1)

TOSFOS DH Lo Hitiru Limkor Demai Ela l'Siton Bilvad

תוספות ד"ה לא התירו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד

(SUMMARY: Tosfos discusses Heterim to sell Demai.)

וא"ת דבפרק הספינה (ב"ב דף פח. ושם) אמרינן הלוקח ירק מן השוק כו' גמר בלבו לקנות קנה ונתחייב במעשר ואי אפשר להחזירו אלא א"כ יעשר

(a)

Question: In Bava Basra (88a), we say that one who buys vegetables in the market... if he resolved to buy, he acquired, and he is obligated to tithe. He cannot return it unless he tithes it;

אלמא אין מוכרין דמאי לעם הארץ

1.

Inference: We do not sell Demai to an Am ha'Aretz!

וי"ל דהכא איירי למכור לחבר

(b)

Answer #1: Here we discuss selling to a Chaver (one who is trustworthy about Ma'aser).

ותו י"ל כמו שהתירו להאכיל לעניים ולאכסנאים דמאי כך התירו למכור לסיטון ולבעל הבית כשמוכרה במדה גסה.

(c)

Answer #2: Just like they permitted feeding Aniyim and guests Demai, so they permitted selling to a wholesaler and to a Ba'al ha'Bayis, when he sells a large amount.

2)

TOSFOS DH ha'Loke'ach Min ha'Nachtom

תוספות ד"ה הלוקח מן הנחתום

(SUMMARY: Tosfos explains Ravina's question.)

הכי איתא מתני' דדמאי פ"ה הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה ואפי' מדפוסים הרבה דברי ר"מ

(a)

Citation (Demai 5:3 - Mishnah R. Meir): One who buys from a baker [may] tithe from hot bread on cold, and from cold on hot, even from many molds;

רבי יהודה אוסר שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום משל אחר

(b)

Citation (cont. - R. Yehudah): He may not. I can say that the wheat for [the bread he made] last night were from one [seller], and [the wheat for] today's is from another!

הלוקח מן הפלטר מעשר מן כל דפוס ודפוס דברי רבי מאי רבי יהודה אומר מאחד על הכל

(c)

Citation (5:4 - Mishnah - R. Meir): One who buys from a wholesaler tithes from every mold. R. Yehudah says, he tithes from one on everything.

והשתא קשה מאי קאמר בשלמא מן הצוננת כו' אלא מדפוסים הרבה אמאי

(d)

Question #1: How could [Ravina] say "granted, from cold... however, why is it permitted from many molds?"

אדרבה מן הצוננת על החמה קשה טפי דמיקל מרבי יהודה דרבי יהודה אוסר

1.

Just the contrary! From cold on hot is difficult, for [R. Meir] is more lenient than R. Yehudah, for R. Yehudah forbids;

אבל אדפוסים הרבה לא פליג כדקתני שאני אומר חטים של אמש היו משל אחר משמע דלא פליג אלא אצוננת

2.

However, regarding many molds he does not argue, like it teaches "I can say that the wheat for [bread of] last night was from someone else"! This implies that he argues only about cold [and hot].

ועוד דאפילו בפלטר דאסר ר' מאיר שרי ר' יהודה מאחד על הכל כ"ש בנחתום

(e)

Question #2: Even for [one who bought from] a wholesaler, in which case R. Meir forbids [tithing from one mold on another], R. Yehudah permits [tithing] from one on everything, and all the more so for a baker!

וי"ל דה"פ דמתניתין הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת אפילו הן החמה והצוננת מדפוסים הרבה דברי ר"מ

(f)

Answer: Our Mishnah means that one who buys from a baker tithes from hot on cold, even if the hot and cold are from many molds. So says R. Meir;

ר' יהודה אוסר בצוננת על החמה היכא שהם מדפוסים הרבה שאני אומר של אמש דהיינו הצונן משל אחר כיון דאיכא נמי דפוס משונה משל היום

1.

