בבא מציעא דף לט. א

אנשים דלהלן שעזבו את נכסיהם, האם מורידים קרוב לנכסיהם?

שבוי, בורח מחמת שהרג הנפש יצא לדעת, בורח מחמת מס המלך
מה הדין? מורידים קרוב [1] לא מורידים [2]

בבא מציעא דף לט: א

ההיא סבתא שהיה לה שלש בנות, ונשבתה היא ובת אחת,
ומהשתי בנות שנשארו מתה אחת והשאירה בן קטן, מה יעשו [3]?

קודם ששמעו שמתה הסבתא אחר ששמעו שמתה הסבתא
לאביי חצי מהנכסים נותנים לאחות,
וחצי לאפוטרופוס
שליש לאחות, שליש לקטן, ושישית [4] שוב לאחות, ושישית אפוטרופוס
לרבא מגו דמעמידים אפוטרופוס לחצי מעמידים להכל שליש לאחות ושליש לקטן,
ושליש הנשאר אפוטרופוס [5]

מי שהלך אביו למדינת הים, ושמעו שמת וירד לנכסיו,
ושוב בא אדם וטוען בטענת ברי שהוא אחיו - והוא אומר שאינו מכירו, מה הדין?

כשאומר שיש לו עדים כשלא אומר שיש לו עדים
כשהאח הנשאר כאן אלם צריך האח האלם להביאם [6] פטור מלחלוק עמו
כשהאח הנשאר אינו אלם עד שלא יעידו פטור מלחלוק עמו פטור מלחלוק עמו
-------------------------------------------------

[1] מבור בגמ' שאם היו פירות גמורים שרק צריך לתולשם, ב"ד יורדים לנכסיו ומעמידים אפוטרופוס, ורק אח"כ מורידים את הקרוב.

[2] דכיון שיצא לדעת אם היה רוצה שירד קרוב היה מצוה מעצמו.

[3] דהנה להוריד את האחות הנשארת לכל הנכסים - אי אפשר, דשמא מתה הסבתא ואחד מיורשיה הוא הקטן, ואין מורידים קרוב לנכסי קטן. ולהוריד את הקטן לכל הנכסים - ג"כ אי אפשר, דשמא לא מתה הסבתא ואין מורידים קטן לכנסי שבוי.

[4] דהיינו השליש השלישי ששייך לאחות שנשבתה עם הסבתא.

[5] וכהסברא הנ"ל, דמגו שמעמידים ששית לאפוטרופוס - כי אין מורידים קטן לנכסי שבוי, נותנים גם את הששית השניה לאפוטרופוס.

[6] דהיינו אם טוען האח שבא שהם לא רוצים לבוא להעיד נגדו משום אלימותו, אז צריך האח האלם להביאם שיעידו כטענתו, ואם לא יביאם הוא יצטרך לפלוג.

-------------------------------------------------