ברכות דף נג. א
הדליק נר מנר באופנים דלהלן האם מברכים עליו?
| ישראל | נכרי | |
| ישראל שהדליק מ... | מברכים | מברכים |
| ישראל שהדליק מ... | מברכים | אין מברכים [1] |
אור של בית הכנסת האם מברכים עליו? [תוד"ה אין].
| בדאיכא אדם חשוב | בדליכא אדם חשוב | |
| לרש"י | אין מברכים - דמשום כבודו הוא | מברכים - דעשוי לאורה |
| לרבינו חננאל | מברכים - דעשוי לאורה | אין מברכים - דמשום כבוד ביהכנ"ס הוא |
היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח טוב, האם מברך עליו?
ברכות דף נג: א
האם מברך על הנר דלהלן?
| כשנהנה מאורו [4] | כשאינו נהנה אבל אם היה מתקרב היה נהנה | |
| לרב יהודה, ורב אשי | מברך | מברך |
| לרבא, עולא, חזקיה | מברך | אינו מברך |
ברכות דף נג: א
אכל ולא בירך והלך למקום אחר האם צריך לחזור למקומו ולברך?
| כשיצא במזיד - כדי לברך במקום אחר | כששכח | |
| לבית שמאי | צריך לחזור ולברך | |
| לבית הלל | צריך לחזור ולברך | מברך במקומו |
כמה הוא שיעור עיכול? [תוד"ה באכילה].
| באכילה מרובה | באכילה מועטת | |
| לרש"י | ד' מילין | לר' יוחנן: כל זמן שאינו רעב לריש לקיש: כל זמן שצמא מאכילתו |
| לתוס' | לר' יוחנן: כל זמן שאינו רעב לריש לקיש: כל זמן שצמא מאכילתו |
ד' מילין |
האם גדול המברך יותר מן העונה אמן, או שגדול העונה אמן יותר מהמברך?
| מה גדול ממה? | |
| לרב, ולרב הונא, וכן איתא בברייתא | המברך גדול מן העונה |
| לר' יוסי ולר' נהוראי | העונה גדול מן המברך |
האם סיכה בשמן אחר הסעודה מעכבת לברכת המזון,
וכן האם אינו חשוב סיום סעודה לענין ברכת דברים הבאים אחר הסעודה כל שלא סך?
| שמן טוב | שמן סתם | |
| לר' זילאי, וכן אמר רב נחמן בשם רב או בשם ברייתא | מעכב | |
| לר' זיואי | אינו מעכב | |
| לר' אחא | מעכב | אינו מעכב |
| לר' זוהמאי - אם ידיו מלוכלכות | מעכב | |
האם מים אחרונים מעכבים את הברכה? [תוד"ה והייתם].
| בזמנם | בזמנינו שאין מלח סדומית מצוי | |
| לסתם אנשים | מעכבים | אין מעכבים |
| לאנשים מעונגים | מעכבים | מעכבים |
[1] והגם שישראל שהדליק מנכרי מברכים עליו, ומשום דאמרינן שהוא מברך על התוספת שנוספת באור ולא על האש עצמה הראשונה של האיסור. מ"מ גבי נכרי מנכרי גזרו משום נכרי ראשון ועמוד ראשון, דהיינו שלא הספיק עדיין להוסיף בו אש של היתרא.
[2] מלבד המהלך בערבי שבתות בטבריא, או במוצאי שבתות בציפורי - שאין מברך, דחזקתו אינו עשוי בזמנים אלו אלא לגמר בו את הכלים.
[3] משום שיש מיעוט מבנות ישראל שמקטירים לכשפים, ומצטרף עם מיעוט שעושים את הריח לגמר את הכלים (שאין מברכים על זה), ולכך הוי רובא שלא לריח - ואין מברכים.
[4] ונחלקו בגמ' מאימתי חשוב שנהנה לאורו, לעולא כדי שיוכל להכיר על ידו בין איסר לפונדיון, ואילו לחזקיה כדי שיכיר בין מדת המשקל של טבריא לבין זו של ציפורי.