[1] והכי ס"ל לר' אלעאי אמר ר' אחא בר' יעקב לקמן שמציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא, והכי ס"ל נמי לר"מ.

[2] וכן נראה דס"ל לר' יהודה, דלא התיר אלא רק בפרק דרך ארץ ובברכות שעשו אותם כהלכות דרך ארץ. ומ"מ אע"פ שמיקל היה ר' יהודה על אחרים, היה מחמיר על עצמו אפי' לא לשנות בפרק דרך ארץ בלא טבילה.

[3] ולסתמא דגמ' עכ"פ מותר לו להכנס לבית המדרש ולהיות דומם שם. ואמרי לה ס"ל שאפי' אסור לו להכנס לבית המדרש כל עיקר.

[4] ס"ל דאין דברי תורה מקבלים טומאה כלל. ובדעת ר' יהודה בן גמליאל בשם ר' חנינא בן גמליאל נחלקו ב' לשונות בגמ', יש אומרים דזה וזה אסור וא"כ ס"ל כר' יוחנן הסנדלר, ויש אומרים דזה וזה מותר וא"כ ס"ל כר' יהודה בן בתירא.

[5] ע' רש"י בד"ה אתבר חצביה, שפירש דאינו צריך לנו דחולה לאונסו לא שכיח. מפורש דאינו ראוי אלא לחולה לאונסו, אבל בריא לאונסו לפי דעת רב יוסף בעי ט' קבין.

[6] כן מפורש בדברי אביי ורבא לקמן בעמוד ב'.