TOSFOS DH CHOVEL VE'TZARICH LE'KALBO MAV'IR VE'TZARICH LE'AFRO
תוס' ד"ה חובל וצריך לכלבו מבעיר וצריך לאפרו
(Summary: Tosfos continues to discuss the relationship between Mekalkel and 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'.)
ועי"ל, דאפי' במקלקל גמור משכחת לה דהיא צריכה לגופה - כגון חובל באיסורי הנאה שסבור שיכול ליהנות ליתן לכלבו ...
Answer #2: Furthermore, even total Mekalkel can be 'Tzericha le'Gufah', such as where one wounds an animal that is Isurei Hana'ah thinking that he is permitted to benefit from it by feeding it to his dog ...
וכן מבעיר באיסורי הנאה שסובר שיכול לבשל בו קדירה.
Answer #2 (cont.): And likewise where one sets fire to Isurei Hana'ah, thinking that he is permitted to place it under his pot to cook.
וא"ת, ורבי יוחנן מאי טעמא דלא מחייב מקלקל גמור דהא טעמא דמקלקלין פטורין היינו משום דבעינן "מלאכת מחשבת", כדמוכח בספ"ק דחגיגה (דף י:) ולענין חבורה לא חיישינן א'מלאכת מחשבת' ...
Question: Why, according to Rebbi Yochanan, is one not Chayav for total Mekalkel, seeing as the reason that Mekalkel is Patur is because one requires "Meleches Machsheves", as is evident at the end of the first Perek of Chagigah (Daf 10b), and as far as wounding is concerned, "Meleches Machsheves" is not an issue ...
כדמוכח בס"פ ספק אכל (כריתות דף יט:) דאמר 'הנח לחבורה, הואיל ומקלקל חייב, מתעסק נמי מחייב' ...
Source: ... as is evident at the end of Perek Safek Achal (Kerisus, Daf 10b) where it says 'Leave Chaburah aside, because, since Mekalkel is Chayav, so too, is Mis'asek Chayav' ...
ומתעסק לא מפטר אלא מטעם 'מלאכת מחשבת'?
Reason: ... and Mis'asek is generally Patur only because of "Meleches Machsheves"?
וי"ל, נהי דלא בעינן "מלאכת מחשבת", מיהו כיון דגמרינן ממילה ומהבערת בת כהן, לא מחייבינן אלא דומיא דהנהו, דלא הוי מקלקל גמור אלא תקון במקצת.
Answer: Granted, "Meleches Machseves" is not required, nevertheless, seeing as we learn it from Milah and from the burning of a bas Kohen, one can only declare Chayav there where it is similar to them - where it is not total Mekalkel, but where there is a slight Tikun.
ור' אבהו נהי דצורך מצוה לא משוי ליה תקון, מ"מ 'צריכה לגופה' משוי ליה, מה שהוא צריך למצוה.
Answer (cont.): Whereas Rebbi Avahu holds that, granted, 'Tzorech Mitzvah' does not render it a Tikun, it does render it 'Tzerichah le'Gufah'.
וא"ת, צריך לכלבו ולאפרו היכי חשיב 'צריכה לגופה', מ"ש מ'חופר גומא ואין צריך אלא לעפרה'?
Question: How is 'Tzarich le'Kalbo u'le'Afro considered 'Tzerichah le'Gufah'? In what way is it different than 'Someone who digs a pit solely for the earth'?
וי"ל, דלא דמי, דהכא צריך הוא לנטילת נשמה דהיינו הדם, "כי הדם הוא הנפש", כדי לתת לכלבו, ומבעיר נמי להבערה כדי לעשות אפר, כמו מבעיר לבשל קדירה.
Answer: It is not comparable, since here he needs to 'take the Neshamah' - the blood ("because the blood is the Soul"), in order to give it to his dog; likewise he needs to burn the fire in order to create the ashes, just as one burns it in order to cook his pot ...
ולא דמי לחופר גומא דממילא ואין נהנה כלל ממנו.
Answer (cont.): Unlike someone who digs a pit automatically, and who does not benefit from it at all.
וא"ת, הא דאמר בפ"ק דיבמות (דף ו:) ד'אצטריך קרא למיסר הבערת בת כהן, משום דהוה ס"ד למשרי מקל וחומר דעבודה דדחיא שבת. תיפוק ליה דאי לא כתיב הבערת בת כהן, הוה שרינן כל המקלקלין בהבערה?
