1)

TOSFOS DH BEIS HILLEL OMRIM TAVLIN NIDUCHIN BE'MADOCH SHEL EVEN

תוס' ד"ה בית הלל אומרים תבלין נידוכין במדוך של אבן

(Summary: Tosfos reconcile this ruling with the Gemara in Shabbos, which requires a Shinuy (a change), then goes on to differentiate between spices and salt.)

ותימה, דמשמע הכא דתבלין מותר לדוך בלא שנוי, ובמסכת שבת (דף קמא. ושם) קאמר 'פלפלין בקתא דסכינא חדא חדא שרי, תרי תרי אסיר'?

(a)

Question: It implies here that one may pound spices without making a change, wehereas the Gemara in Shabbos (Daf 141. & 141:) says that grinding peppers using the handle of a knife is permitted one at a time, but not two at a time?

וכי תימא דיש חילוק בין פלפלין לתבלין ...

(b)

Refuted Answer: And in case you draw a distinction between peppers and spices ...

זה אינו, דבהדיא קאמר בתוספתא עלה דהכא 'פלפלין הרי הוא כתבלין'.

(c)

Refutation: This is incorrect, since the Tosefta specifically states (with reference to this very Mishnah that peppers have the same Din as spices.

וי"ל, דהתם מיירי בשבת.

(d)

Answer: The Gemara is speaking about Shabbos.

ותדע - דשמעתא דהתם מיירי בשבת, דאם רוצה לומר בי"ט כדפירש ר"ח, היה לו לפרש.

1.

Proof: Of this is that had it been referring to Shabbos (as Rabeinu Chananel explains), then it ought to have said so.

והכא מיירי בי"ט, וא"כ, שרי כדרכו ואפי' במדוך של אבן.

2.

Answer (cont.): Whereas here it is speaking about Yom-Tov, which is why it is permitted in the normal way, even using a stone mortar.

אבל מלח של ים צריך שינוי או לדוך אותו גרעין גרעין.

(e)

Halachah: However, sea-salt requires either a Shinuy or that one grinds it one grain at a time ...

אבל (שלינייונ"י) שלנו אין צריך שנוי, הואיל והוא עשוי בידי אדם.

1.

Halachah (cont.): Which is not the case with out salt since it is man-made (See also Hagahos ve'Tziyunim).

2)

TOSFOS DH IKA BEINAIHU DE'YADA ETC. BA'I LE'VISHULI

תוס' ד"ה איכא בינייהו דידע כו' בעי לבשולי

(Summary: Tosfos clarifies the distinction, and discusses the Halachah from various angles.)

דללישנא קמא בעי שנוי, וללישנא בתרא לא בעי שנוי.

(a)

Ramification #1: According to the first Lashon it requires a Shinuy, whereas according to the second Lashon, it doesn't.

אי נמי, בהאי שאינו מפיג טעמו ולא ידע, דללישנא בתרא צריך שנוי, וללישנא קמא לא צריך שנוי.

(b)

Ramification #2: Alternatively, in the case where it doesn't lose its taste and he doesn't know, where, According to the second Lashon it does need a Shinuy, but not according to the first.

ופסק ר"י שיש לאסור בכל ענין, דאזלינן לחומרא.

(c)

Halachah: The Ri Paskens that it is Asur in all cases, since we go le'Chumra.

אע"ג דבשל סופרים הלך אחר המיקל ...

1.

Question: Even though by de'Rabbanans we generally go le'Kula ...

הואיל ולכל אחד ואחד יש קולא וחומרא מכל צד עבדינן לחומרא.

2.

Answer: Here we go le'Chumra, since each case has a Kula and a Chumra.

ומיהו שומין מותר לטוחנם בי"ט בלא שנוי ...

(d)

Exception: Garlic however, one may grind on Yom-Tov without a Shinuy ...

מפני שמתקלקלין ביותר אם יעשה אותן מערב יו"ט.

1.

Reason #1: Because it spoils badly if it is ground on Erev Yom-Tov.

ועוד דאמרינן דרוח רעה שורה עליהן כשנטחנין בלילה.

2.

Reason #2: Moreover, we say that an evil spirit rests on it if it is left overnight after being ground.

ומיהו מהאי פיסקא לא נפיק לן מידי, דהא קי"ל כשמואל בסמוך דכל הנדוכין נדוכין כדרכן, וכדתניא דמייתי, בר ממלח שצרי' אצלויי דרך שנוי מעט.

