בבא בתרא דף ע"ז ע"א א
להלכה האם אותיות נקנות במסירה בלבד? [תד"ה אמר].
מה נקרא מילי, ומה נקרא מעשה בסוגין? [תד"ה אותיות].
זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר וכו', במאי מיירי? [תד"ה חוזר].
בבא בתרא דף ע"ז ע"ב
השולח את חבירו לגבות פקדון או הלואה, האם מועיל מדינא או רק מתקנה? [תד"ה רב פפא].
אמר מכור לי צמדך במאתים זוז (יותר מהמחיר), האם קנה את הבקר?
איכא דקרו לבקר צמדא |
קוראים גם לבקר צמדא |
קוראים לצמד צמד ולבקר בקר |
|
קנה בקר | קנה בקר | לא קנה בקר | לר' יהודה |
לא קנה בקר | קנה בקר | לא קנה בקר | לחכמים |
[1] כן כתבו התוס', דאף שלשיטתם גרסינן אין אותיות נקנות במסירה בלבד, וצריך גם שטר וגם מסירה, מ"מ בשכיב מרע, שדברי שכ"מ ככתובים וכמסורין דמי, סגי במסירה אפילו בלי שטר [אבל עכ"פ מסירה צריך כיון שבעלמא בשטר צריך ב' דברים].
[2] גירסת רשב"ם בסוגיא: אמר אמימר הלכתא אותיות נקנות במסירה, והיינו כרבי.
[3] כן כתב רשב"ם בד"ה מילי, וז"ל: הלכך מעשה בידים, דהיינו מסירה הוא עיקר קנייתם, אבל שטר אחר לא מהני, דמילי במילי לא מיקנו.
[4] כן כתבו בתד"ה אותיות [וכאשר ביאר בהגהות יעב"ץ שר"י לשיטתו בתד"ה אמר], דאדרבה מסירה של שטר הוי מילי, והמעשה הוא כשכתב שטר בשמו על השיעבוד.
[5] וכן הוא גם שיטת רשב"ם בד"ה חוזר בשטר.
[6] ס"ל לר"ת דכיון דבמסקנא אדעתא דכתיב ליה שטרא זבין ליה, לא יכול לחזור.
[7] מבואר לקמן בדף קנ"ב ע"א דמתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין ארכבה אתרי ריכשי, ואם אמר הלואתו לפלוני [כלומר, שהיו חייבים כסף לאותו שכ"מ ומקנה את זכות הגביה לפלוני] קנה מדינא.
[8] הקשו התוס' דמילא מעות שהופקדו אפשר להקנות אותם, אולם מעות שהם הלואה אין מה להקנות, וכן הקשו איך אפשר להקנות הרשאה לאחר לגבות חוב, ותירצו, דתקנת חכמים היא וכו'.