Question: When the Gemara states in the first Perek in Yevamos (Daf 6b) that we need the Pasuk to forbid the burning of a bas Kohen (on Shabbos), since we would otherwise thought that it would be permitted from a Kal va'Chomer from Avodah which overrides Shabbos - why does the Gemara explain that we need 'Hav'aras bas Kohen', because otherwise, we would permit all Mekalkelin by fire?
וי"ל, דהתם כר' יהודה דחשיב ליה תקון.
Answer: The Gemara there holds like Rebbi Yehudah, who considers it (the burning of a bas Kohen) a Tikun.
TOSFOS DH MAH SHORO DE'LO KABA'I LEIH (This Dibur belongs to Daf 34b)
תוס' ד"ה מה שורו דלא קבעי ליה
(Summary: Tosfos discusses as to whether, and why, the Gemara asks specifically according to Rebbi Yochanan.)
לכארה משמע דלא פריך אלא אליבא דר' יוחנן.
Inference: It initially appears that the Gemara is asking exclusively according to Rebbi Yochanan.
ותימה, דלר' אבהו נמי תקשה 'מה שורו דלא צריך לגופו ... '? ...
Question: But it could just as well ask according to Rebbi Avahu, in that 'Just as "Shoro" is 'Lo Tzarich le'Gufo' ... ?
ואם נאמר דרבי אבהו מחייב במקלקל גמור ולא בעי 'צריכה לגופה', א"ש.
Answer: But if we say that Rebbi Avahu is Mechayev total Mekalkel and does not require 'Tzerichah le'Gufah', the question is answered.
TOSFOS DH NISKAVEN LEVAYESH HEICHI MASHKACHAS LAH
תוס' ד"ה נתכוון לבייש היכי משכחת לה
(Summary: Tosfos discusses the Kashya, in light of the fact that the Gemara does not yet seem to know about 'Kavanaso Lehazik'.)
תימה, כיון דלא אסיק אדעתיה 'נתכוון להזיק ... ', אפילו 'הוא דומיא דשורו' נמי תקשה ליה, דבשור ליכא כוונה, ובאדם בעי כוונה?
Question: Since the Makshan does not yet know about 'Niskaven Lehazik' ... , even if we say 'Hu Dumya le'Shoro', he should also ask, seeing as by Shor there is no Kavanah, whereas Adam requires Kavanah?
וי"ל, דאי אמרת 'הוא דומיא דשורו', אז משמע שפיר כוונתו להזיק, ובא להשמיענו דלא בעינן כוונה לבייש אלא להזיק, דומיא דשורו.
Answer #1: If we say 'Hu Dumya le'Shoro', then it does indeed imply 'Kavanaso Lehazik', and it is coming to teach us that one does not require Kavanaso Levayesh, but only Lehazik, similar to Shoro.
אבל 'שורו דומיא דידיה' משמע כוונה דשכיח טפי באדם מבשור - דהיינו כוונה דידיה לבייש, ואתא לאשמועינן שור דומיא דאדם, דבעי' שיתכוין לבייש, דאילו מתכוון להזיק שכיח יותר בשור מבאדם.
Answer #1 (cont.): Whereas 'Shoro Dumya Dideih' implies a Kavanah that is more common by Adam than by Shor - and that is Kavanah Levayesh, in which case it would be coming to teach us that his ox too, needs to have Kavanah to be Mevayesh, since Mechaven Lehazik is more common to Shor than it is to man.
[ועוד], דליכא למימר דלהשמיענו דשור פטור במתכוין להזיק מבושת, דלהא לא אצטריך, דהא תנן בהחובל (לקמן דף פז.) ד'שור פטור בכל ארבעה דברים', וסתם שור הוא קרן שמתכוון להזיק ...
Answer #2: Moreover, it cannot be coming to teach us that Shor is Patur from Boshes when it is Mechaven Lehazik, since that is unnecessary, seeing as we will learn later (on Daf 87a) that a Shor is Patur from all four things, and S'tam Shor is Keren, which has Kavanah Lehazik.