(e)

Refutation: The above ruling however is not acceptable, seeing as we Pasken like Shmuel shortly, who rules that whatever is pounded, may be pounded in the usual way (in keeping with the Beraisa that we bring to support him) with the exception of salt where one needs to hold it at an angle, by way of a small Shinuy.

וכן פסק רב אלפס, דהואיל ושקלו וטרו אמוראי אליבא דהאי ברייתא, אע"ג דבמתני' פליגא עלה קיימא לן כברייתא. וכן פסק רב יהודאי גאון בהלכות פסוקות.

1.

Support: And this is how the Rif rules, since the Amora'im argue according to that Beraisa, even though our Mishnah disagrees with it, the Halachah is like the Beraisa.

וכן יש לנהג הלכה למעשה, דהך מלתא תליא באשלי רברבי.

2.

Conclusion: And this is the way that one ought to Pasken, seeing as it has the support of great men (as we just explained).

ומ"מ אסור לטחון פלפלין ברחים שלהם, משום דמחזי כעובדא דחול כשטוחנין ברחים שקורין מוליני"ט בלע"ז, כדאיתא בפ"ב (דף כג.). אבל במדוך של אבן מותר לדוכן בלא שנוי.

(f)

Exception: In any event however, it is forbidden to grind peppers using a pepper-mill, since it resembles 'Uvdin de'Chol' (a weekday occupation).

ואף לפירוש התוספות דאזלינן לחומרא, מכל מקום שמא פלפלין מותרין, היכא דלא ידע מאי קדרה בעי לבשולי ...

(g)

Leniency #1:And even according to Tosfos (i.e. the Ri), who maintains that we go le'Chumra, it would seem that one is permitted to ground peppers, at least there where one does not know in advance how much one is going to cook ...

לפי שהן מפיגין טעמן.

1.

Reason: Because their taste weakens (as we explained earlier).

ופלפלין נמי מפיג טעמן, מדלא קאמר 'איכא בינייהו פלפלין'.

(h)

Leniency #2: And since the Gemara does not cite 'peppers' as the distinction between the two Leshonos, we can extrapolate that pepper becomes weaker too.

אבל לפי מה שפירשתי בשם הגדולים - דקי"ל דכל הנדוכין נדוכין כדרכן, יש להתיר אפי' כי ידע מאי קדרה בעי לבשולי, ואפילו לא מפיג טעמו.

1.

Leniency #3: However, according to the opinion of the sages mentioned earlier, which permits pounding whatever is normally pounded, one can permit even in a case where one does knows in advance how much he is going to cook, and even where it will not lose its taste.

והמחמיר לדוכן מעי"ט הרבה ביחד, יתברך באלהים ובשם המיוחד.

(i)

Conclusion: Neverthess, whoever pounds a large batch of whatever he needs, before Yom-Tov, will be blessed by Elokim and by G-d's (four-letter) unique Name.

3)

TOSFOS DH BE'CHOL DAVAR SALKA DA'TACH

תוס' ד"ה בכל דבר ס"ד

(Summary: Tosfos first clarifies the question and the answer and the queries the answer.)

פי', ואפילו בדבר שאין ניטל בשבת כגון סיכי זיירי ומזורי דמודי בהו ר' שמעון?

(a)

Clarification: Even something that may not be taken on Shabbos, such as the parts of a weaving-loom (that are Muktzah)?

אלא אימא 'לכל דבר', ואפילו לקדרה.

1.

Clarification (cont.): but (rather) say 'for everything', even in a pot.

ואם תאמר, ואכתי מאי מייתי, דילמא לעולם בעי שנוי?

(b)

Question: Nevertheless, why does the Gemara bring this? Perhaps it nevertheless requires a Shinuy?

וי"ל, כדפ"ה - דשיטת התלמוד כך היא דדומיא דלא נחלקו קאמר דנחלקו ...

(c)

Answer: As Rashi explains - that what the Gemara means is that they argue in similar circumstances to where they do not argue ...

וכי היכי דלא נחלקו על התבלין ומלח עמהן שנדוכין כדרכן ביחד בלא שנוי, דומיא דהכי נחלקו בית שמאי וב"ה על מלח בפני עצמה לדוכה כדרכה בלא שנוי.

1.

