[1] מקשה הגמ' על מה שאמרה "שאני תפלה דלית בה מלכות שמים", ולכן אם לא התחיל - לא יתחיל בתפלה (אפי' בהרהור), א"כ למה ברהמ"ז לפניה שכן יש בה מלכות שמים - דהרי אומר "מלך העולם" - לא יתחיל. ומתרצת הגמ', דאה"נ דאינו תלוי בקבלת מלכות שמים אלא אם הוא דאורייתא או דרבנן, ולכך ק"ש וברהמ"ז שהם דאורייתא בעל קרי אומרם בהרהור, ואילו תפלה לא. ותמה רש"י על גירסא זו, דלא מיירי בקושיא בברהמ"ז שלאחריו שהיא דאורייתא, אלא בברכה שלפניה שהיא דרבנן.

[2] מקשה הגמ' על מה שאמרה "שאני תפלה דלית בה מלכות שמים", ולכן אם לא התחיל - לא יתחיל בתפלה (אפי' בהרהור), הא גם ברהמ"ז לאחריו שאמרה המשנה שמברך לאחריו (בהרהור) אין בה ענין קבלת עול מלכות שמים. ומתרצת הגמ' דאה"נ דאינו תלוי בקבלת מלכות שמים אלא אם הוא דאורייתא או דרבנן, ולכך ק"ש וברהמ"ז שהם דאורייתא בעל קרי אומרם בהרהור, ואילו תפלה לא.

[3] אמר ר' יוחנן למדנו ברכת המזון לפניה מקל וחומר מברכת התורה, ומה תורה שאין טעונה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו. וכן למדנו לקמן ברכת התורה לאחריה מקל וחומר מברכת המזון, ומה מזון וכו'.

[4] תמהו התוס' (בד"ה ספק), דהא אם הוא מסופק מאמת ויציב וחשיב לה ספק דאורייתא על כרחך שהוא מסופק גם מק"ש שלא אמרה, דאם אמרה הא כבר הזכיר יציאת מצרים ואין אמת ויציב מדאורייתא. וא"כ כמו דאמרינן בבעל קרי שעדיף שיאמר ק"ש שיש בה תרתי מלכות שמים וק"ש, כך עדיף שיאמר גם בספק ק"ש ויהיה לו תרתי. ותירצו, דכיון שיש כאן ב' ספיקות ספק אמר אמת ויציב וספק לא, וגם ספק אם אמר ק"ש ספק לא, אבל אין להסתפק שמא אמר אמת ויציב ולא אמר ק"ש - דודאי אם התחיל לומר משהו לא יתחיל באמת ויציב אלא בק"ש. ולכך אם נאמר לו לחזור על אמת ויציב יש צד שיתקן הכל דאם אמר ק"ש ועתה אומר אמת ויציב הרי שאמר הכל. אולם אם נאמר לו לחזור על ק"ש, ודאי שלא יתקן הכל, דלא יתכן שאמר אמת ויציב ולא אמר ק"ש, וא"כ נמצא חסר בודאי מאמת ויציב.

[5] רש"י הביא מהלכות גדולות שפסק הלכה כר' יוחנן בספק התפלל, והלכה כשמואל בודאי התפלל ובא באמצע. ומבואר מזה שכל אחד חולק על השני דלר' יוחנן בין בספק ובין בודאי התפלל חוזר מתפלל או ממשיך ומתפלל, ולשמואל בין בספק ובין בודאי אינו חוזר ומתפלל ופוסק אם התחיל.

[6] כתבו תוס' לחדש, ששמואל ור' יוחנן אינם חולקים, ומה שחידש ר' יוחנן "ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו" - הוא רק בספק התפלל אבל בודאי התפלל ושוב התחיל פוסק אפי' באמצע. וכן לפ"ז מה שאמר שמואל שפוסק אפי' באמצע ברכה הוא ג"כ רק בודאי התפלל, אבל בספק התפלל י"ל שמודה לר' יוחנן.

[7] דריש ר' יהודה מסמוכין לגלות שבכלל "כנף שראה אביו" - מיירי גם באונס ובפיתוי.