וא"כ, ע"כ 'שורו דומיא דידיה' שמתכוון לבייש, וזה א"א ששור אין מתכוון לבייש, ועל כרחך אית לן למימר 'הוא דומיא דשורו', וקמ"ל דלא בעינן מתכוון לבייש ...
Answer #2 (cont.): If so, we are forced to say 'Shoro Dumya Dideih', where he had Kavanah to be Mevayesh, which is impossible. Consequently, we have to say 'He Dumya le'Shoro; and it is coming to teach us that we do not require Kavanah Levayesh ...
ומשני לעולם 'שורו דומיא דידיה' שמתכוון, וקמ"ל שיכול להיות ששורו דומיא דידיה, וא"כ בדידיה לא בעינן שיתכוון לבייש, שזה אי אפשר להיות בשור.
Answer #2 (cont.): ... and the Gemara answers 'Shoro Dumya Dideih' - that he had Kavanah, and it is coming to teach us that it is possible to say that his ox is like him, in which case, by him, we do not require Kavanah Levayesh, seeing as it is impossible to say this by Shor.
TOSFOS DH MASNISIN BE'SHOGEG (See Mesores ha'Shas)
תוס' ד"ה מתניתין בשוגג
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'be'Shogeg'.)
פי' בקונט' דרבא מוקי מתניתין דלא בעי לאפרו, ופטור מאותו טעם ששוגג פטור.
Explanation #1: Rashi explains that Rava establishes the Mishnah where he does not need the ashes, and he is Patur for the same reason as Shogeg is Patur.
ואין הלשון משמע כן?
Refutation #1: The Lashon however, does not imply this?
ועוד, דלא דמי לשוגג שיש בו איסור מלאכה, אבל כאן אין איסור מלאכה?
Refutation #2: Moreover, it is not similar to Shogeg where there is an Isur Melachah, whereas in the current case, there is not?
אלא י"ל, מתני' בשוגג, דבהא מלתא אשמועינן הוא דומיא דשורו - מה שורו בשוגג אף הוא בשוגג, ואפילו הכי פטור מ'דתנא דבי חזקיה.
Explanation #2: The Mishnah is speaking be'Shogeg, and it is coming to teach us 'Dumya de'Shogeg'; namely, just as Shoro is be'Shogeg, so too, is he be'Shogeg, an he is nevertheless Patur because of 'Tana de'bei Chizkiyah'.
5) TOSFOS DH MAKEH ADAM U'MAKEH BEHEIMAH
תוס' ד"ה מכה אדם ומכה בהמה
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Sanhedrin, which establishes Tana de'bei Chizkiyah by 'Makeh Aviv'.)
תימה, דבריש הנחנקין (סנהדרין דף פד:) מוקי האי קרא דתנא דבי חזקיה במכה אביו?
Question: At the beginning of 'ha'Nechenakin' (Sanhedrin, Daf 84b) the Gemara establishes the Pasuk of Tana de'bei Chizkiyah with regard to someone who strikes his father?
ואע"ג דבמסקנא נפקא לן חבורה מאם אינו ענין לנפש בהמה ...
Refuted Answer: Even though, in the Maskana it learns a wound via 'Im Eino Inyan' from striking an animal ...
מ"מ מפיק מיניה התם דמותר להקיז דם לאביו ...
Refutation: ... it nevertheless learns from there that it is permitted to let the blood of one's father ...
ומה שייך כאן לחלק בין דרך ירידה לדרך עלייה?
Question (concl.): In that case, how is it possible to differentiate here between a downward stroke and an upward one?
וי"ל, דמיירי בין במכה אביו בין במכה חבירו - במכה אביו מדכתיב הכאה סתם ולא כתיב "ומת" ...
Answer: Because it speaks here both with regard to Makeh Aviv and to Makeh Chavero - to Makeh Aviv since the Torah writes Haka'ah S'tam, and it does not add "u'Meis" ...
ובמכה חבירו 'דבר הלמד מענינו' דומיא דקרא דלעיל מיניה "איש כי יכה כל נפש אדם" דמיירי ברוצח ...
Answer (cont.): ... and to Makeh Chavero via 'Davar ha'Lamed me'Inyano' from the previous Pasuk "Ish ki Yakeh Kol Nefesh Adam", with reference to a murderer.
כדמוכח בפרק יוצא דופן (נדה דף מד: ושם) ...