Answer (concl.): Inasmuch as just they do not argue over grinding spices and the salt that goes with them in the normal manner without a Shinuy, likewise do Beis Shamai and Beis Hillel argue over salt by itself, to pound it in the normal way, no Shinuy required.

4)

TOSFOS DH TARTI

תוס' ד"ה תרתי

(Summary: Tosfos, citing Rashi, clarifies the question.)

כלומר, למה לי למימר תרתי דסתרי אהדדי - 'אין עושין טיסני', הא חלקא ודייסא שפיר דמי, דאין טרחא מרוב. והדר תני 'אין כותשין כלל', כדפ"ה.

(a)

Clarification: In other words - Why does it need to mention two contradictory statements: 'It is forbidden to make Tisni (grains that are divided into four), implying that Chilka and Daysa are permitted, seeing as they do not involve an overly amount of trouble. And it then goes on to forbid grinding altogether?

5)

TOSFOS DH KI TANYA NAMI BE'MASNITA BE'MACHTESHES GEDOLAH TANYA

תוס' ד"ה כי תניא נמי במתניתא במכתשת גדולה תניא

(Summary: Tosfos clarifies the answer.)

פירוש, והשתא ניחא דתרתי קאמר, והכי קאמר - אין עושין טיסני כלל אפי' במכתשת קטנה, ואין כותשין שאר דברים בגדולה, אבל בקטנה כותשין הכל חוץ מטיסני ...

(a)

Clarification: Now it makes sense, since they are two independent statements: Firstly, one may not make Tisni at all, even using a small mortar; and one may not pound other things at all - in a large mortar, but in a small one, everything is permitted except Tisni.

משום דבהאי דליכא רק לתבלין הוי כתישה כלאחר יד.

1.

Clarification (cont.): Because this which is only for spices is deemed pounding in an unconventional manner.

14b----------------------------------------14b

6)

TOSFOS DH RAVA AMAR

תוס' ד"ה רבא אמר

(Summary: Tosfos, citing Rashi, clarifies Rava's statement.)

לעולם 'מה טעם' קאמר, ושום כתישה לא שריא, ואפילו בקטנה;

(a)

Clarification: Really, the Tana is saying what the reason is, and no pounding is permitted, even using a small mortar.

ומיירי להו לבני א"י שיש להם עבדים שמזלזלים בדבר. כך פירש הקונטרס.

1.

Clarification (cont.): And he is speaking to the B'nei Eretz Yisrael who have servants who treat the matter lightly. This is how Rashi explains it.

7)

TOSFOS DH HA'BORER KITNIYOS BE'YOM-TOV BEIS SHAMAI OMRIM BORER OCHEL VE'OCHEL

תוס' ד"ה הבורר קטניות ביו"ט בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Shabbos.)

ולאו היינו ברירה ... '.

(a)

Clarification: And this is not considered 'B'reirah'.

ותימה, דבמסכת שבת (דף קלח.) קאמר 'מה דרכו של בורר, נוטל האוכל ומניח הפסולת', והכא משמע שאין ברירה בכך, דקרי ליה שנוי?

(b)

Question: In Maseches Shabbos (Daf 138.) the Gemara says that it is the way of Borer to select the food and to leave the waste, whilst here it implies that this is not called B'reirah, since it refers to that as a Shinuy (a change)?

וי"ל, דהתם ה"פ 'נוטל האוכל לעצמו, ומניח הפסולת' - פירוש יזרוק אותו, ומכל מקום פסולת מתוך האוכל הוי ברירה.

(c)

Answer #1: What the Gemara means there is that he takes the food for himself and leaves the waste - i.e. he throws it away, because in any event, taking the waste from the food is B'reirah (See Ginzei Yosef).

אי נמי, התם שהפסולת מרובה על האוכל, ואז ודאי הוי אוכל מתוך הפסולת דרך ברירה ...

(d)

Answer #2: Alternatively, it speaks there where the waste exceeds the food, in which case selecting the food from the waste is definitely the way of B'reirah ...

אבל הכא מיירי שהאוכל מרובה על הפסולת, דאז הוי פסולת מתוך האוכל דרך ברירה.

1.

Answer #2 (cont.): Whereas here it is speaking when the food exceeds the waste, because then it is the way to select by taking the waste from the food.

ובגמ' דפריך 'דפסולת מרובה על האוכל, מי איכא מאן דשרי' - פי' אפי' בטלטול יהא אסור? היה יכול להקשות דזהו דרך בורר?

