TOSFOS DH DANIN KAL MI'CHAMUR
תוס' ד"ה וכי דנין קל מחמור
(Summary: Tosfos, citing Rashi, explains why this Pircha is confined to the first Din in the Beraisa, but not to the second.)
פ"ה, דהך פירכא א'דין ראשון ...
Clarification: Rashi ascribes this Pircha to the first Din (the Mah Matzinu) ...
דבדין שני דק"ו דאיש ואשה שהורע כחן בנזקין, לא דנין קל מחמור ...
Clarification (cont.): ... because the second one (the Kal va'Chomer) where Ish va'Ishah, whose strength is 'weak' by Nizakin, we cannot therefore learn Kal from Chamur ...
דאפילו אי לא הוה כתיב 'מועד' כלל, הוה ילפינן בהאי קל וחומר.
. Reason: Seeing as even if 'Mu'ad' was not written at all (by Ben u'Bas), we would learn it from the Kal va'Chomer.
אע"ג דבק"ו נמי קאמר 'לא חלקת' ...
Implied Question: Even though by the Kal va'Chomer too, the Tana says 'Lo Chilakta ... ' ...
האי לישנא לאו דוקא.
Answer: ... that Lashon is La'av Davka.
ולכך אצטריך 'לא אם אמרת', לעשות פירכא בדין שני שהוא ק"ו.
Conclusion: In fact, that explains why the Tana needs to insert 'Lo Im Amarta ... ' - in order to create a Pircha on the second Din (the Kal va'Chomer).
TOSFOS DH NEGICHAH LE'NIZAKIN
תוס' ד"ה נגיחה לנזקין
(Summary: Tosfos explains why the Tana finds it necessary to insert Nezikin here.)
אצטריך לרבות נזקין ...
Implied Question: The Tana needs to include Nezikin (even though the basic Pasuk is talking about Misah) ...
משום דדרשינן בסיפיה דהאי קרא בנזקין, בהמניח (לעיל דף לג.) 'כמשפט שור בשור'.
Answer: ... because in 'ha'Meni'ach' (earlier, on Daf 33a) the Tana Darshened the end of the Pasuk with regard to Nezikin - 'ke'Mishpat Shor be'Shor'.
וכן בסוף פרקין לענין שמירה מעולה דנזקין, דריש מ"לא ישמרנו", אע"ג ד"לא ישמרנו" גבי מיתה כתיב.
Precedent: And similarly, at the end of the Perek, the Gemara learns a superior guarding of Nezikin from "ve'Lo Yishmerenu" even though "Lo Yishmerenu" is written in connection with Misah.
TOSFOS DH VE'HA TAM HU (1)
תוס' ד"ה והא תם הוא
(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot be coming to establish the Mishnah like Rebbi Yossi ha'Gelili.)
לא בעי למימר דמתני' כר"י הגלילי, כדמוקי שמואל גופיה מתני' בהפרה (לקמן דף מח:) גבי 'היה אביו או בנו בתוכו' ...
Refuted Explanation: The Gemara does not want to establish the Mishnah like Rebbi Yossi ha'Gelili, as Shmuel himself does with the Mishnah in 'ha'Parah' (later on Daf 48b), in connection with where 'His father or son was in the pit' ...
דמאי דוחקיה דשמואל לאוקמי מתניתין כר"י הגלילי?
Refutation #1: ... because what would push Shmuel to establish the Mishnah here like Rebbi Yossi ha'Gelili?
ומה פלוגתא הוה שייך בזה, דהוו פליגי רב ושמואל מתני' כמאן?
Refutation #2: And what would then be the source of the Machlokes, seeing as Rav and Shmuel, would merely be arguing over who is the author of the Mishnah?
ועוד, דרישא דמתני' דקתני 'מועד דמשלם כופר, ותם פטור מן הכופר' לא אתיא כר"י הגלילי.
Refutation #3: Moreover, the Reisha of the Mishnah (on Daf 41a) 'Mu'ad Meshalem Kofer, ve'Tam Patur min ha'Kofer' does not go like Rebbi Yossi ha'Gelili.
והא דלא מוקי שמואל מתני' דלקמן ב'מועד ליפול על בני אדם בבורות' כדמפרש מילתא דהכא ב'מועד להתחכך על בני אדם בכתלים'?
Implied Question: And the reason that Shmuel does not establish the Mishnah later where 'It is a Mu'ad to fall on people in pits', like he establishes the Mishnah here where 'It is a Mu'ad to scratch against walls when there are people there is ...
משום דההוא לא שכיחא כי האי.
Answer: ... because it is not as common as the case here.
TOSFOS DH VE'HA TAM HU (2)
תוס' ד"ה והא תם הוא
(Summary: Tosfos explains the Gemara's Kashya and its answer, and queries Shmuel.)
