקום דשייך ליה ביטול לאו אמר ר"ש כל שהוא למכות דהא לא עדיף כל שהוא לר"ש מכזית דרבנן וכי היכי דכזית דרבנן מתבטל ברוב ביבש ובס' בלח ה"ה לר"ש כל שהוא דהא רחמנא אמר דליבטיל
Answer (cont.): Wherever Bitul applies, Rebbi Shimon did not say that even a small amount can make one liable for lashes, as a small amount according to Rebbi Shimon is no different than a Kzayis according to the Rabbanan. Just as a Kzayis according to the Rabbanan is Batel b'Rov in a dry mixture and Batel b'Shishim in a wet mixture, the same holds true for Rebbi Shimon regarding a small amount of something prohibited. The Torah said it is nullified!
אבל היכא דלא שייך ביטול כגון היכא דאיכא טעם דטעם לא בטיל כיון דטעם כעיקר א"כ ה"נ מיחייב בכל שהוא לר"ש כשהוא בתערובת כיון שיש בו טעם כאילו היה בעין כדפי' כן נראה למורי [וע"ע תוס' שבת פט: ד"ה אסורין ותוס' מעילה יח. ד"ה תני]
Answer (cont.): However, where Bitul does not apply, for example when the prohibited item's flavor clearly is present in the mixture, there is no Bitul being that we say Ta'am k'Ikar. If taste is present, Rebbi Shimon will indeed say one is liable for even a small amount of prohibited item when it is in a mixture as if it was physically present. This is the understanding of my teacher (Rabeinu Peretz). [See also Tosfos in Shabbos 89b, DH "Assurin" and Tosfos in Meilah 18a, DH "Tani."]
TOSFOS DH AMAR ULA
תוספות ד"ה אמר עולא
(SUMMARY: Tosfos explains that Rebbi Meir and Rebbi Shimon are not arguing about the Pesukim regarding Neveilah according to Ula.)
והשתא צ"ל לעולא דלא פליגי ר"מ ור"ש בקראי דלעיל דנבלה דא"כ לא הוי מיסתבר לחלק בין השביח ולבסוף פגם לפגם מעיקרו
Observation: According to Ula it must be that Rebbi Meir and Rebbi Shimon do not argue regarding the Pesukim of Neveilah, as if they did there would be no reason to differentiate between something that caused improvement and then detracted versus something that detracted immediately.
אלא בסברא פליגי ר"מ סבר כיון שהשביח מעיקרא בשעת נפילה וחל איסור עליה שוב אין לו היתר גם כי פגם אחרי כן ור"ש סבר כיון דהשתא פגמא הוא שרי
Observation (cont.): Rather, it must be they argue in logic. Rebbi Meir understands that being that there originally was improvement when the vinegar fell causing the mixture to become prohibited, there is no way to permit it afterwards even if it ended up detracting from the taste. Rebbi Shimon says that once it reaches a stage where it is detracting, it is permitted.
TOSFOS DH AVAL HISHBI'ACH
תוספות ד"ה אבל השביח
(SUMMARY: Tosfos explains that there are two different cases of Hishbi'ach uli'bSof Pagam.)
וא"ת והא לעיל משמע דפליגי בהשביח ולבסוף פגם גבי נבלה
Question: The Gemara earlier regarding Neveilah implies that the argument is in a case where the prohibited item made the mixture improve originally, and then made it taste worse.
דר"מ מוקי לה בסרוחה מעיקרא דוקא אבל לא הסריחה מעיקרא והסריחה לבסוף אסורה ור"ש מוקי לה אפילו לא הסריחה מעיקרא והסריחה לבסוף שרי אלמא פליגי בהשביח ולבסוף פגם
Question (cont.): Rebbi Meir understands that the only case that is permitted is if it was originally bad tasting, not if the mixture was originally good and then became bad, in which case it would be forbidden. Rebbi Shimon says it is permitted even when originally it was good and it then became bad. This implies that they argue regarding a case where it originally made the mixture good and it then became bad! (This is unlike our Gemara's statement that everyone agrees in this case that it is forbidden!)
וי"ל דלא דמי השביח ולבסוף פגם דהכא לההיא נבלה דלעיל
Answer: The case here regarding an improvement which then turned into a bad taste and the case of Neveilah quoted earlier are incomparable.