Source: As is evident in Perek Yotzei Dofen (Nidah, Daf 44b DH 'Ish').
ולצדדים מיירי - לענין חבירו במיתה ולענין אביו בחבורה בעלמא.
Clarification: And the issue is split two ways - regarding his fellow-Jew in connection with killing him and regarding his father in connection with merely wounding him.
וכיון דבכולהו מיירי קרא, גמרינן שפיר ממכה בהמה.
Conclusion: And since the Pasuk is speaking with reference to both issues, it is justifiable to learn (the former) from Makeh Beheimah.
TOSFOS DH BEIN BE'SHOGEG BEIN BE'MEIZID
תוס' ד"ה בין בשוגג בין במזיד
(Summary: Tosfos discusses the three issues contained in Tana de'bei Chizkiyah's statement.)
בג' ענייני ממון איירי תנא דבי חזקיה ...
Three Parts: Tana de'bei Chizkiyah is referring to three individual cases ...
'בין בשוגג בין במזיד' איירי בממון אחר בהדי מיתה ונפקא לן מינה דחייבי מיתות שוגגים פטורים [מתשלומין] משום דלא חלקת ...
Part #1: 'Bein be'Shogeg bein be'Meizid' - refers to a monetary obligation that comes together with Misah, and we learn from it that 'Chayvei Misos Shog'gin are exempt from paying, since we do not differentiate ...
דא'הכי מייתי לה בשמעתין ובאלו נערות (כתובות דף לה. ושם) ...
Source: ... since it is in that connection that the Gemara cites it in this Sugya and in 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 35. & 35b) ...
ולענין זה אית להו לכ"ע הקישא דתנא דבי חזקיה ...
Part #1 (cont.): And it is in this regard that everyone holds of the Hekesh of Tana de'bei Chizkiyah ...
כדאמרינן בפ' אלו נערות 'ומי איכא למאן דלית להו דתנא דבי חזקיה'.
Source: ... as the Gemara states in 'Eilu Na'aros' - 'And who does not hold of Tana de'bei Chizkiyah'?
אבל 'בין מתכוון לשאינו מתכוון' לאו בממון אחר בהדי מיתה איירי, דמקל וחומר משוגג נפקא ...
Part #2: On the other hand, 'bein Miskaven le'she'Eino Miskaven' is not referring to a monetary obligation that comes together with Misah, which we actually learn from a Kal va'Chomer from Shogeg ...
אלא לפטור מדמי הנהרג ...
Part #2 (cont.): ... but to exempt him from paying the value of the murdered man ...
לאפוקי מדרבי דדריש ב'מתכוון להרוג זה והרג זה' "ונתת נפש תחת נפש", ממון ...
Part #2 (cont.): To counter Rebbi, who, in the case of 'Miskaven Laharog es Zeh ve'Harag es Zeh' Darshens from "ve'Nasata Nefesh Tachas Nafesh" - 'Mamon' ...
וקמ"ל תנא דבי חזקיה דכיון שנתכוון, פטור, הכי נמי שאין מתכוון פטור.
Part #2 (cont.): And Tana de'bei Chizkiyah now teaches us that, seeing as when he had Kavanah, he is Patur (from Mamon), so too, is he Patur when he did not have Kavanah.
ואהכי מייתי לה בפרק הנשרפין (סנהדרין דף עט:).
Part #2 (cont.): And it is in this connection that the Gemara cites it in Perek ha'Nisrafin (Sanhedrin, Daf 79b).
ו'בין דרך ירידה לדרך עלייה' אתא - כמו דדרך עלייה, דלא ניתן שגגתו לכפרה, לא שקלינן מיניה ממונא למפטריה, הכי נמי דרך ירידתו אע"ג שניתנה שגגתו לכפרה ...
Part #3: Whereas 'bein Derech Yeridah le'Derech Aliyah' teaches us that, just as in a case of Derech Aliyah, where Shegagah is not subject to Kaparah and where one cannot take money from the murderer to exempt him, so too, can one not take money in a case of Derech Yeridaso, even though in a case of Shogeg he is subject to Kaparah ...
ולפטור מזיד אצטריך.
Part #3 (concl.): ... and it is really coming to exempt Meizid from paying.
