[1] שאף שיש לו חריץ של נקבות, מ"מ אין חיץ בבשר אלא בעצם, וביאר אביי דהוא נלמד מהיקש ל"שבור" - ששייך דוקא בעצם. ורבא אמר דמזה שהוצרכה התורה לאשמועינן שגרב הוי מום - ולכאורה תיפו"ל שבגרב איכא חריץ בבשר, אלא שמ"מ שאין חריץ פוסל בבשר.

[2] הגמ' מסתפקת האם סובר ר' ישמעאל שהוא זכר ודאי וקדוש בקדושת בכור, אלא שיש בו מום, ונפ"מ לענין שאם עובד בו לוקה, דהרי גם בבכור בעל מום אסור לעבוד, וכן צריך ליתן אותו לכהן, ולא איפשטא.

[3] ודרשינן דוקא זכר ודאי למיעוטי אנדרוגינוס, או שדרשינן ליה מייתור דזכר והזכרים.