דהכא י"ל השביח בשעת התערובת שבשעה שנפל האיסור לתוך ההיתר היה נותן טעם לשבח ולבסוף פגם אותו טעם המעורב שם כגון נתן לתוך גריסין צוננין והרתיחן וע"ז קאמר ד"ה אסור כיון דמעיקרא היה נותן טעם לשבח וחל עליה איסור
Answer (cont.): The case here is when the prohibited item fell into the permitted item, creating a good taste and then later causing a bad taste. For example, if the vinegar fell into cold beans (making them taste good), and he then boiled them (making them taste bad). In such a case everyone holds it is forbidden, as it was originally a good taste, and was therefore deemed a forbidden mixture.
אבל ההוא דנבלה דלעיל דפליג ר"ש ושרי כשהיא סרוחה עכשיו אע"ג דמעיקרא לא היתה סרוחה מ"מ בעודה נבלה נפגם ושריא
Answer (cont.): However, in the case of Neveilah earlier where Rebbi Shimon argued and permitted it because it is rotten now even though it had not been rotten previously, when it was a Neveilah it already had a bad taste (meaning that it tastes bad in its original form without being mixed) and is therefore permitted.
TOSFOS DH OH DILMA
תוספות ד"ה או דלמא
(SUMMARY: Tosfos explains that Rebbi Yochanan can hold partially like Rebbi Meir and partially like Rebbi Shimon.)
וא"ת היכי מספקא ליה בהא א"כ ר' יוחנן דאמר לעיל פגם מעיקרא מותר השביח ולבסוף פגם אסור דאמר כמאן לא כר"מ ולא כר"ש דר"מ אסר כל פגם ור"ש מתיר כל פגם
Question: How can there be a doubt in this regard (whether or not there is an argument in the case of Hishbi'ach uli'b'Sof Pagam)? If so, when Rebbi Yochanan said earlier that when there is a bad taste originally it is permitted and when there is a good taste and then a bad taste it is forbidden, who is this like? It is unlike the opinion of both Rebbi Meir and Rebbi Shimon, as Rebbi Meir forbids all bad tastes and Rebbi Shimon permits all bad tastes!
וי"ל דסבר לה כר"ש בחדא בפגם מעיקרו וכר"מ בחדא בהשביח ולבסוף פגם
Answer: He holds like Rebbi Shimon regarding a bad taste originally, and he holds like Rebbi Meir regarding when there is originally a good taste and it turns into a bad taste.
TOSFOS DH TEIKU
תוספות ד"ה
(SUMMARY: Tosfos explains that it is normal for the Gemara to conclude Teiku and later realize the correct answer.)
ואע"ג דלקמן פשטינן לה מברייתא דבפגם מעיקרא פליגי השביח ולבסוף פגם דברי הכל אסור
Implied Question: The Gemara says Teiku despite the fact that the Gemara later concludes based on a Beraisa that if it was originally bad there is an argument, and if it was originally good and then became bad tasting everyone agrees it is forbidden. (Why does our Gemara say Teiku?)
מ"מ עלתה להם בבית המדרש בתיקו ושוב פשטוה
Answer: Even so, in the Beis Medrash they originally concluded with Teiku, and later understood the law.
וכי האי גוונא אשכחנא בנדה בפרק המפלת (דף כה.) גבי מחלוקת בעכור אבל בצלול כו' [וע"ע תוס' לעיל נג. סוף ד"ה או דלמא]
Proof: We find a similar chain of events in Nidah (25a) regarding the argument regarding dirty, but with clear etc. [See also Tosfos earlier 53a, DH "Oh Dilma."]
68b----------------------------------------68b
TOSFOS DH TA SHEMA
תוספות ד"ה ת"ש
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara had to quote many Beraisos.)
מהך דנפל של תרומה תחלה היה יכול לפשוט כמו שמוכיח לבסוף
Implied Question: The Gemara could have answered its question from the case where Terumah fell first, as is obvious later in the Gemara. (Why didn't it just do this?)
אלא דניחא ליה להביא כל הברייתות עד שמעמידן על האמת
Answer: It was better for the Gemara to quote all of the Beraisos discussed in order to give their correct explanation.
