TOSFOS DH ILU GABACH HAVAHLA'AV MINACH HAVAH GAI LEIH
תוס' ד"ה אילו גבך הוה לאו מינך הוה גבי ליה
(Summary: Tosfos explains the statement.)
תימה, אז הוא בדין שיגבה, שפשע בשמירתו?
Question: In that case, it would be justified for him to claim, seeing as the creditor would then have been negligent in his guarding?
וי"ל, דלא קאמר אלא כלומר דאין גוף השור משועבד לב"ח כמו שהוא משועבד לניזק שמשתלם מגופו.
Answer: All the Gemara means is that the body of the ox is not Meshubad to the creditor as much as it is to the Nizak, who claims from its body.
וכן פירש בקונטרס בריש שור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן ד' לו.).
Support: And that is how Rashi explains it at the beginning of 'Shor she'Nagach Arba'ah va'Chamishah' (later, Daf 36.).
TOSFOS DH SHE'ILMALEI LO HIZIKU HAYAH OMEID AL SHEMONEH ME'OS ZUZ KE'SHA'AS HA'NEZEK
תוס' ד"ה שאלמלא לא הזיקו היה עומד על שמנה מאות זוז נותן כשעת הנזק
(Summary: Tosfos explains why we cannot interpret the statement literally.)
לא נקטיה לאשמועינן שלא ישלם כל מה שהיה ראוי להשביח אלמלא לא הוזק, דמילתא דפשיטא הוא
Refuted Reason: The Gemara does not say this to teach us that he need not pay all of the potential improvement, in the event that it had not been damaged, since that is obvious ...
דאטו אם נגח שור קטן הייתי סבור שישלם דמי שור גדול לפי שהיה ראוי להיות גדול ומשביח?
Refutation #1: ... because would one think that if it gored a small ox, that he must pay for the grown-up ox that it would have become and increased in value?
ועוד, אי להכי אצטריך, מאי פריך בסמוך 'אי כשפטמו צריכא למימר?'?
Refutation #2: Moreover, if that is what the Gemara needs to teach us, then how can the Gemara ask later 'If he fattened it, is it necessary to inform us that if the Nizak fattened it, he is Chayav to pay its value at the time of the damage'?
אלא י"ל כפי' הקונט' בלשון אחר.
Authentic Reason: We must therefore explain the Gemara like Rashi's other (first) explanation.
TOSFOS DH HACHA BE'MAI ASKINAN KE'SHE'PITMO
תוס' ד"ה הכא במאי עסקינן כשפטמו
(Summary: Tosfos presents two ways of explaining this answer.)
וכגון שאין השבח יותר על היציאה ...
Explanation #1: It speaks where the improvement does not exceed the expenses ...
שאם היה יותר, נהי נמי דאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב ד' מב:) ד'שותף הוי כיורד ברשות' ...
Reason: ... because if it did, granted, the Gemara says in 'Chezkas ha'Batim' (Bava Basra, Daf 42b) that a partner is considered as if he had worked on the field with permission ...
מ"מ מה שאדם רוצה ליתן למפטם לפטם, יטול המזיק, והמותר יש לו להיות לניזק.
Reason (cont.): ... nevertheless, however much a person would be willing to pay a fattener to fatten the ox, the Mazik is permitted to take, and the rest goes to the Nizak.
וא"ת, א"כ, אמאי אצטריך למיפרך מרישא, מסיפא גופה לפרוך 'אי בשפטמו צריכא למימר?'?
Question: In that case, why does the Gemara need to ask from the Reisha, when it could just as well have asked from the Seifa itself 'If he fattened it, why is it necessary to mention it?
וי"ל, דסיפא אצטריך, דסד"א כיון דאמר ר"ע 'הוחלט השור', הוי ליה מזיק כשפטמו, מניח מעותיו על קרן הצבי ...
Answer: The Seifa needs to be said, since we would have thought that now that, according to Rebbi Akiva, 'the ox belongs to the Nizak', when the Mazik subsequently fattens it, he has 'thrown his money on to the horn of a deer' (he loses it all) ...
כמו ב'הלך למדינת הים ובא אחר ופרנס אשתו' (כתובות ד' קז:).
Precedent: ... as in the case of a man who goes overseas and someone steps in and feeds his wife' (Kesuvos, Daf 107b).
ועוד מצינו למימר דאיירי שפיר שהשבח יתר על היציאה ...
Explanation #2: Alternatively, we can justifiably establish the case where the improvement exceeds the expenses ...
והא דקאמר 'נותן כשעת הנזק' ...
