בבא מציעא דף לה. א
מה דין שומא של ב"ד - האם היא חוזרת?
שומא בטעות | שומא לבע"ח - וחזר ופרע | |
לרב נחמן | חוזרת לעולם | (אין ראיה) |
לנהרדעי | חוזרת לעולם | חוזרת עד י"ב חודש |
לאמימר | חוזרת לעולם | חוזרת לעולם |
גבה בשומא של ב"ד, והעבירם למישהו אחר, האם שומא חוזרת?
העביר לבעל חובו | מכרה נתנה הורישה | היתה אשה ונתחתנה | |
האם שומא חוזרת? | שומא חוזרת [1] | אינה חוזרת [2] | אינה חוזרת [3] |
בבא מציעא דף לה: א
לווה שהגבה מדעתו למלוה קרקע - האם שומא חוזרת?
מה הדין? | ומה הטעם? | ||
לרב אחא ורבינא |
חד אמר | שומא חוזרת | דמה שהגבה לו הוא מבושה |
וחד אמר | אינה חוזרת | דהוא כמו מכירה רגילה [4] |
השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר או לבעלים ומתה כדרכה, מה הדין?
השאילה לאחר | השאילה לבעלים כמה פעמים [5] | ||
לתנא קמא |
ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר |
לר' זירא ורבינא |
הבעלים משלמים פרות על כל שאלה, ופרות על כל שכירות [6] |
לר' יוסי |
השואל משלם לבעלים | לרב אחא ולמר בר רב אשי |
הבעלים משלמים חדא דשאלה וחדא דשכירות - ולא יותר |
[1] דכמו שהבע"ח הראשון יש לו דין של "ועשית והישר והטוב" כך לשני, ואינו עדיף ממי שבא מחמתו.
[2] דכיון שהם ירדו על דעת הקרקע ולא על דעת לקבל דמים, משא"כ בעל חוב, שמתחילה הוא ירד כדי לקבל דמים בחובו ולא קרקע, ולכן אף שנתנו לו קרקע לבסוף - אמרינן דשומא הדר.
[3] דבעל בנכסי אשתו הוי כמו לוקח, כמו שהתקינו באושא, ולכן גם הוא לא ירד אדעתא דדמים אלא אדעתא דקרקע, ולא מוציאים ממנו.
[4] דכיון שמצד עצמו הגבה את זה, ולא הוזקקו ב"ד להגבותו בעל כרחו, ש"מ שמדעתו מכר לו אותה בחובו, ורק עכשיו חוזר בו, ולא אמרינן בזה שומא הדרה.
[5] כגון ראובן ששכר פרה משמעון למאה יום, וחזר שמעון ושאלה ממנו לתשעים יום, ושוב שכר ראובן משמעון לשמונים יום, ושוב חזר ושאלה ממנו שמעון לשבעים יום.
[6] ובמקרה שלנו, משלמים שתי פרות כנגד שתי השאלות, ועוד צריכים להעמיד שתי פרות לשכירות. ואפי' שזה אותה פרה, כיון שאינה כבר בחיים, המחייב זה השאלות והשכירויות.