בבא בתרא דף נ"ב ע"א א
מי שהפקידוהו אשה קטן ועבד, ואמרו לו (בשעת מותן) לתת אותם לפלוני,
מה יעשה? [רשב"ם ד"ה ואם לאו].
| יחזיר לבעל או לאדון | יעשה כמו שאמרו לו | |
| כשלא מאמינם | כשמאמינם | לפירוש א' ברשב"ם |
| כששתקו | כשפירשו לו | לפירוש ב' ברשב"ם |
| לאיכא דאמרי ב' | לאיכא דאמרי א' | לפירוש ג' ברשב"ם |
האם יש חזקת ג' שנים לבן בנכסי האב או להיפך?
| לא חלקו - דהבן סמוך וכו' | חלקו - דאין הבן סמוך וכו' | |
| אין חזקה | אין חזקה | לרב יוסף |
| אין חזקה | יש חזקה | לרבה |
אחים השותפין אפי' בעיסתן, והיה אחד מהן נושא ונותן בתוך הבית, והיו שטרות הלואה
ומכירה יוצאות על שמו, וטוען שלי הם, על מי להביא ראיה?
| במותו - יורשיו | בחייו | |
| על האחים [1] | עליו הראיה | רב |
| על האחים | על האחים | שמואל |
בבא בתרא דף נ"ב ע"א א
המכיר ספריו ביד חבירו האם נאמן לנוטלם? [תד"ה דברים].
| לא יצא לו שם גניבה בעיר | יצא לו שם גניבה בעיר | |
| לר"ת: נאמן למה"ר דוד: לא נאמן [2] |
נאמן | כשהוא אדם שמשאיל ספריו |
| לא נאמן | נאמן | כשהוא אדם שלא משאיל ספריו |
[1] דאמר שמואל שבמקרה זה רב מודה, ופירש רשב"ם בד"ה שאם מת, דכיון דיתומים לאו בני הבאת ראיה הם, וגם השטרות מוכיחים כמותם לכך על האחים להביא ראיה. ורב חלק רק בו בחייו שעליו להביא ראיה, היות שאם איתא ששלו הוא ודאי יוכל למצוא ראיות, ואם לא הביא הפסיד. וכן הוא גם מסקנת תד"ה ומודה.
[2] דהנה ר"ת כתב שהטעם שכשלא יצא לו שם גניבה בעיר שלא נאמן במגו שיכל לומר אני השאלתי לך את הספרים האלו, הוא משום שמיירי באדם שלא משאיל ספריו. ומבואר שאם הוא כן משאיל ספריו נאמן. אולם מה"ר דוד ס"ל, שגם באדם שמשאיל ספריו לא נאמן היות שזה מגו להוציא.