[1] דהיינו מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע.

[2] רבי ס"ל כבית הלל, אלא שחולק בזה שיש לו לחתום גם בשל יו"ט, ואומר "מקדש השבת וישראל והזמנים". (ולאפוקי מתנא דתני קמיה דרבינא "מקדש ישראל והשבת והזמנים").

[3] וזו היא דעת ב"ה המובאת בטבלא הקודמת, ולפי ב"ש אומר שמונה ברכות אחת לשבת ואחת לקדושת היום. ולפי רבי אומר שבע ברכות ובאמצעית פותח בשבת ואומר קדושת היום באמצע ומסיים בשל שבת ור"ח או בשל שבת והזמנים.

[4] כגון שחלו שני ימים טובים בחמישי וששי, ורוצה להניח עירוב לשבת ושכח להניח ביום רביעי. מניח ביום חמישי ואומר אם היום חול ומחר קודש הרי זה עירוב, ואם היום קודש ומחר חול - אין בדברי כלום, ומחר עושה עירוב שוב ומתנה כנ"ל על אתמול.

[5] ומתנה אם היום קודש ומחר חול איני צריך עירוב כלל (כדי לבשל מחר לשבת) ואם היום חול ומחר קודש - יחול העירוב כדי שמחר אבשל לשבת.

[6] דאין לקנות שביתה ביו"ט אפי' שעושה זאת ע"י תנאי.

[7] וה"ה אם הכניס ביצה מבושלת ונתן לתוך הדג, או שריסק קפלוטות (-כרשין) ונתן לתוך הדג.

[8] מיהו לא מלאו לבו לעשות מעשה כן, וצריך פת תבשיל וכן המנהג.

[9] ודוקא כשצריך להטהר, אולם אם טבילתו רק לחומרא, כטבילת גב אל גב ומחבורה אל חבורה מותר, ויתבאר לקמן (דף יט.).