ויש טועים לומר דלפטור שוגג דרך עלייה כמו דרך ירידה אצטריך.
Rejected Explanation: Some commentaries explain that we need it to exempt Shogeg from paying in a case of Derech Aliyah just like he is Patur in a case of Derech Yeridah.
אבל בפרק אלו נערות (כתובות דף לה. ושם) בשמעתא ד'לא יהיה אסון' מוכיח סוגיא כדפרישית.
Conclusion: However in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 35a & 35b) the Sugya of 'Lo Yih'yeh Ason' clearly learns the way we explained.
35b----------------------------------------35b
TOSFOS DH ZOS OMERES CHALUKIM ALAV CHAVERAV AL SUMCHUS
תוס' ד"ה זאת אומרת חלוקים עליו חביריו על סומכוס
(Summary: Tosfos clarifies when Sumchus argues with the Chachamim and when he agrees with them.)
דוקא בכי האי גוונא פליג סומכוס, שראוי להסתפק בדבר ...
Clarification: It is specifically in such a case, where there is reason to doubt in the first place, that Sumchus argues
וההיא (ב"מ דף ק. ושם) ד'מחליף פרה בחמור', 'והמוכר שפחתו וילדה' - בכל הנך, בלא טענותם ראוי להסתפק לב"ד.
Clarification (cont.): ... such as in the case of 'Someone who swaps a cow for a donkey' and 'Someone who sells his Shifchah, and is found to have given birth (in Bava Metzi'a (Daf 100a & 100b) and in cases such as these, where even without their claims Beis-Din already have a Safek on their hands.
אבל במקום שהספק בא ע"פ דבריהם לא פליג סומכוס ...
Clarification (concl.): But in a case where the Safek is created by their claims Sumchus does not argue ...
דהרי למ"ד אמר סומכוס אפילו ברי וברי אטו אם אמר אדם לחבירו 'טלית זו שאתה לבוש שלי הוא' מי אמר סומכוס חולקים?
Poof: Because according to the opinion that Sumchus argues even by Bari u'Bari, do you think that he would say Cholkim even in a case where one man says to another 'The cloak that you are wearing is mine'?
וב'שנים אוחזים בטלית' אמר דאי אתו לקמן כי תפיס חד וחד מיסרך סרוכי, דאפי' לסומכוס סרוכי לאו כלום הוא.
Conclusion: And in the case where two people are holding a Talis, the Gemara says in Bava Metzi'a (Daf 4a) that if one person is holding it and the other one is clinging on to it, even Sumchus agrees that clinging on to it is not a valid claim.
TOSFOS DH MI'MAI DE'MASNISIN BARI U'BARI
תוס' ד"ה ממאי דמתני' ברי וברי
(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles this Sugya with the Gemara in Kesuvos, where 'Lo ki' means 'Shema'.)
וא"ת, והיכי אמר דמתני' ברי וברי?
Question: On what basis does the Gemara say that it is talking about Bari u'Bari?
אי משום דאמר אמר סומכוס 'ברי וברי' ...
Refuted Answer: If it is because Sumchus said 'Bari u'Bari' ...
היינו משום דאי לא אמר סומכוס 'בברי וברי', לא היה יכול לדקדק ממשנה דחולקים ...
Refutation: ... that is only because if he hadn't, the Gemara would not have been able to extrapolate from the Mishnah that they argue ..
דהוי מצי לאוקמי בברי וברי ודברי הכל.
Refutation (cont.): ... seeing as we could then have established the case by Bari u'Bari, according to both opinions.
וי"ל, דה"ק - ממאי דמתני' מצי לאורויי כלל בברי וברי, דלמא בברי ושמא דוקא איירי?
Answer: What the Gemara means to ask is how we know that the Mishnah can possibly be speaking about Bari u'Bari as well; maybe it is speaking exclusively about Bari ve'Shema? ...
כדאמרינן בסמוך ד'רישא דומיא דסיפא' דקתני 'זה אומר "לא כי"?
Support: ... like the Gemara will suggest shortly 'The Reisha is speaking in the same case as the Seifa (by Bari ve'Shema)? (And it concludes that) 'In the Reisha, the Mazik says "Lo ki', in which case he must be Bari.