TOSFOS DH V'HANI
תוספות ד"ה והני
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not consider it as if there are three cases of sourdough.)
תרתי דשאור והך דיין שנפל לתוך עדשים
Explanation: These three cases refer to the two cases regarding sourdough, and the case of the wine that fell into the lentils.
ואע"ג דבשאור איכא תרי בבי נפל של תרומה תחלה ונפל של חולין תחלה
Implied Question: This is despite the fact that regarding sourdough there are two cases, one where the Terumah fell first and one where the Chulin fell first. (This would seemingly mean there are three cases of sourdough!)
תרוייהו חשיב להו חדא דמשום נפל של תרומה תחלה מסיים לפרושי נפל של חולין תחלה לאשמועינן דאפילו בפוגם מעיקרא קאסר ת"ק
Answer: Both cases are considered like one, being that the case where the Terumah fell first ends up explaining the case where Chulin fell first, in order to teach us that even when there at first is a bad taste the Tana Kama says that it is forbidden (if it ends up being a good taste).
TOSFOS DH L'REBBI SHIMON
תוספות ד"ה
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say their argument is regarding Zeh v'Zeh Gorem.)
וא"ת אמאי לא תלי פלוגתייהו בזה וזה גורם כההיא דסוף פרק כל הצלמים (לעיל דף מט.)
Question: Why don't we say their argument is regarding Zeh v'Zeh Gorem (when there are two factors in producing an item), just as we saw earlier (49a)?
וי"ל דהיינו דוקא שאין בזה כדי להחמיץ ולא בזה כי מצטרפי ה"ל זה וזה גורם אבל כשיש בכל אחד כדי להחמיץ אין שייך זה וזה גורם ואפי' מאן דשרי התם אסר הכא [וע' תוס' פסחים כז. ד"ה עד]
Answer: This would only apply if both items do not have enough to cause leavening. When they would combine, it would be called Zeh v'Zeh Gorem. However, when each item has enough to cause leavening, it is not possible to say Zeh v'Zeh Gorem. Accordingly, even the one who was lenient there would be stringent in our case. [See Tosfos in Pesachim 27a, DH "Ad."]
TOSFOS DH REBBI SHIMON
תוספות ד"ה רבי שמעון
(SUMMARY: Tosfos explains Rebbi Shimon's opinion.)
תימה דבמעילה (דף יח.) פריך מהא דקאמר ר' שמעון הערלה והכלאים אין מצטרפין אההיא דר' שמעון דאמר כל שהוא למכות וא"כ למ"ל צירוף
Question: This is difficult, as in Meilah (18a) the Gemara asks from the fact that Rebbi Shimon holds that Orlah and Kilayim do not combine that Rebbi Shimon apparently contradicts himself, as he also holds that one only needs to eat a small amount to be liable to be punished with lashes! The Gemara therefore asks, why should Rebbi Shimon have to combine to make one liable?
ומשני התם אין מצטרפין אין צריכין לצרף פירוש דבכל שהוא נמי מיחייב והכא משמע דאין מצטרפין ממש קאמר שאין מצטרפין לחייב
Question (cont.): The Gemara there answers that not combining means that it does not have to be combined. This means that one is liable even for a small amount. Our Gemara, however, implies that when Rebbi Shimon says they do not combine, he means they literally do not combine to create a prohibition!
ותירץ ר"ת דההיא דהתם דפריך מינה במסכת מעילה היינו מתניתא דהתם דמסכת ערלה דאמרינן נמי רבי שמעון אומר אין מצטרפין גבי ערלה וכלאי הכרם והתם מיירי בערלה וכלאי הכרם שהם בעינייהו בלא תערובת ולכך קאמר אין צריכין לצרף
Answer: Rabeinu Tam answers that the case the Gemara asks from in Meilah is a Mishnah in Orlah (2:1) where Rebbi Shimon says that Orlah and Kilai ha'Kerem do not combine. This is a case where they are each alone and not mixed. Rebbi Shimon therefore says (i.e. means) that they do not need to be combined.
