בבא קמא דף יג. א

אליבא דר' יוסי הגליל דדרש לקרא (ויקרא ה:כא) "ומעלה מעל בה' " - לרבות קדשים קלים, שאם נשבע עליהם שבועת הפקדון בשקר חייב קרן חומש ואשם, באיזה קרבן מיירי?

בכור מעשר בהמה שלמים
לתנא קמא בדעת ריה"ג מיירי מיירי מיירי
לבן עזאי
בדעת ריה"ג
בסתמא מיירי לא מיירי מיירי
לאבא יוסי
בן דוסתאי
מיירי לא מיירי לל"ק דר' יוחנן: לא מיירי
לרבינא בר' יוחנן: מיירי [1]

בהיזקות דלהלן, האם מה שאי אפשר להשתלם מהאי משתלם מהאי?

שלמים שהזיקו
האם גובה מבשרן כנגד אימוריהן
שור תם שדחף את חבירו לבור ונפל ומת
בתם במועד
לרבנן אינו גובה בעל השור: רביע
בעל הבור: פטור
בעל השור: חצי
בעל הבור: פטור
לר' נתן אינו גובה בעל השור: רביע
בעל הבור: ג' חלקים
בעל השור: חצי
בעל הבור: חצי

בבא קמא דף יג: א

מה דין חצר השותפין בנזיקי השור?

לענין שן ורגל לענין קרן
לרב חסדא אמר אבימי חייב (דרק ברשות המזיק בלבד פטור) חייב (דלא גרע מרה"ר [2])
לר' אלעזר פטור (דבעינן "וביער בשדה אחר") חייב (דלא גרע מרה"ר)

השואל שור, והזיק או הוזק מה הדין באופנים דלהלן?

קיבל השואל
כל השמירה
קיבל
שמירת גופו ולא נזקיו
שור של הבעלים שהזיק לשור דשואל פטורים הבעלים חייבים הבעלים בתם חצי
נזק ובמועד נזק שלם
שור של הבעלים שהזיק לשור דעלמא חייב השואל בתם חצי נזק ובמועד נזק שלם
שור של שואל שהזיק לשור של הבעלים חייב השואל נזק שלם
שור של עלמא שהזיק לשור של הבעלים חייב השואל נזק שלם
-------------------------------------------------

[1] והסיקה הגמ' דעה זו בקשיא, דהרי ר' יוסי בן דוסתאי אמר "בכור בלבד".

[2] דכמו שברה"ר יש לשניהם רשות להלך בה - ובכל אופן חייב על הקרן, כך ברשות הניזק והמזיק דיש לשניהם רשות להיות בה חייב. משא"כ לענין שן ורגל, שפטור על זה ברה"ר, ולכך יש לדון מה הדין גבי רשות הניזק והמזיק.

-------------------------------------------------