ואף על גב דבפ"ק דכתובות (דף יב: ושם) תנן 'והוא אומר "לא כי, אלא עד שלא ארסתיך נאנסת, והיה מקחי מקח טעות" ' ...
Implied Question: Even though in the first Perek of Kesuvos (Daf 13b and 14a) the Mishnah says 'And he says 'Lo ki' (Not so), only you were raped before I betrothed you, in which case my acquisition was made in error!
ומוכח התם דהיינו שמא ...
Implied Question (cont.): ... and from the Sugya it is clear that his claim is one of 'Shema' ...
התם ליכא למיטעי, שאין הבעל רגיל לידע, אבל הכא אי בשמא איירי, לא ה"ל למיתני 'לא כי', כיון דאיכא למיטעי.
Answer: That is because there it is not possible to err, seeing as the husband does not usually know what happened; in our case, on the other hand, if the Tana is speaking about Shema, he should not have said 'Lo ki', since it is possible to err.
TOSFOS DH HA LO MAYSI RE'AYAH SHAKIL KE'DE'AMAR MAZIK
תוס' ד"ה הא לא מייתי ראייה שקיל כדאמר מזיק
(Summary: Tosfos explains how we know that if he fails to prove his claim, he receives anything at all.)
וא"ת, דלמא הא לא מייתי ראייה, לא שקיל מידי?
Question: Perhaps if he fails to prove his claim, he will receive nothing?
וי"ל, דלשון 'המוציא' משמע במה שבא להוציא צריך ראייה, אבל מה שהוא מודה לו לא.
Answer: The Lashon 'ha'Motzi' implies that he needs to bring proof on what he is coming to take from the defendant, but not on what the latter admits.
ולקמן דמשני 'ראוי ליטול ואין לו' ...
Query: And when the Gemara answers later 'that he ought to take but doesn't? ...
היינו בלא תפס, אבל בתפס, יש לו.
Answer: ... that speaks where he did not seize it, but where he did, he may keep it.
ולהכי, א"ש לשון 'המוציא'.
Conclusion: And according to this, the Lashon 'ha'Motzi' makes sense.
TOSFOS DH LEIMA TEHAVI TIYUVTA DE'RABAH BAE NASAN
תוס' ד"ה לימא תיהוי תיובתא דרבה בר נתן
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not establish the Mishnah like Raban Gamliel and then discusses the Machlokes between him and the Chachamim.)
וא"ת, ואמאי לא מוקי לה כר"ג דאמר בפ' שבועת הדיינין (שבועות דף מ. ושם) 'טענו חטין והודה לו בשעורין, פטור, ור"ג מחייב'?
Question: Why does the Gemara not establish the Mishnah like Raban Gamliel, like we find in Perek Shevu'as ha'Dayanim (Shevu'os, Daf 40a, See Tosfos DH 've'Hu') 'Ta'ano Chitin ve'Hodeh lo bi'Se'orin Patur`; ve'Raban Gamliel Mechayev'?
וי"ל, דמהדר לאוקמי כרבנן.
Answer #1: Because the Gemara prefers to establish it like the Rabanan.
ועוד י"ל, דרבה בר נתן אמרה למילתיה ככולי עלמא, ולא מחייב ר"ג אלא שבועה ...
Answer #2: Rabah bar Nasan made his statement according to all opinions, and Raban Gamliel only obligates him to swear ...
דאי הוה מחייב בדמי שעורים, מנליה לרבה בר נתן דרבנן פליגי עליה בהא, דלמא לענין שבועה דוקא פליגי, דכתיב "כי הוא זה" - דבעינן הודאה ממין הטענה?
Proof: Because if he obligated him to pay the value of the barley, from where would he (Rabah bar Nasan) know that the Rabanan argue with him in that point, perhaps they only argue in connection with a Shevu'ah, since the Torah writes "Ki hu Zeh" - that the admission must be of the same species as the claim?
וכי תימא דרבה בר נתן סבר דמהאי טעמא דפטרי רבנן שבועה, לא הויא נמי הודאה להתחייב שעורין ...
Disproved Refutation: And if you will suggest that, according to Rabah bar Nasan, for the same reason that the Rabanan exempt him from a Shevu'ah, it is also not considered an admission to obligate him to pay barley ...
הא ליתא ...
Refutation: ... that is not correct ...