המקשן סבור שמתחכך בכותל להפילו, ולא מתכוין להפילו על בני אדם ...
Clarification (of question): The Makshan thought that the animal was scratching against the wall in order to knock it down, but not with the intention of causing it to fall on top of people ...
דא"כ, לא היה פטור ממיתה.
Reason: ... in which case it would not be Patur from Misah.
ועל זה מקשה 'והא תם הוא?' - שאפילו עשה כן כמה פעמים והרג בני אדם שלא בכוונה, אין מועד להרוג אדם, כדפי' לעיל ...
Clarification (of question [cont.]): And on this it asks 'But it is a Tam?' - And even if it did this many times and people were killed unintentionally, it would not become a Mu'ad to kill people, as Tosfos explained earlier ...
מדלא אשכחן מועד במתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם.
Reason: ... since we do not find a Mu'ad that intends to kill an animal and kills a person.
ומשני 'במועד להתחכך על בני אדם' - פירוש במתחכך להנאתו, כדמפרש ואזיל ...
Clarification (of answer): And the Gemara answers that 'Mu'ad Lehischakech al B'nei-Adam' means where it actually scratches for its pleasure, as the Gemara goes on to explain ...
דהוי מועד מתחילתו דהוי כאורחיה.
Clarification (of answer [cont.]): ... which is a Mu'ad right from the start, since that is a normal thing to do.
וא"ת, ומי דוחקו לשמואל לומר שחייב כופר, יעמידנו במתכוין להפיל הכותל ולא נתכוין להפיל על בני אדם, ופטור גם מכופר לפי שהוא תם?
Question: What pushes Shmuel to say that it is Chayav Kofer, why does he not establish it where it intends to knock down the wall, but not on to people, in which case it is Patur from Kofer as well, since it is a Tam?
וי"ל, דלרב ושמואל משמע להו לישנא דמתני' דקתני 'ונפל על האדם', שלא היה מתכוין להפילו, אלא ממילא אירע שנפל ע"י שהיה מתחכך בו להנאתו ...
Answer: Since both Rav and Shmuel extrapolate from the Lashon of the Mishnah 've'Nafal al ha'Adam', that the ox did not intend to knock the wall on to people, but that it so happened that automatically did when the ox was scratching itself against it for its pleasure ...
ולכך קאמר שמואל 'היכא דמתחכך בכותל להנאתו', כדמשמע לישנא דמתני', דפטור ממיתה וחייב כופר.
Explanation: And that is why Shmuel says 'where it scratched itself against the wall for its pleasure, as is implied in the Lashon of the Mishnah, in which case it is Patur from Misah but Chayav Kofer.
ורב אמר 'פטור מזה ומזה', כדמשמע לישנא ד'פטור' - שפטור לגמרי.
Clarification (cont.): And Rav says that it is Patur from both, since the Lashon 'Patur' implies that it is completely Patur.
והמקשן היה סבור דהא דנקט במתני' 'ונפל על האדם', ולא קתני 'והפילו', משום דלא מתכוין להפילו על האדם מיירי, אבל מ"מ במתכוין להפילו, ושלא על האדם משמע ליה שמיירי.
Conclusion: Whereas the Makshan thought that the Mishnah mentioned 've'Nafal al ha'Adam', and not 've'Hipilo ... ', because it speaks where, although it did not intend to knock down the wall on to people, it did intend to knock it down.
TOSFOS DH ACHA NAMI E'MISKACHECH LEHANA'ASO
תוס' ד"ה הכא נמי במתחכך להנאתו
(Summary: Tosfos reconciles Rav with his own opinion in Perek Parah, but has a problem with the answer.)
תימה, דהכא אמר רב ד'פטור מזה ומזה', ולקמן בהפרה (ד' מח:) מוקי רב מתניתין דקתני 'משלם הכופר' - במועד ליפול על בני אדם בבורות וחזא ירוקא?
Question: Here Rav says that he is Patur from both things (Misah and Kofer), whereas later, in 'ha'Parah' (Daf 48b) he establishes the Mishnah which states that it pays Kofer - by a Mu'ad to fall on to people in pits when it sees a vegetable?
ותירץ רבינו תם, דלקמן הוי רגל בכוונה כשמניח עצמו בבור כדי לאכול הירק שבבור, ויודע שמתמעך האדם ...
Answer: Rabeinu Tam answers that the case there is one of Regel, when the ox places itself in the pit in order to eat the vegetable, in the knowledge that the person in the pit will be squashed ...
כמו 'רגל שדרסה ע"ג תינוק' שיודע שיהרוג התינוק ...
Answer (cont.): ... like an animal that treads on a baby knowing that the baby will be killed (above, Daf 20a).
ולפיכך משלם כופר אע"פ שאין השור בסקילה, הואיל ואינו מתכוין להזיק, דילפינן רגל בכוונה מקרן בכוונה.
