[1] והטעם, דכיון שדרך הבעל חוב לגבות דוקא זוזי ולא קרקע, כשיבוא לטרוף לקוחות מיד ילכו הם לבדוק אצל המוכר אם יש לו איזה שובר מחוב זה, ואין חשש שמא יפרעו לו בלי לבדוק ויפסידו בינתים עד שיבדקו.

והקשו בתד"ה בעלמא, דא"כ מטעם זה למה אמרינן לעיל שלא כותבים שטר שני למי שאבד שטרו, נכתוב לו שטר ונכתוב שובר לאידך וכנ"ל, ובזה אין שום חשש. וי"ל דכיון שבשובר זה כתוב שכל השטרות לא קיימים מלבד שטר אחד שכתבו אז, ויתכן שילוה לו עוד הלואות ולא יהיה זכור מזה השובר, וא"כ נמצא שאנו מפסידים לו, לכך לא כותבים שטר שני ולא שובר עליו.