PAST CYCLE DEDICATION

BERACHOS 21 (4 Elul) - Dedicated l'Iluy Nishmas Chaim Yisachar (ben Yaakov) Smulewitz of Cleveland on his Yahrzeit, by his daughter and son in law, Jeri & Eli Turkel of Raanana, Israel.

ברכות דף כא. א

כיצד הגירסא בקושיא והתירוץ דלהלן?

בקושיא בתירוץ
לגי' א' [1]

והרי ברהמ"ז לפניה

דאית בה מלכות שמים

אלא ק"ש וברהמ"ז דאורייתא ותפלה דרבנן
לגי' ב' [2]

והרי ברהמ"ז לאחריה

דלית בה מלכות שמים

אלא ק"ש וברהמ"ז דאורייתא ותפלה דרבנן

מנין שצריך לברך על המזון ועל התורה?

לפניה לאחריה
על המזון לר' יוחנן: מדאורייתא - מק"ו [3]
לפירכת הגמ': מדרבנן

מדאורייתא -

"ואכלת ושבעת וברכת"

על התורה מדאורייתא - "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו"

לר' יוחנן: מדאורייתא -

מק"ו לפירכת הגמ': מדרבנן

ספק אם קרא ק"ש ספק לא, וכן ספק אם אמר אמת ויציב ספק לא, מה הדין?

ספק אם קרא ק"ש ספק לא ספק אם אמר אמת ויציב ספק לא
לרב יהודה, לאביי אינו חוזר ואומר - ק"ש דרבנן חוזר ואומר -
יציאת מצרים דאורייתא [4]
לר' אלעזר, לרב יוסף חוזר ואומר - ק"ש דאורייתא

ברכות דף כא. א

ספק אם התפלל ספק לא, וכן אם נזכר באמצע תפלתו שהתפלל מה הדין? [תוד"ה ורבי].

ספק אם התפלל ספק לא נזכר באמצע תפלתו שהתפלל
לר' אלעזר אינו חוזר ומתפלל - תפלה דרבנן פוסק ואפי' באמצע ברכה
לר' יוחנן חוזר ומתפלל - ולאי שיתפלל כל היום לרש"י [5] ממשיך ומתפלל
לתוס' [6] פוסק ואפי' באמצע ברכה
לשמואל לרש"י אינו חוזר ומתפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה
לתוס' חוזר ומתפלל

ברכות דף כא: א

הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין האם יתחיל עמהם או לא?

כשיכול להתחיל ולגמור

עד שיגיע ש"ץ לקדושה

כשיכול להתחיל ולגמור

עד שיגיע ש"ץ למודים

לרב הונא יתחיל
לריב"ל ולרב אדא יתחיל לא יתחיל

האם מותר לאדם לישא אשה שנבעלה לאביו?

באשת אביו באנוסה או מפותה לאביו
לרבנן אסור מותר
לר' יהודה אסור אסור [7]
-------------------------------------------------

[1] מקשה הגמ' על מה שאמרה "שאני תפלה דלית בה מלכות שמים", ולכן אם לא התחיל - לא יתחיל בתפלה (אפי' בהרהור), א"כ למה ברהמ"ז לפניה שכן יש בה מלכות שמים - דהרי אומר "מלך העולם" - לא יתחיל. ומתרצת הגמ', דאה"נ דאינו תלוי בקבלת מלכות שמים אלא אם הוא דאורייתא או דרבנן, ולכך ק"ש וברהמ"ז שהם דאורייתא בעל קרי אומרם בהרהור, ואילו תפלה לא. ותמה רש"י על גירסא זו, דלא מיירי בקושיא בברהמ"ז שלאחריו שהיא דאורייתא, אלא בברכה שלפניה שהיא דרבנן.

[2] מקשה הגמ' על מה שאמרה "שאני תפלה דלית בה מלכות שמים", ולכן אם לא התחיל - לא יתחיל בתפלה (אפי' בהרהור), הא גם ברהמ"ז לאחריו שאמרה המשנה שמברך לאחריו (בהרהור) אין בה ענין קבלת עול מלכות שמים. ומתרצת הגמ' דאה"נ דאינו תלוי בקבלת מלכות שמים אלא אם הוא דאורייתא או דרבנן, ולכך ק"ש וברהמ"ז שהם דאורייתא בעל קרי אומרם בהרהור, ואילו תפלה לא.

[3] אמר ר' יוחנן למדנו ברכת המזון לפניה מקל וחומר מברכת התורה, ומה תורה שאין טעונה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו. וכן למדנו לקמן ברכת התורה לאחריה מקל וחומר מברכת המזון, ומה מזון וכו'.

[4] תמהו התוס' (בד"ה ספק), דהא אם הוא מסופק מאמת ויציב וחשיב לה ספק דאורייתא על כרחך שהוא מסופק גם מק"ש שלא אמרה, דאם אמרה הא כבר הזכיר יציאת מצרים ואין אמת ויציב מדאורייתא. וא"כ כמו דאמרינן בבעל קרי שעדיף שיאמר ק"ש שיש בה תרתי מלכות שמים וק"ש, כך עדיף שיאמר גם בספק ק"ש ויהיה לו תרתי. ותירצו, דכיון שיש כאן ב' ספיקות ספק אמר אמת ויציב וספק לא, וגם ספק אם אמר ק"ש ספק לא, אבל אין להסתפק שמא אמר אמת ויציב ולא אמר ק"ש - דודאי אם התחיל לומר משהו לא יתחיל באמת ויציב אלא בק"ש. ולכך אם נאמר לו לחזור על אמת ויציב יש צד שיתקן הכל דאם אמר ק"ש ועתה אומר אמת ויציב הרי שאמר הכל. אולם אם נאמר לו לחזור על ק"ש, ודאי שלא יתקן הכל, דלא יתכן שאמר אמת ויציב ולא אמר ק"ש, וא"כ נמצא חסר בודאי מאמת ויציב.

[5] רש"י הביא מהלכות גדולות שפסק הלכה כר' יוחנן בספק התפלל, והלכה כשמואל בודאי התפלל ובא באמצע. ומבואר מזה שכל אחד חולק על השני דלר' יוחנן בין בספק ובין בודאי התפלל חוזר מתפלל או ממשיך ומתפלל, ולשמואל בין בספק ובין בודאי אינו חוזר ומתפלל ופוסק אם התחיל.

[6] כתבו תוס' לחדש, ששמואל ור' יוחנן אינם חולקים, ומה שחידש ר' יוחנן "ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו" - הוא רק בספק התפלל אבל בודאי התפלל ושוב התחיל פוסק אפי' באמצע. וכן לפ"ז מה שאמר שמואל שפוסק אפי' באמצע ברכה הוא ג"כ רק בודאי התפלל, אבל בספק התפלל י"ל שמודה לר' יוחנן.

[7] דריש ר' יהודה מסמוכין לגלות שבכלל "כנף שראה אביו" - מיירי גם באונס ובפיתוי.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף