בבא מציעא דף מ. א
מי שירד לנכסי אביו והשביחם, ולבסוף בא אחיו שלא ידע עליו, האם חולק עמו בשבח?
כשהגיע אח גדול | כשהגיע אח קטן | |
לרב חסדא, לרבה/רב | השביח לאמצע - מתחלק בשוה בין שניהם [1] | |
לאביי ולר' אמי | שמין לו כאריס בחלק השני [2] | השביח לאמצע - כנ"ל |
המפקיד פירות אצל חברו, ועירב המפקיד את הפירות עם פירותיו, מה הדין?
עד כור | יותר מכור עד עשרה | מדה מרובה יותר מי' כור | |
לרבנן | מוציא לו חסרונות כפי השיעורים שבמשנה | ||
לר' יוחנן בן נורי | מוציא לו חסרונות וכו' | מוציא רק לכור הראשון בלבד | |
לר' יהודה | מוציא לו חסרונות וכו' | אינו מוציא - מפני שמותירות |
בבא מציעא דף מ: א
המוכר מאה לוג שמן לחברו בסתם, וסיפק לו שמן מזוקק, מה הדין בדלהלן?
כמה צריך לספק? | האם יכול לערב לו שמרים? | |||
לאביי | לרב פפא | |||
לר' יהודה | 98.5 לוג | מותר לערב [3] | אסור לערב [4] | |
לרבנן | 100 לוג | אסור לערב [5] | מותר לערב [6] |
המפקיד חבית אצל חברו וטלטלה השומר ממקומה ונשברה באונס מה הדין?
טלטלה לצרכה - שלא תשבר |
טלטלה לצרכו - להשתמש בה |
||
לא ייחדו לה מקום |
נשברה מתוך ידו | פטור | חייב |
נשברה משהניחה | פטור | פטור | |
ייחדו לה מקום - בין בידו בין משהניחה | פטור | חייב |
[1] ולא נוטל המשביח שום דבר יותר מחמת מה שהשביח.
[2] דהיינו מה שהשביח גם את החצי האחר - בזה נוטל כאריס.
[3] ולכן טוען לו, "כיון שמותר היה לי לערב לך שמרים - ולא ערבתי, לכן עכשיו תקבל על עצמך אותם". ומיירי בבעל הבית דוקא, שודאי ניחא ליה בשמן מזוקק, דאם מיירי במוכר - יכול לטעון דבזה שלא עירבם מתחילה הפסידו, כי כך היה יכול למוכרם עם השמן. וכן לא יכול לטעון לו שמזה שלא עירב - ש"מ שמחל לו עליהם, דר' יהודה לטעמיה ד"לית ליה מחילה".
[4] ואומר לו שכיון שאסור לי לערב לך את השמרים - על כרחך תקבל לפחות לך, דאל"כ ודאי לא הייתי מוכר לך, דמה אני מרויח מכל העסק אם לא תקבל.
[5] ואומר לו שכיון שהיה אסור לך לערב לי - גם עכשיו לא אקבל ממך לפחות לי.
[6] ומזה שלא עירב - טוען לו שמחל לו.