Implied Question: ... and when the Tana says 'Nosen ke'Sha'as ha'Nezek' ...
לאו דוקא, אלא בא להשמיענו שיטול יותר מדמי יציאותיו ...
Answer: ... it is La'av Davka, and what he means is that he receives more than what he spent ...
דכיורד ברשות דמי.
Reason: ... because he is considered as having worked on the ox with permission.
TOSFOS DH KE'SHE'PITMO
תוס' ד"ה כשפיטמו
(Summary: Tosfos discusses as to why the Gemara does not distinguish between improvement which came automatically and improvement which came through the Mazik, rather than between improvement and depreciation.)
וא"ת, אמאי מפליג בין שבח לכחש? לפלוג בשבח גופיה דשבח ממילא כשעת העמדה בדין?
Question: Why does the Gemara draw a distinction between improvement and depreciation? Why does it not distinguish by improvement itself and state that improvement that comes by itself is gauged by how much it is worth at the time when they go to Beis-Din.
וי"ל, דאגב דנקט ברישא 'שבח וכחש', בסיפא נמי נקט הכי.
Answer: Because in the Reisha, the Tana mentioned 'Shavach ve'Kichesh'.
TOSFOS DH ZEH NOTEL CHATZI HA'CHAI VA'CHATZI HA'MEIS
תוס' ד"ה זה נוטל חצי החי וחצי המת
(Summary: Tosfos points out that this Lashon cannot be taken literally.)
האי לישנא לאו דוקא, ולא אתי למימר אלא שמקבל עליו חצי הפחת.
Clarification: This Lashon is La'av Davka, and what it means is that the Mazik accepts upon himself half the depreciation ...
ולפי המסקנא, שקיל בשבחא.
Conclusion: And according to the Maskana, he even takes half the Sh'vach.
TOSFOS DH DE'REBBI MEIR SAVAR P'CHAS NEVEILAH DE'NIZAK
תוס' ד"ה דרבי מאיר סבר פחת נבלה דניזק
(Summary: Tosfos reconciles the Gemara here with the Gemara in the first Perek which cites a different Pasuk than the one cited here.)
אע"ג דבפ"ק (ד' י:) נפקא לן מ"והמת יהיה לו" ...
Implied Question: Even though in the first Perek (Daf 10b), the Gemara learns it from "ve'ha'Meis Yih'yeh lo" ...
מ"מ האי קרא דהכא אצטריך - לאשמועינן דלא משלם אלא חצי נזק.
Answer: ... nevertheless the Pasul here is needed to teach us that he only pays Chatzi Nezek ...
דאי מ"וחצו את כספו", ה"א שהוא פעמים יותר ופעמים פחות, כדמוכח בסמוך ...
Answer (cont.): ... because, as far as the Pasuk "ve'Chatzu es Kaspo" is concerned, we would have thought that sometimes more and sometimes less, as is evident shortly ...
דפריך 'א"כ מצינו תם לר' יהודה דמשלם יותר מח"נ?' ומשני אית ליה לרבי יהודה 'פחת שפחתו מיתה מחצין' ...
Answer (cont.): ... where the Gemara asks 'If so, it transpires that, according to Rebbi Yehudah, he pays more than Chatzi Nezek?' and it answers that Rebbi Yehudah holds 'The depreciation that is caused by the animal's death, they divide in the live animal'.
אלמא נפקא לן מ"וגם את המת יחצון" דלא משלם אלא חצי נזק.
Conclusion: So we see that from "ve'Gam es ha'Meis Yechetzun" we learn that he only has to pay Chatzi Nezek.
34b----------------------------------------34b
TOSFOS DH MATZINU TAM CHAMUR MI'MU'AD
תוס' ד"ה מצינו תם חמור ממועד
(Summary: Tosfos reconciles this question and the subsequent Gemara with the Gemara in 'Shor she'Nagach Arba'ah va'Chamishah', where Rebbi Yehudah holds 'Tzad Tamus bi'Mekomah Omedes'.
וא"ת, והא ר"י אית ליה (לקמן דף מה:) 'צד תמות במקומה עומדת'?
Question: But Rebbi Yehudah holds later (on Daf 45b) that the ox retains its Tzad Tamus even after it becomes a Mu'ad?
וי"ל, דה"פ 'מצינו צד תמות חמור מצד מועדות' ...
Answer: What the Gemara means is 'It transpires that the Tzad Tamus is more stringent than the Tzad Mu'adus' ...
ומייתי מברייתא ד'שור שוה מנה ... ' - 'ומה צד מועד דחמור, אין משלם אלא מה שהזיק, צד תמות הקל לא כל שכן!'
