TOSFOS DH NAZIR V'EINO MEGALE'CH
תוס' ד"ה נזיר ואינו מגלח
(Summary: Tosfos restricts the Halachah to where he made the declaration in that order, but not vice-versa.)
ודוקא דקאמר הכי, אבל אם אמר אפכא 'על מנת שאצא משום חגיגה, הרי עלי תודה', לא. וכן בנזיר.
Clarification: Specifically if he says precisely that, but if he inverts the phrases and says 'on condition that I will be Yotzei with my Chagigah, I undertake to bring a Todah', not (i.e. he will indeed be Yotzei with it). And the same applies to the case of Nazir.
וכן משמע בסמוך, דקאמר ד'טעמא דאמר "הבו ליה ולנסיב ... '.
Proof: This is also implied shortly, when the Gemara says 'Give so-and-so four hundred Zuz and he will marry my daughter ... '.
וכן פי' בקונט' שפירש - 'טעמא משום דכיון דאמר "הרי עלי", נתחייב, דאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט; וכי אמר 'ע"מ', לאו מילתא היא.
Rashi: Rashi also holds like this, when he explains that 'The reason is because he said "Harei alai", he became Chayav', since saying with regard to Hekdesh is like handing over to a Hedyot. And when he then said 'on condition', it has no validity'.
TOSFOS DH VAYAKREV ES HA'OLAH ETC.
תוס' ד"ה ויקרב את העולה וכו'
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi, who establishes the Pasuk by the Olah of Aharon.)
פירש רש"י דקאי א'עולה של אהרן שנאמר בפ' שמיני.
Explanation #1: Rashi explains that this refers to the Olah of Aharon, which is mentioned in Parshas Shemini.
ולא נהירא, דהא קאי א'עולת צבור, דהכתיב "שעיר העם", ומיד אח"כ כתיב "ויקרב את העולה" ...
Refutation: But this is not correct, since, bearing in mind that immediately after "Se'ir la'Am", the Pasuk writes "Vayakrev es ha'Olah" ...
ועולה של אהרן מפורשת בפסוק אחר בפרשה.
Refutation (cont.): And Aharon's Olah is mentioned elsewhere in the Parshah.
לכך נראה דאין הכי נמי דקאי א'עולה של צבור.
Explanation #2: Therefore it seems that it does indeed refer to the Olah of the Tzibur.
TOSFOS DH LAMED AL OLAS CHOVAH SHE'TE'UNAH S'MICHAH
תוס' ד"ה למד על עולת חובה שטעונה סמיכה
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Menachos in two different ways.)
ותימה, דאמר התם ד'אין טעונין סמיכה בקרבנות צבור אלא בשתי קרבנות', וזו אינה מן המנין, אלא שעיר של ע"ז ופר של העלם דבר?
Question: The Gemara says in Menachos (92.) that 'there are only two Korb'nos Tzibur that require Semichah', and this is not one of them.
ולפי' רש"י דפירש דהכא מיירי בקרבן של אהרן שהוא קרבן יחיד, ניחא.
Answer #1: This is not difficult according to Rashi (See previous Dibur), who establishes the Olah here as the Korban of Aharon.
וי"ל, דהא דקאמר דאין צריכין סמיכה אלא בב' קרבנות, היינו דוקא בקרבנות שהן לדורות, אבל הכא מיירי בקרבן המלואים שהיה לפי שעה.
Answer #2: Gemara in Menachos is referring specifically to the ongoing Korbanos 'of the generations', whereas here the Gemara is talking about a Korban of the Milu'im, which was brought only then.
ומ"מ קשה, דהיכי ילפינן דורות משעה, דקא למד על עולת חובה שטעונה סמיכה?
Question #1: The question remains however, how one can learn ongoing Korbanos from a momentary one, since it then learns that the Olas Chovah requires Semichah?
ועוד, היכי ילפינן יחיד מצבור, דהא פירשנו דקרא ד"ויעשה כמשפט" מיירי בקרבן צבור.
Question #2: Moreover, how can one learn a Korban Yachid from a Korban Tzibur, since, as we explained, the Pasuk "Vaya'ashah ka'Mishpat" refers to a Korban Tzibur?
ולפי' רש"י ניחא.
Answer #1: Once again, this is not a problem according to Rashi.
ועוד י"ל, שנויא השוה לשניהם - הואיל וגלה לנו קרא ד"ויקרב את העולה ... " דילפינן שעה מדורות, וקרבן צבור מקרבן יחיד, דכתיב "אדם כי יקריב" לדורות.