דהא אמרינן בשבועת הדיינין (שם דף מ:) 'טענו חטים ושעורים, והודה לו באחד מהן, פטור' ...
Source: ... since the Gemara states in 'Shevu'as ha'Dayanim' (Ibid., Daf 40b) 'Ta'ano Chitin u'Se'orin, ve'Hodeh lo be'Achad meihen. Patur' ...
והתם ודאי לכ"ע חייב במה שטענו, ואפ"ה פטור משבועה.
Proof: ... and there it is obvious that he is obligated to pay what he claimed, yet he is Patur from a Shevu'ah.
ע"כ נראה דרבה בר נתן לכ"ע פוטר מדמי שעורים, דמשמע ליה דסברא הוא שהוא פטור כיון שהודה לו שאין חייב לו שעורין ומחל לו ...
Conclusion: We must therefore say that Rabah bar Nasan exempts him from paying the value of barley according to both opinions (even that of Raban Gamliel), because he considers it a S'vara that he is Patur from paying, since the claimant admits to him that he is not Chayav barley and is Mochel him ...
זובשבועה דוקא פליגי אי בעינן ממין הטענה.
Conclusion (cont.): ... and it is specifically with regard to a Shevu'ah that they argue, as to whether one requires the same species as the claim (or not).
TOSFOS DH MI'DE'SEIFA NIZAK SHEMA U'MAZIK BARI REISHA NAMI ETC. VE'AMAR SUMCHUS ETC.
תוס' ד"ה מדסיפא ניזק שמא ומזיק ברי רישא נמי כו' ואמר סומכוס כו'
(Summary: Tosfos explains a. why the Gemara does not ask from the Seifa directly and b. why it does not answer with the principle 'Bari ve'Shema, Bari Adif'.)
אבל מסיפא גופה ליכא למיפרך ...
Implied Question: From the Seifa itself one cannot ask ...
דאיכא למימר כיון דאיכא הודאה במקצת - שהרי מודה שהקטן הזיקו לכל הפחות, הלכך איכא למימר דקאמר סומכוס חולקים, אע"ג דניזק קאמר 'שמא' ומזיק אמר 'ברי'.
Answer: ... since it is possible to say that, seeing as there is a partial admission - for when all's said and done, he did admit that at least the smaller ox did the damage - Sumchus says 'Cholkim', even though the Nizak claims 'Shema' and the Mazik, 'Bari'.
ואם תאמר, דנימא 'ברי ושמא ברי עדיף', כדקאמר רב יהודה בהגוזל בתרא (לקמן דף קיח.) גבי 'מנה לי בידך', והלה אומר 'איני יודע'?
Question: Why do we not say 'Bari ve'Shema, Bari Adif', like Rav Yehudah says in 'ha'Gozel Basra ' (on Daf 118.), in the case of 'Manah li be'Yad'cha' and the defendant counters 'Eini Yode'a'.
ויש לומר, דהתם הוי ברי טוב - שלא יהיה לו פנים לשקר, כיון שחבירו יכול לידע בשקרו זה; והשמא אינו טוב - שאין זוכר אם חייב לו, ומוכחא מילתא דחייב לו.
Answer: The Bari there is a good one - since he would not dare lie, seeing as friend will probably know if he lies; whereas the Shema is not good - since he cannot remember whether he is Chayav to pay him, making it clear that he is Chayav.
אבל הכא ברי שלו גרוע - שיודע בחבירו שאין יכול להכחישו, ולכך טוען ברי; והאי נמי דקאמר שמא, לפי שלא ראה המעשה. הלכך לא אמרינן 'ברי עדיף'.
Answer (cont.): Whereas the Bari in our case is weak - since he knows that his friend cannot disprove him, which is why he claims 'Bari'; and the reason that his friend says 'Shema' is because he did not see what happened. Therefore we cannot apply the principle 'Bari Adif'.
TOSFOS DH REISHA BE'MAZIK SHEMA
תוס' ד"ה רישא במזיק שמא
(Summary: Tosfos reconciles this with the Lashon 'Lo ki'.)
ואם תאמר, והא 'לא כי' קתני?
Question: But the Mishnah says 'Lo ki', implying that the Mazik's claim is Bari?
וי"ל, דבברי וברי נמי איירי.
Answer: The Tana is speaking about Bari u'Bari as well.