Answer (cont.): And the Gemara then cites from the Beraisa of an ox that is worth a Manah ... ' - 'And if the Tzad Mu'ad, which is stringent, only pays for the damage (and no more), how much more so the Tzad Tamus, which is lenient!'
TOSFOS DH VE'HA'TORAH AMRAH U'MACHRU
תוס' ד"ה והתורה אמרה ומכרו
(Summary: Tosfos rejects the simple interpretation of this statement and explains what the Gemara really means.)
לאו משום דלשתמע פשטיה דקרא ח"נ, דקרא לא משמע כלל.
Refuted Explanation: This is not because the simple meaning of the Pasuk implies Chatzi Nezek, since that is not the case.
אלא י"ל דה"ק - 'והתורה אמרה ומכרו' וע"כ ר"י לא מפרש לקרא דלשתלם כל שעה יותר מחצי ...
Authentic Explanation: So what the Gemara means is - that the Torah says "u'Machru", and Rebbi Yehudah cannot explain the Pasuk to mean that one must pay at any time more than Chatzi Nezek ...
דהא שמעינן ליה לר"י דאית ליה ח"נ, לקמן בפ' שור שנגח ד' וה' (ד' לז.) אמר להן, 'לשבתות משלם נזק שלם ולימי החול משלם חצי נזק?'
Authentic Explanation (cont.): ... since we have heard that Rebbi Yehudah holds Chatzi Nezek, later in Perek Shor she'Nagach Arba'ah va'Chamishah (Daf 37a), when he says to the Chachamim 'On Shabbos he pays Nezek Shalem, and on weekdays, Chatzi Nezek'.
TOSFOS DH SHORO SHE'BIYESH PATUR
תוס' ד"ה שורו שבייש פטור
(Summary: Tosfos explains why the Tana does not mention Ripur Sheves and D'mei V'lados, why it finds it necessary to mention Boshes and finally why it inserts the other cases in the Mishnah.)
צער ורפוי ושבת ודמי ולדות לא חשיב, משום דשמעינן ממתניתין דהחובל (לקמן דף פז.).
Clarification: The Gemara does not mention Tza'ar, Ripuy, Sheves and D'mei V'lados, since we already know them from the Mishnah in 'ha'Chovel (later, Daf 87a) ...
ואע"ג דבושת נמי קתני התם?
Implied Question: Even though it mentions Boshes there, too?
מ"מ, תנא הכא לדקדק 'הוא דומיא דשורו' או 'שורו דומיא דידיה'.
Answer: ... it nevertheless repeats it here in order to extrapolate that he has the same Din as his ox!' or vice-versa.
וכן 'שור שהדליק הגדיש' אצטריך להכי, כדאיתא בגמרא ...
Precedent: And by the same token, the Tana needs to insert 'Shor she'Hidlik es ha'Gadish', as the Gemara explains ...
דלמילתא אחריתי לא אצטריך, דפשיטא דחייב, דלענין שורו, מה לי שבת ומה לי חול?
Reason: ... seeing as there is no other reason to insert it, since it is obvious that he is Chayav, because as far as the ox is concerned, what is the difference between Shabbos and a weekday.
ואגב 'הדליק הגדיש' דמיירי בנדון בנפשו, קתני 'חבל באביו ואמו' ...
Clarification (cont.): And because of the case of 'Hidlik ha'Gadish', where he is Chayav Misah, the Tana adds the case of 'Chaval be'Aviv ve'Imo'.
אבל 'שורו שסימא את עין עבדו' אצטריך ...
Conclusion: It is necessary however, to insert the case of 'Shoro she'Sima es Ein Avdo' ...
שאע"פ שבעצמו חייב, בשורו פטור ...
Reason: ... to teach us that even though he (the owner) would be Chayav, his ox is Patur ...
דהא לא אשמועינן בשום משנה.
Reason (cont.): ... because there is no other Mishnah that teaches it.
TOSFOS DH CHOVEL VE'TZARICH LE'KALBO MAV'IR VE'TZARICH LE'AFRO
תוס' ד"ה חובל וצריך לכלבו מבעיר וצריך לאפרו
(Summary: Tosfos cites the Rashbam's interpretation of the Machlokes between Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan, and discusses his own alternative explanation.)
רבינו שמואל פירש דר' אבהו סבר כר"ש דאמר 'מקלקל בחבורה חייב'', ורבי יוחנן ס"ל כר' יהודה דאמר 'מקלקל בחבורה ובהבערה פטור'.