(e)

Implied Question: And when the Gemara asks ' Is there anybody who permits (when the waste exceeds the food)? It is referring even to move it, it could just as well have asked that it is considered Borer ...

אלא דעדיפא מניה פריך, דאפילו טלטול יהא אסור, דבטל מעוטא לגבי רובא, והוי ככוליה פסולת.

(f)

Answer: Only it asks even a stronger question, that even moving it is forbidden, since the minority is Bateil to the majority, and it is as if it was all waste?

8)

TOSFOS DH MIPNEI MAH AMRU VILON TAMEI MIPNEI SHE'HA'SHAMASH MISCHAMEM KE'NEGDO

תוס' ד"ה מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Chulin, concerning the Paroches of the Mishkan which is Tamei even though this reason is not applicable there. He also rejects the B'hag's alternative text.)

וא"ת, והא בפרכת המשכן אמר בפרק גיד הנשה (חולין דף צ: ושם) ד'מקבל טומאה, דקאמר 'ושלש מאות כהנים ... ' ...

(a)

Question: In connection with the Paroches of the Mishkan, the Gemara asks in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin Daf 90: & 91.), that is subject to Tum'ah, when it says there that three hundred Kohanim were needed to Tovel it'.

ואף על גב דהאי טעמא לא שייך בהו?

1.

Implied Question: Even though the Gemara's reason does not apply there?

ויש לומר, דשאני פרכת הואיל דמיכף כייפי עלויה דארון, הוי הוא אהל ומטמא במת.

(b)

Answer #1: The Paroches is different, because it was bent over the Aron, rendering it an Ohel, which is subject to Tum'as Meis.

ומ"מ קשה, דהיאך מטמאה בולד הטומאה, דאמר במסכת שקלים (דף יב:) 'פרכת שנטמאה בולד הטומאה' - ומיירי במשקה דזב וזבה ...

(c)

Question #1: The question remains however, how it can become Tamei through a V'lad ha'Tum'ah, as we see in Shekalim (Daf 12:), where the Gemara says so specifically, with reference to the liquids of a Zav and a Zavah' (See Rashash) ...

דאי לאו הכי, לא מטמו כלי?

1.

Question #1 (cont.): Otherwise (any other V'lad ha'Tum'ah) would not render Tamei a K'li?

וי"ל, כיון שנעשה אהל יש לה תורת כלי, ומטמאה אף בולד הטומאה.

(d)

Answer #1: Since it becomes an Ohel, it has the Din of a K'li which is subject to Tum'ah even via a V'lad.

ועוד אומר הר"ר שמואל מאייבר"א - כשהיו נושאים הפרכת ממקום למקום, נותן הכלים לתוכה; א"כ, יש תורת כלי עליה.

(e)

Answer #2: Furthermore, R. Shmuel from Aibra says - that it (the Paroches) has the Din of a K'li due to the fact that, when transporting it from one place to another.

ובה"ג גרס 'וילון אסור' ...

(f)

Alternative Text (Answer #2 to Question #1): The B'hag has the text (not Vilon Tamei but) 'Vilon Asur' ...

ויש לפרש אסור לעשותו מכלאים ...

1.

Explanation: And it is speaking about the Isur of Kil'ayim ...

מפני שהשמש מתחמם כנגדו.

2.

Reason: Because the Shamash warms himself against it.

ול"נ דלא אשכחנא בשום מקום לא בברייתא ולא במשנה דיהא אסור וילון מכלאים....

(g)

Objection: Tosfos objects to this explanation however, since nowhere do we find, neither in a Beraisa nor in a Mishnah, a prohibition against making a curtain with Kil'ayim.

בשלמא טומאה אשכחנא - כדתנן 'סדין שהיה טמא מדרס, ועשאו וילון, טהור מן המדרס, אבל טמא מגע (כלים פרק כ"ז מ"ט)'.

1.

Explanation (cont.): Unlike Tum'ah, which we find in the Mishnah in Keilim, Perek 27, Mishnah 9) 'A sheet that is Tamei Medras, which one makes into a curtain, is Tahor from Meedras, but Tamei Maga'.

וא"כ, היאך אמרו 'מפני מה אמרו ... ?'?

2.

Conclusion: So how can the Gemara ask 'Why did they say ... ?'

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF