[1] וביארה הגמ' לקמן כיצד שייך שתי המציאויות, בכדו הוא פשוט: בשעת נפילה אם נתקל ונפלה ונשברה והזיק הכד קודם שהיה שהות לבעל הכד לסלק את השברים. ולאחר שעת נפילה, היינו שהזיקה אחרי שהיה שהות בידו לסלק את החרסים. וגבי גמל ג"כ משכח"ל, בשעת נפילה כגון שנתקל ונתקל בו הגמל. ואחר נפילה שהפקיר את נבילת הגמל.

[2] ס"ל שכל מה שפטרו חכמים הוא אחר נפילה - שאנוס הוא, אבל מפקיר נזקיו דעלמא חייב.

[3] והסיקה הגמ' שאין לחלק באופן זה בין אם החזירה למקומה ללא החזירה למקומה, דגם אם החזירה למקומה הראשון חייב כיון שהיה כאן סילוק ההיזק לגמרי, וכשהחזירו למקומו הוא כאילו חפרו מחדש.