בבא מציעא דף נו. א

האם מותר לחבר שקנה מעם הארץ דמאי לחזור ולמוכרו לאחר במדה גסה בלי לעשר אותו?

כשהחבר סיטון כשחבר בעל הבית
לר' מאיר אינו צריך [1] צריך לעשר [2]
לחכמים אינו צריך אינו צריך [3]

בבא מציעא דף נו: א

האם עומר מתיר חטים שזרען באופנים דלהלן?

כשהשרישו קודם העומר כשלא השרישו קודם העומר
לגבי גידוליהן עומר מתירן אסורים עד עומר הבא
לגבי הגרעינים בעצמם [4] אין עומר מתירן איבעיא בגמ' - ותיקו [5]
-------------------------------------------------

[1] דהכל יודעים שהסיטון לוקח מכמה עמי הארץ בכמות גדולה, וכל הלוקח ממנו מעשר.

[2] בין אם חוזר ומוכר לחנונים במדה גסה כמו שקנה, ובין אם מוכר במדה דקה כמו חנוני בחנות, צריך לעשר, משום שהלוקח ממנו סבור שהן מפירות שגדלו אצלו בגינתו, והיות שהוא חבר מחזיקים אותו שעישר ואין מפרישים, ולכן עליו לעשר.

[3] ודוקא כשמוכר במדה גסה כדרך הסיטונות, אז מותר לו למכור או לשלוח לחברו בלא לעשר כי הכל יודעים כשקונים בצורה כזו שצריכים לעשר.

[4] דהיינו שלקח גרעינים שלא עבר עליהם עומר עדיין, וזרעם בקרקע. והנידון שרוצה להוציא אותם מהאדמה ולאוכלם.

[5] וצדדי הספק, האם מה שהם בקרקע קודם השרשה חשובים כמו שמונחים בכד, והדין הוא שעומר מתיר את הגרעינים שבתלוש, או גידולין גמורים. או שהם בטלים אגב קרקע, ונמצא שבשעת הבאת העומר הם כקרקע ולא כזרעים, ואין העומר מתירן.

-------------------------------------------------