Explanation #1: Rabeinu Shmuel explains that Rebbi Avahu holds like Rebbi Shimon, who holds 'Mekalkel ba'Chaburah Chayav', whilst Rebbi Yochanan holds like Rebbi Yehudah, who holds 'Mekalkel ba'Chaburah Patur'.
וצריך לכלבו או לאפרו לא חשיב מקלקל אלא מתקן, דחייב אפי' לר"י.
Explanation #1 (cont.): ... and what he needs for his dog or for ashes is considered not Mesaken, not Mekalkel, and is therefore Chayav even according to Rebbi Yochanan.
וקשה, דא"כ, אמאי א"ל 'פוק תני לברא'? אטו משום דס"ל כר"י, מאן דמתני כרבי שמעון משתיקין ליה?
Question: In that case, why did he (Rebbi Yochanan) say 'Go and take your Beraisa outside!'? is it because he holds like Rebbi Yehudah that he may silence anyone who holds like Rebbi Shimon?
דכה"ג פריך בפ"ק דחולין (דף טו.).
Precedent: ... since the Gemara asks a similar question in the first Perek of Chulin (on Daf 15a).
ע"כ נראה דר' אבהו ורבי יוחנן אליבא דר"ש פליגי - דרבי אבהו כר"ש, כדאיתא פרק האורג (שבת דף קו. ושם ד"ה חוץ) ורבי יוחנן סבר דאפי' רבי שמעון בעי תקון קצת,
Explanation #2: It would therefore seem that Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan are arguing according to Rebbi Shimon - that Rebbi Avahu holds like Rebbi Shimon, as the Gemara explain in Perek ha'Oreg (Shabbos, Daf 106a and Tosfos there, DH 'Chutz'), whereas Rebbi Yochanan holds that, even Rebbi Shimon requires a slight Tikun.
ומיהו לא חשיב תקון שיתחייב בכך לרבי יהודה או לר"ש בשאר מלאכות ...
Explanation #2 (cont.): Though this would not be considered a Tikun to render him Chayav according to either Rebbi Yehudah or Rebbi Shimon by other Melachos ...
דאין דרך לחבול בחבירו ליתן לכלבו ולשרוף גדיש בעבור אפר.
Reason: ... because it is not the norm to wound one friend it order to feed one's dog or to burn his haystack for the ashes.
וטעמא דחובל ומבעיר כדמפרש התם בפרק האורג משום דגמר ממילה והבערת בת כהן.
Explanation #2 (concl.): ... and the reason that he is Chayav by Chovel and Mav'ir is because he learns it from Milah and the burning of a bas Kohen, as the Gemara explains there in Perek ha'Oreg.
וא"ת, ואמאי מחייב רבי אבהו, אע"פ שאין צריך לכלבו ולאפרו, הא כיון דאין צריך כלל מלאכה שאינה צריכה לגופה היא.
Question: On what grounds does Rebbi Avahu declare him Chayav, even if he does not need it for his dog or for the ashes ...
דאע"ג דמחייב ר"ש מקלקל בחבורה ...
Refuted Answer: ... bearing in mind that, even though Rebbi Shimon is Mechayev 'Mekalkel ba'Chaburah' ...
מ"מ בעינן צריכה לגופה, כדמוכח בריש הנחנקין (סנהדרין דף פד: ושם ד"ה מאן) ובשלהי כל כתבי (שבת דף קכא.) ובפרק כלל גדול (שם דף עה. ושם ד"ה טפי) ובשלהי ספק אכל (כריתות דף כ:)?
Refutation: ... one nevertheless requires 'Tzerichah le'Gufah', as is evident at the beginning of 'ha'Nechnakin' (Sanhedrin, Daf 84b and Tosfos there DH 'Ma'an, and in Perek Kol Kisvei, Shabbos, Daf 121a an in Perek K'lal Gadol, Ibid., Daf 75a, and Tosfos there DH 'T'fei' and in Perek Safek Achal, Kerisus, Daf 20b)?
ואור"י, דכל הנך סוגיות כרבי יוחנן ...
Answer #1: The Ri explains that all of those Sugyos hold like Rebbi Yochanan ...
וההיא דספק אכל ופרק כל כתבי דהוי ברייתא, איכא למימר דההוא תנא סבר כר"י בחדא וכרבי שמעון בחדא
Answer #1 (cont.): ... and regarding the Sugyos in 'Safek Achal' and in 'Kol Kisvei', which are a Beraisa, one can say that that Tana holds like Rebbi Yehudah in one point (that 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah, Chayav') and like Rebbi Shimon, in the other.(that 'Mekalkel ba'Chaburah Chayav').