וההיא דמייתי הכא לאו היינו מתני' דמסכת ערלה אלא היינו מתני' דמיירי בתערובת והכי איתא התם הערלה והכלאים אסורין ומצטרפין זה עם זה ר"ש אומר אין מצטרפין
Answer (cont.): The case brought here is not the Mishnah in Orlah (ibid.), but rather a Beraisa discussing mixtures. The Beraisa there states, "Orlah and Kilayim combine with each other. Rebbi Shimon says they do not."
והכי פירושו דת"ק סבר דמצטרפין זה עם זה לאסור התערובת דהיתר אי ליכא מאתים שאם נפל חצי לוג מערלה וחצי מכלאי הכרם לפחות ממאתים לוגין דהיתר מצטרפין לאסור התערובת ור"ש אומר אין מצטרפין לאסור דכיון דאיכא מאתים דהיתר מערלה לחוד או מכלאי הכרם מותר אע"ג דליכא מאתים מן כולם
Answer (cont.): The Tana Kama means that one can combine the two to forbid a mixture with permitted food if there is not two hundred times the amount of the forbidden food in the permitted food. If half a Lug of Orlah and half a Lug of Kilai ha'Kerem fall into less than two hundred Lug of permitted items, they combine to forbid this mixture. Rebbi Shimon says that they do not combine. Being that there is two hundred parts of permitted mixture against the Orlah itself or against the Kilai ha'Kerem itself it is permitted, even though there is not two hundred parts of permitted food against both the Orlah and Kilai ha'Kerem together.
והשתא ניחא דעל כרחך הך אין מצטרפין ממש קאמר כדפי'
Answer (cont.): This is now good, as this Beraisa indeed means that they cannot be combined, as I have explained.
דליכא למימר אין צריכין לצרף קאמר כי ההיא דמסכת ערלה ומשום דכל שהוא למכות כדקאמר התם ר"ש כל שהוא למכות
Answer (cont.): One cannot say that this Beraisa means that they do not have to be combined as is the explanation of the Mishnah in Orlah due to needing only a small amount for lashes, as the Gemara states there that Rebbi Shimon holds only a small amount is required for lashes.
היינו דוקא באיסור בעיניה אבל ע"י תערובות בהיתר לא דאל"כ לא תמצא שום ביטול לר"ש לא ברוב ולא בס' ולא במאתים אלא ודאי באיסור מעורב בהיתר מודה ר"ש כדפי'
Answer (cont.): This is because it is specifically regarding a prohibited item that is by itself (not mixed). However, he does not hold this is true if the item is mixed with permitted items. Otherwise, there would never be a rule of Bitul b'Rov, Bitul b'Shishim, or Bitul b'Ma'asayim. Rather, it must be that Rebbi Shimon admits that when prohibited items are mixed with permitted items there is Bitul.
אבל היכא דלא שייך ביטול כגון היכא דאיכא טעם חשבינן ליה כאילו היה האיסור בעין דהא טעם כעיקר כדפ"ל [עי תוס' מעילה יח. ד"ה תני ותוס' שבת פט: ד"ה אסורין ותוס' בכורות כז: ד"ה וכי הזאה]
Answer (cont.): However, where Bitul is not possible, for example where there is a taste of prohibited matter in the mixture, we consider this as if the prohibited item is extant by itself, as we rule Ta'am k'Ikar as I explained earlier. [See Tosfos in Meilah 18a DH "Tani," Tosfos in Shabbos 89b, DH "Assurin," and Tosfos in Bechoros 27b, DH "v'Chi Haza'ah."]
TOSFOS DH HAHU
תוספות ד"ה ההוא
(SUMMARY: Tosfos explains why the beer should be forbidden.)
תימה דהא צונן בצונן הוא ולשתרי
Question: This is difficult, as it is a mixture of cold with cold (which should not forbid the beer once the mouse is taken out)!
וי"ל דמיירי ששהה שם יום או יומים והיה כבוש בתוך השכר וכבוש הרי הוא כמבושל
Answer: The case is where the mouse was in the beer for a day or two, and it was therefore "pickled" in the beer, which is similar to its being cooked in it.
TOSFOS DH D'HA MA'ISA
תוספות ד"ה דהא מאיסא
(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding the novelty regarding mice.)
פ"ה וא"כ למ"ל דאסריה רחמנא דהיינו חידושיה וכן פירש לקמן גבי שכבת זרע
Explanation #1: Rashi explains that the Torah seemingly did not have forbid a mouse (as people stay away from it anyway). This is the novelty regarding the mouse. He similarly explains this later regarding semen.