Answer #2: Another answer that goes according to both explanations - that since the Pasuk writes "Vayakrev es ha'Olah" this teaches us that we do learn a momentary Korban from an ongoing one and Korban Tzibur from a Korban Yachid, since the Torah writes "Adam ki Yakriv" for generations to come.
וה"ה דלילפי דורות משעה ויחיד מצבור.
Answer #2 (cont.): By the same token therefore, we can also learn ongoing Korbanos from momentary ones and Yachid from Tzibur.
ועוד אמר הר"מ, דיש ליישב פי' רש"י, ולעולם פשטיה דקרא ד"ויקרב העולה" מיירי בקרבן צבור.
Answer #3: Furthermore says the Ram, it is possible to resolve the the problem with Rashi's explanation, in that "Vayakrev ha'Olah" is indeed speaking about a Korban Tzibur ...
ואי קשיא הא אינה טעונה סמיכה, כדקאמר ב' סמיכות בצבור.
Question: And if you deign to ask that a Korban Tzibur does not require Semichah, as we explained (that 'there are only two Korb'nos Tzibur that require Semichah')?
י"ל, דאין ה"נ, אלא אם אינו ענין לקרבנות צבור, דהא קי"ל דאין טעונין סמיכה אלא בשתי קרבנות צבור, וזו אינה מן המנין ...
Answer: That is correct. Consequently, if the Pasuk is not needed for Korb'nos Tzibur (since we hold that only two Korb'nos Tzibur require Semichah, and this is not one of them ...
תנהו ענין לקרבנות אהרן שהוא קרבן יחיד.
Answer (concl.): We must therefore establish it by the Korban of Aharon, which is a Korban Yachid.
TOSFOS DH D'LO GAMRI SALMEI CHOVAH ETC.
תוס' ד"ה דלא גמרי שלמי חובה כו'
(Summary: Tosfos discusses the various reason given in Beis Shamai.)
השתא אית ליה לרבי יצחק בר אבא דטעמא דב"ש דאמרי 'אין סומכין', היינו משום דאין טעונין סמיכה ...
Explanation #1: Now Rebbi Yitzchak bar Aba establishes the reason of Beis Shamai that 'Ein Somchin' because they do not require Semichah.
ולא כרבי יוסי דקאמר בסמוך דפליגי ב'תכף ... '.
Explanation #2: And not like Rebbi Yossi, who says shortly that they are arguing over 'Teikef ... '.
ורש"י פי' במתני' טעמא משום שבות שמשתמש בבעלי חיים.
Explanation #3: Rashi in the Mishnah however, cites the reason as being because of the Sh'vus (de'Rabanan) of not using animals.
ויפה פי', דבפ' אין דורשין (חגיגה דף טז:) משמע דבהכי פליגי לרבי יוחנן.
Support: And this is a good explanation, since in Perek Ein Dorshin (Chagigah, Daf 16:) it implies that this is in fact, what they are arguing about according to Rebbi Yochanan.
TOSFOS DH DILMA MEI'OLAS CHOVAH GAMRI
תוס' ד"ה דלמא מעולת חובה גמרי
(Summary: Tosfos queries how it is possible to learn from there.)
ואם תאמר, והא הוי דבר הבא מן ההיקש, דעולת חובה לא ידעינן אלא מנדבה ד"כמשפט" ...
Question: But this is something that is learned from a Hekesh, since Olas Chovah itself we only know from an Olas Nedavah from the word "ka'Mishpat" ...
ודבר הלמד בהיקש, אינו חוזר ומלמד בבנין אב?
Question (cont.): And something that is learned from a Hekesh cannot then be passed on via a Binyan Av?
וי"ל, דבעיא היא בזבחים (דף נ.) אם חוזר ומלמד בבנין אב ואם לאו ...
Answer: Whether one can then pass it on via a Binyan Av is actually a She'eilah in Zevachim (Daf 50.) ...
והכא קאמר - אם תמצי לומר חוזרין ומלמדין בבנין אב דבר הלמד בהיקש, מעולת חובה גמירי לה, דחובה מחובה ילפינן.
Conclusion: And what the Gemara is saying here is that, in the event that one can, we will learn it from Olas Chovah, since one then learns a Chovah from a Chovah.
20b----------------------------------------20b
TOSFOS DH VEHEIVI KOL TZON KADAR BA'AZARAH
תוס' ד"ה והביא כל צאן קדר בעזרה
(Summary: Tosfos explains why it is necessary to amend this statement.)
ותימה, הא אין מביאין חולין בעזרה?
Question: bringing Chulin into the Azarah is prohibitted?
ויש לומר, דלאו דוקא 'בעזרה', אלא בהר הבית.
Answer: The Gemara does not mean Davka 'in the Azarah', but in the Har ha'Bayis.
