בכורות דף מד. א
מה לומדים מפסוקים דלהלן, במומים שבעינים?
| מה הוא המום? | |
| עיור | ניטלו עיניו, אפי' אחת מהן, |
| איש עיור | חוורור ומים הקבועים - עיניו קיימות רק אינו רואה בהן |
| דק | שיש לו קרום על העין ומחלישה ראיתו |
| תבלול | עיניו מבולבלות - חוט מן השחור נכנס ללבן |
מום בקרני הבהמה כדלהלן מה דינו?
| נעקרו לגמרי ונראית גומה בראש | נגממו ונשארו שרשיו | |
| ניטל עם העצם (זכרותן) | מום גמור - ופודין עליו [1] | פסול למזבח, אבל לא נפדה |
| ניטל בלא העצם | ---- | כשר [2] |
בכורות דף מד: א
האם יש להקפיד שלא לשתות מים בפני רבים? [תוד"ה ואין].
| לתלמיד חכם שלא בסעודה | בשעת סעודה | |
| לרש"י | יש להקפיד | אין להקפיד |
| לר"ת | אין צורך להקפיד [3] | אין להקפיד |
-------------------------------------------------
[1] פי' בשאר קדשים שצריכים פדיון פודים על מום כזה.
[2] וכן עושים לכתחילה בפרה אדומה שהיו קרניה וטלפיה שחורים, שחותכים אותם מעל העצם.
[3] ומה שאמרו בגמ' "משתינין מים פבני רבים ואין שותין מים בפני רבים" - ה"ק אפי' מי שדרכו להקפיד שלא לשתות מים בפני רבים, בכל אופן להשתין לא יקפיד משום סכנה.
-------------------------------------------------