ול"נ דנהי דמאיס ובדילי אינשי מיניה מ"מ לא הוה ידעינן דהאוכלו בלאו האוכל שרץ וכן שיהא טמא בשכבת זרע
Question #1: It seems to me that even though it is disgusting and people stay away from it, we would not know that one who eats it is included in the negative prohibition of eating a Sheretz, or that one would be declared impure due to semen. (This is why the Torah clearly must say it!)
ועוד דא"כ לא הוי חידוש כחידוש בעלמא בכל מקום בתלמוד דחידוש בעלמא ר"ל איסור מכלל היתר או היתר מכלל איסור
Question #2: Additionally, if so, the usual meaning of "novelty" when used in the Gemara would not seem to apply here. Usually this means that it is prohibited instead of permitted, or permitted instead of forbidden.
לכן נראה דהא בדילי אינשי מיניה וא"כ מן הדין היה לנו להתירו משום דהוי פגם ונותן טעם לפגם בעלמא מותר ואפ"ה אסריה רחמנא אף כל נט"ל דשרצים אסור כיון שכך איסור דשרצים
Explanation #2: It therefore appears that the Gemara means that people stay away from it, and we should therefore say it is permitted to be eaten being that it is bad tasting, and bad tasting things are normally permitted. Even so the Torah forbade it, including any bad tasting Sheratzim, being that the nature of the prohibition is that all Sheratzim are forbidden regardless of how they taste.
והשתא ניחא דהוה כשאר חידוש דעלמא שבכל התלמוד דהוא איסור מכלל היתר
Explanation (cont.): The Gemara's statement is now understandable and like other places where the Gemara uses the term "novelty," as in all of the Gemara it means that we would forbid something instead of permit or permit instead of forbid.
TOSFOS DH ELA MEI'ATA
תוספות ד"ה אלא מעתה
(SUMMARY: Tosfos explains why a rotten item might not cause impurity.)
כיון דחידוש הוא כדאמר
Explanation: This is because it is a novel law, as the Gemara stated earlier (see previous Tosfos).
וא"ת מאי פריך בשלמא גבי איסור הוי חידוש כיון דנט"ל בעלמא שרי והכא אסריה רחמנא אלא גבי טומאה מה בכך אי הוי פגם הא גבי טומאה אין לחלק בין פגם לשבח
Question: What is the Gemara's question? It is understandable that prohibited items are a novel prohibition if they do not taste good, as we generally say that a prohibited item that adds a bad taste is permitted. The Torah forbade them anyway (making this a novel law). However, regarding impurity, who cares if it does not add taste? There is no difference regarding impurity concerning good or bad taste!
וי"ל דגבי טומאה נמי הוי חידוש מה שהוא מטמא במה שהוא פגם שהרי גלי קרא בנבלה דשאינה ראויה לגר דהיינו שהסריחה אינה קרויה נבלה
Answer: Regarding impurity it is also a novel law that he makes something impure when it has bad taste, as the Torah indicated regarding Neveilah that something that is unfit for a Ger (Toshav), meaning that it is rotten, is not even called a Neveilah.
TOSFOS DH AMAR RAVA
תוספות ד"ה אמר רבא
(SUMMARY: Tosfos discusses why Rav's reasoning is unclear.)
פירוש אף בשרצים ולא תימא דבשרצים חידוש כדקאמר לעיל וליתסר משום פגם דשרצים אלא אף בשרצים פגם מותר
Explanation: This means that even regarding Sheratzim we say Nosen Ta'am l'Fgam is permitted. One should not say that Sheratzim is a novel law where this is forbidden, as we stated earlier. Rather, even regarding Sheratzim a bad taste means it is permitted.
ועכברא בשיכרא דאסר לא ידענא אי משום נותן טעם לפגם דקסבר אסור [אף בשאר שרצים] ולית הלכתא כוותיה
Explanation (cont.): When Rava says that we do not know why a mouse that fell into the beer should be forbidden, he means that we do not know if the reason is because Rav held that a bad taste is forbidden, even regarding other Sheratzim, and we simply do not rule like his opinion.