Answer (cont.): Which explains why he pays Kofer, even though the ox is not Chayav Sekilah, since it does not have the intention to damage, and we learn Regel be'Kavanah from Keren be'Kavanah.
אבל הכא שמתחכך בכותל להנאתו (שלא בכוונה) הויא שן [שלא בכוונה], שאינו יודע שיפול הכותל על האדם. לפיכך פטור מן הכופר כקרן שלא בכוונה.
Answer (cont.): Whereas here, where the ox scratched against the wall for its pleasure, it is a case of Shein she'Lo be'Kavanah, since it does not know that the wall will fall on the person. Consequently, it is Patur from Kofer like Keren she'Lo be'Kavanah.
ו'מועד' דהכא ודלקמן לאו דוקא מועד בשלש פעמים, אלא כלומר בדבר שנעשה מועד מתחילתו כגון שן ורגל.
Clarification: The Mu'ad mentioned here and later is La'av Davka a Mu'ad after three times, but refers to where the ox is a Mu'ad from its inception, like Shein and Regel.
והא דפריך לקמן כדמוקי לה במועד ליפול על בני אדם בבורות - 'אי הכי בר קטלא הוא?' ...
Implied Question: And when the Gemara asks later, after having established the case where it is a Mu'ad to fall on people in pits - 'In that case, it is subject to Misah?'
דייק ממתני' דקתני 'משלם הכופר', ולא קתני 'חייב מיתה ומשלם הכופר', משמע דפטור הוא מן המיתה.
Answer: ... it extrapolates from the Mishnah which states 'Meshalem Kofer', and does not add 'Chayav Misah', that it is Patur from Misah.
ורש"י פירש כל הסוגיא דלקמן בע"א אבל דוחק הוא, ושם אפרש בע"ה.
Rashi: Rashi explains that entire Sugya differently, but his explanation is a Dochek. Tosfos will explain it there be'Ezras Hash-m.
ועל פי' ר"ת נמי קשה, דפטר רגל בכוונה לדרוס על האדם ממיתה כיון שלא נתכוין להרוג.
Question: There is also a Kashya on Rabeinu Tam however, inasmuch as he declares Patur from Misah Regel be'Kavanah that intended to tread on a person, since it did not intend to kill him.
א"כ, ר"ש דיליף בשמעתין נזקין מקטלא, פטר רגל מנזקין בכוונת דריסה על הכלים כשלא נתכוין להזיק ...
Question (cont.): If so, Rebbi Shimon, who in our Sugya, learns Nizakin from Misah, will exempt Regel from Nizakin, there where the animal intended to walk on Keilim but not to destroy them ...
וזה אי אפשר, דעל כרחך לאו בכוונת היזק חייביה רחמנא ...
Question (cont.): But this is impossible, since, as the Torah does definitely not make the Chiyuv of Nizakin dependent upon Kavanah to damage ...
דאי בכוונת היזק, א"כ היינו קרן?
Reason: ... because if it did, that would be synonymous with Keren.
והואיל וכן, על כרחך ליכא למילף נזקין מקטלא לענין כוונה?
Question (concl.): That being the case, it is impossible to learn Nezikin from Misah with regard to Kavanah.
ורבינו שמואל מצא בספר ישן דלא גרסינן מילתא דרב ד'פטר מזה ומזה'; ולקמן גרסינן 'תניא כוותיה דשמואל ותיובתא דרב, דפטר לעיל מכופר כשאין השור בסקילה'.
Alternative Text & Answer: Rabeinu Shmuel found in old manuscript that does not have the text that Rav exempts from both things; and later it has the text 'Tanya Kavaseih di'Shmuel, ve'Tiyuvta de'Rav, who exempts above from Kofer, when the ox is not Chayav Sekilah.
44b----------------------------------------44b
TOSFOS DH HAVAH LEDIH PALGA U'PALGA VE'SAFEK NEFASHOS LEHAKEIL
תוס' ד"ה הוה ליה פלגא ופלגא וספק נפשות להקל
(Summary: Tosfos reconciles this both with the opinion that holds 'Hasra'as Safek Lo Sh'meih Hasra'ah', and with the opinion that holds ' Sh'meih Hasra'ah'.)
תימה, למ"ד 'התראת ספק לא שמיה התראה', בלא טעמא ד'ספק נפשות להקל', פטרינן ליה מהאי טעמא ד'לא שמיה התראה' ...
Question #1: According to the opinion (in Pesachim, 33b) that 'Hasra'as Safek is not considered a Hasra'ah', we will declare him Patur even without the reason of 'Safek Nefashos .. ', due to the reason of 'Lo Sh'meih Hasra'ah'? ...
אפילו ס"ל ד'ספיקא לחומרא'?
