בבא קמא דף סד. א
לברייתות דלעיל איך לומדים את הלימודים דלהלן?
ברייתא קמא - שניהם בטט"ג | תניא ב' - א' בגנב וא' בטט"ג | |
אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה וגו' שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם | שגנב עצמו משלם כפל |
מודה בקנס פטור אפי' באו אח"כ עדים |
אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים | עיקר הדין דמודה בקנס פטור [1] | עיקר הדין דמודה בקנס פטור [2] |
עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה | חד למעט קרקע, חד למעט עבדים, חד למעט שטרות | כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא לדבר שנתחדש בה [3] |
[1] וס"ל באמת שמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב, דאין לו יתור ללמוד זאת.
[2] וצריך שני פסוקים, דאם היה רק פסוק אחד היינו מעמידים אותו במודה בקנס בלא באו עדים, ועכשיו שיש שני פסוקים אנחנו יודעים להעמיד אחד בלא באו עדים לבסוף ואחד שאפי' שבאו פטור דסו"ס לא הרשיעון אלהים אלא הוא הרשיע את עצמו.
[3] פי', דאה"נ אין זה לצורך, וכיון שחלק אחר של הפרשה דהיינו "אם המצא תמצא" - הוצרך להכפל כדי ללמד שמודה בקנס פטור אפי' בבאו עדים, דאם תמצא בעדים תמצא בדיינים, הוכפלו גם הפרטים. הגם שכבר למדנו את הדינים האלו - דהיינו למעט קרקעות עבדים ושטרות מקרא ד"על כל דבר פשע".