TOSFOS DH SHE'KIRASCHA PESUCHAH (This Dibur belongs later, before DH 'Mai).
תוס' ד"ה שכירתך פתוחה
(Summary: Tosfos supports Rashi's translation of the word 'Kirah'.)
פ"ה לשון 'כירה' ממש.
Explanation: Rashi translates the word literally (See Rashi DH 'Kirah') ...
ונראה דר"ל כמו "ויכרה להם כירה גדולה" (מלכים ב ו).
Support: Presumably, he is referring to the Pasuk in Melachim (2, 6) "And he prepared them a large meal".
TOSFOS DH NEDARIM U'NEDAVOS YOCHICHU
תוס' ד"ה נדרים ונדבות יוכיחו שמותר להדיוט
(Summary: Tosfos cites Rashi's and Rabeinu Shmuel's explanations of the Sugya, refuting the latter.)
פ"ה, במקום שמותרין להדיוט - לעשות כל צרכו כגון ביום טוב, אסורין ליקרב לגבוה אפילו שלמים, וכל שכן עולות.
Explanation #1: Rashi explains 'In a place where it is permitted to a Hedyot' - to do all one's needs, such as on Yom-Tov, yet they may not be brought la'Gavohah, even as a Shelamim, and certainly as an Olah.
'במאי קא מפלגי'? פרש"י ד'מר סבר' - ת"ק, דאמר 'נדרים ונדבות יוכיחו' 'נדרים ונדבות אין קרבין'.
Explanation #1 (cont.): 'What is the basis of their Machlokes?' Rashi explains 'One holds' (the Tana Kama, who states 'Nedarim u'Nedavos Yochichu') 'Nedarim u'Nedavos Ein K'reivin'.
'ומר סבר' - אבא שאול, 'נדרים ונדבות קרבין בי"ט', מדלא קאמר '(נדרים ונדבות יוכיחו').
Explanation #1 (concl.): 'And the other one holds' (Aba Shaul) 'Nedarim u'Nedavos K'reivin be'Yom-Tov' (since he does not say 'Nedarim u'Nedavos Yochichu').
והר"ר שמואל היה מפרש פירוש אחר: 'נדרים ונדבות יוכיחו' - במקום שיש חלק להדיוט כגון שלמים ...
Explanation #2: R. Shmuel explains the Sugya differently: 'Nedarim u'Nedavos Yochichu' - with reference to there where the Hedyot has a portion, refers to Shelamim ...
ואסורי' לגבוה כגון עולות.
Explanation #1 (cont.): Whereas 'They are forbidden to Gavohah' refers to Olos.
'במאי קמפלגי'?
Explanation #1 (cont.): 'What is the basis of their Machlokes?'
ת"ק סבר 'נדרים ונדבות קרבין ביום טוב' - מדקאמר 'במקום שמותר להדיוט' כגון שלמים דהוו נדרים ונדבות, אלמא דס"ל לת"ק דנדרים ונדבות קרבין ביו"ט, ו'אסורין לגבוה' - כגון עולה.
Explanation #1 (cont.): The Tana Kama holds 'Nedarim u'Nedavos K'reivin be'Yom-Tov' - Since he says 'There where they are permitted to a Hedyot' with reference to Shelamim, which are Nedarim and Nedavos, we see that he holds 'Nedarim u'Nedavos K'reivin be'Yom-Tov', but are forbidden to Gavohah, with reference to an Olah.
אבל אבא שאול דאמר 'ומה במקום שכירתך סתומה ... ' משמע אפילו דשלמים, אלמא דס"ל ד'נדרים ונדבות אין קרבין בי"ט'.
Explanation #1 (concl.): Whereas Aba Shaul, who says 'If already where your oven is closed ... ', implies even a Shelamim, an indication that he holds 'Nedarim u'Nedavos Ein K'reivin be'Yom-Tov'.
וקשה להאי פי' - דבפ' אלו עוברין (פסחים דף מז. ושם) אמר בהדיא 'וסבר לה כאבא שאול דאמר "לכם", 'ולא לנכרים'. (משמע אבל נדרים ונדבות קרבין בי"ט).
Refutation: The problem with this explanation however, is that in Perek Eilu Ovrin (Pesachim, Daf 47. & 47:) says 'And he holds like Aba Shaul, who learns "Lachem", 've'Lo le'Nochrim'. (This implies that 'Nedarim u'Nedavos K'reivin Yom-Tov').
מדלא מוקי ליה לומר "לכם", 'ולא לגבוה', אלמא דסבירא ליה לאבא שאול דנדרים ונדבות קרבין בי"ט.
Refutation (cont.): Since the Gemara did not establish the D'rashah "Lachem", 've'Lo li'Gevohah', we see that Aba Shaul holds that 'Nedarim u'Nedavos K'reivin Yom-Tov'.