Question #1 (cont.): ... even if we were to hold 'S'feika le'Chumra'?
ואי אליבא דמ"ד 'שמיה התראה', היכי פטרינן ליה מהאי טעמא הכא אם נמצא שישראל הרג? הא מחייבינן ליה ב'הכה את זה וחזר והכה את זה', אע"ג דספק הוא ...
Question #2: And according to the opinion 'Sh'meih Hasra'ah', how can we declare him Patur for that reason here, there where it transpires that he killed a Yisrael? Seeing as in a case (of a Safek which man is his father) where 'He strikes first one and then, the other', we declare him Chayav, even though it is a Safek? ...
ובנותר שאמרו לו 'אל תותיר'?
Question #2 (cont.): ... and in the case of Nosar (leaving over some of a Korban Pesach), where they warned him 'Don't leave over!'?
וי"ל, דשאני התם דיודע בבירור דיבא לידי איסור ודאי אם יותיר או אם יכה את שניהם, משום הכי 'שמיה התראה' ...
Answer: Because it is different there, where he knows for sure that he will transgress if he leaves over or if he strikes both men, which is why it is called a Hasra'ah ...
אבל הכא כשזורק אבן לגו, אין יודע שיבא לידי איסור ודאי, שאין יודע את מי יכה.
Answer (cont.): ... as opposed to the current case, where he throws a stone into a group of people, and where he does not know for sure that he will perform an Isur, since he does not know whom the stone will hit.
TOSFOS DH KOL KAVU'A KE'MECHTZAH AL MECHTZAH DAMI
תוס' ד"ה כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
(Summary: Tosfos explains Rebbi Shimon's source for 'Kavu'a' and clarifies the case.)
מהכא נפקא בכל דוכתי, כדאיתא בפ"ק דכתובות (דף טו.).
Source: It is from here that we learn 'Kavu'a' throughout Shas, as the Gemara explains in the first Perek of Kesuvos (Daf 15a).
ותימה, לר' שמעון 'קבוע' מנא ליה?
Question: From where does Rebbi Shimon learn 'Kavu'a'?
ואין לומר הכא כדמסיק בערכין (דף ז) ובהנשרפין (סנהדרין דף עט.) דר' שמעון יליף 'נתינה' 'נתינה', אייתר ליה "וארב לו" ל'קבוע' ...
Refuted Answer: We cannot answer here like the Gemara says in Erchin (Daf 7 - See Mesores ha'Shas) and in Sanhedrin, Daf 79a) - that Rebbi Shimon learns 'Nesinah' 'Nesinah', and 've'Arav lo" is therefore redundant to learn from it 'Kavu'a' ...
דאכתי לתנא דבי חזקיה קשה, מנא ליה ד'כל קבוע ... '?
Refutation #1: ... because according to bei Chizkiya (who does not learn 'Nesinah' 'Nesinah'), the question from where Rebbi Shimon will learn 'Kavu'a will remain.
ועוד, כיון דפטר ר"ש אפילו בכולן ישראל עד שיאמר 'לפלוני אני מכוין', לא שייך למדרשיה כלל?
Refutation #2: Moreover, since Rebbi Shimon declares him Patur even if they are all Yisre'elim until he says 'I am aiming at P'loni!', it is not possible to Darshen it (the Rabanan's D'rashah).
וי"ל, דלר' שמעון בכולן ישראל וכנעני אחד, ואמר 'לאותו שעומד שם אני מכוין', דפטור מטעם קבוע מ"וארב לו" ...
Answer: According to Rebbi Shimon, he is Patur on account of 'Kavu'a' from "ve'Arav lo", in a case where they are all Yisre'elim except for one Cana'ani, and where he said that he is aiming at the one that he points out ...
דכהאי גוונא כולן ישראל, חייב.
Answer (cont.): ... because in a similar case where, if they were all Yisre'elim, he would be Chayav (See Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH SHOR SHOR SHIV'AH ETC.
תוס' ד"ה שור שור שבעה כו'
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
חד לגופיה ושית לאתויי.
Clarification: 'One' for itself and 'six' to include.
TOSFOS DH SHOR HA'ISHAH
תוס' ד"ה שור האשה
(Summary: Tosfos explains why it is necessary to include Shor Ishah.)
אצטריך לאתויי ...
Implied Question: The Tana needs to include it ...
משום דאמר לעיל (ע"א) "כי יגח", 'נגיחה למיתה נגיחה לנזקין', ובנזקין כתיב "איש" דוקא, לכך אצטריך ריבוי.
Answer: ... since on Amud Alef the Gemara stated "Ki Yigach", 'Negichah le'Misah, Negichah li'Nezakin', and by Nizakin the Torah specifically writes "Ish". Therefore, Shor Ishah needs a Ribuy to include it.