לכ"נ כפי' ראשון.
Conclusion: Therefore the first explanation is the correct one.
TOSFOS DH LACHEM V'LO L'NOCHRIM
תוס' ד"ה לכם ולא לנכרים
(Summary: Tosfos explains why the Gemara brings this D'rashah, and not that of "Lachem", 've'Lo li'Gavohah.'
ב"ה נמי דרשי "לכם", 'ולא לגבוה', למעוטי נדרים ...
Implied Question: Beis Hillel also Darshen "Lachem", 've'Lo li'Gavohah', to preclude Nedarim and Nedavos.
אלא נקט כותים וכלבים דפסיקא ליה.
Answer: And it only mentions Kutim and dogs, because he is sure of it (i.e. it leaves no room for doubt).
TOSFOS DH MAY BENAIHU K'GON SHE'NITMA
תוס' ד"ה מאי בינייהו כגון שנטמא
(Summary: Tosfos discusses another possible difference between Rava and Rabah bar Rav Huna and discusses as to why the Basar should be permitted before the Emurim have been brought on the Mizbe'ach.)
וא"ת, נימא דאיכא בינייהו כגון שנטמאו אימורים או שנאבדו, דלרבא זריק הואיל ואיכא בשר, ולרבה בר רב הונא לא זריק, כיון שנטמאו האימורין
Question: Why can we not establish the difference where the Emurim became Tamei or got lost, in which case according to Rava, the Kohen performs the Z'rikah, seeing as the Basar is intact, whereas according to Rabah bar Rav Huna, he does not, since the Emurim became Tamei.
ותי' הר"ר שמשון מקוצ"י דרבה בר רב הונא מודה להא דרבא דזורק את הדם על מנת להתיר באכילה - דהוי צורך אוכל נפש ושמחת יום טוב ...
Answer: R. Shimshon from Coucy therefore explains that Rabah bar Rav Huna concedes to Rava, that one sprinkles the blood in order to permit eating it - seeing as it is Ochel Nefesh and Simchas Yom-Tov ...
אבל הוא מוסיף עליה דקאמר אפילו נטמא בשר, זורק את הדם ע"מ להקטיר אימורין לערב.
Answer (cont.): Only he goes further, and says that even if the Basar became Tamei, the Kohen is permitted sprinkle the blood in order to burn the Emurim after nightfall.
אבל קשה, היאך יהא הבשר מותר באכילה, הא אמר התם 'אימורין כל כמה דלא מקטרי. בשר לא מתאכיל'.
Question: On what grounds may the Basar be eaten, seeing as the Gemara there forbids eating it as long as the Emurim have not been burned.
דהא דהקטרת אימורין לא מעכבא ...
Refuted Answer: Because even though the burning of the Emurim is not crucial (to the eating of the Basar) ...
ה"מ היכא דליתנהו - שנטמאו או נאבדו, אבל היכא דאיתנהו מעכבי?
Refutation: That is only if they are not there - if they became Tamei or they got lost; but as long as they are intact, they are crucial!
ויש מתרצים דהכא מיירי שנטמאו או נאבדו.
Answer: Some commentaries answer that the Gemara is speaking where the Emurim became Tamei or got lost.
ולא נהירא, דאם כן, לימא דאיכא בינייהו דהכל קיים, דלרבא לא זרק ולרבה זריק?
Refutation #1: But this is not correct, because then the Gemara ought to have established the difference between them where the Emurim are intact, in which case according to Rava, one may not sprinkle the blood, and according to Rabah bar Rav Huna, one may?
ועוד, דבסמוך משמע אע"ג דאיתנהו, דקאמר 'כבשי עצרת ... , הדם יזרק והבשר יאכל, ואם היתה שבת, לא יזרוק, ואם זרק, הורצה ע"מ להקטיר ... '
Refutation #2: Moreover, the Gemara will shortly imply that it is speaking even there the Emurim are intact, when it says with regard to the lambs of Shavu'os - 'the blood should be sprinkled and the Basar eaten; and if it is Shabbos, he should not sprinkle, though if he did, it is Kasher with regard to burning the Emurim after night fall' ...
אלמא דמיירי דאיתנהו, ואעפ"כ 'בי"ט הדם יזרק והבשר יאכל'?
Refutation #2 (concl.): A clear indication that it speaks where the Emurim are intact.
וי"ל, דהכא הואיל ואין יכול להקטיר האימורין מבעוד יום, הוי כאילו נאבדו או נטמאו.
Answer: In this case, seeing as one is forbidden to burn the Emurim during the day, it is as if they were lost or they became Tamei.