R. Yehudah forbids cold on hot when they are from many molds, for I can say that those of last night, i.e. the cold, were from someone else, since there is also a different mold than today's.

והשתא פריך שפיר בשלמא צונן וחמה מדפוס אחד כדרבי אילעאי דשרי בדיעבד בודאי ולכך בדמאי מעשר אף לכתחילה

(g)

Support: Now, the Gemara asked properly. Granted, cold and hot from one mold is like R. Ila'i, who permits b'Di'eved for Vadai [Tevel], therefore for Demai he may tithe even l'Chatchilah;

אלא כשהחמה וצוננת בדפוסים הרבה אמאי שרי הלא רבי יהודה אוסר שם

1.

However, when the hot and cold are from different molds, why is it permitted? R. Yehudah forbids in this case!

אלמא רבי מאיר מיקל טפי מרבנן

2.

Inference: R. Meir is more lenient [about Demai] than Rabanan.

ורבינא ידע שפיר דאסר ר"מ בפלטר משום דמתרי ותלת זבין אלא דמ"מ פריך מכח דמיקל ר' מאיר מרבנן

(h)

Explanation: Ravina properly knew that R. Meir forbids regarding a wholesaler, because he buys from two or three [sellers]. However, even so he asked because R. Meir is more lenient than Rabanan.

ואביי משני דלאו בקולא וחומרא תלי טעמא דר"מ אלא ברגילות

1.

Abaye answered that R. Meir's reason does not depend on leniency and stringency, rather, on what is common;

ומנהג דנחתום מחד גברא זבין ולוקח פעמים ב' מיני תבואות והכל דאחד ועושה אותם בשני דפוסין כדי לידע איזו מתבואה רעה ואיזו מטובה

i.

The custom is that a baker buys [grain] from one person, and sometimes he buys two kinds of grain, and everything is from one person. He makes [bread from] them in two molds, in order to know which is from the bad grain, and which is from the good.

ורבי יהודה סבר כיון שהיא חמה וצוננת וגם הדפוסים משונים מוכח מילתא דמשני בני אדם לקח

2.

R. Yehudah holds that since it is hot and cold, and also from different molds, it is proven that he bought from two people;

אבל בשינוי של דפוסים לחוד אפי' בפלטר לא חייש רבי יהודה.

3.

However, just due to different molds, even for a wholesaler, R. Yehudah is not concerned.

3)

TOSFOS DH Nesi'us Chet Lamah

תוספות ד"ה נשיאות חטא למה

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

ואם תאמר דלמא נשיאות חטא משום דאוכלו בלא הפרשה אחרת

(a)

Question: Perhaps he bears sin because he eats without another separation!

וי"ל דמשמע קרא דאהפרשה גרידא הוי נשיאות חטא.

(b)

Answer: The verse connotes that he bears sin due to the separation alone.

56b----------------------------------------56b

4)

TOSFOS DH Yatz'u Shetaros

תוספות ד"ה יצאו שטרות

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a source that selling documents is mid'Rabanan.)

מדממעט להו מאונאה משמע דחל המכר מדאוריית' בשטרות

(a)

Inference: Since [the verse] excludes [documents] from Ona'ah, this connotes that mid'Oraisa, the sale takes effect.

וא"ת פרק מי שמת (ב"ב דף קמז:) אמרינן מתנת שכיב מרע מדרבנן

(b)

Question - Citation (Bava Basra 147b): Matanas Shechiv Mera is mid'Rabanan;

ופריך והאמר רב נחמן המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל

1.

Citation (cont.) Question: Rav Nachman taught that if one sold a document to his friend, and then [the seller] pardoned it, it is pardoned. Even an heir [of the seller] can pardon;

ומודה רב נחמן שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול

2.

Citation (cont.): Rav Nachman agrees that if he gave it through Matanas Shechiv Mera, he cannot pardon it.

אי אמרת בשלמא מתנת שכיב מרע דאורייתא משום הכי אינו יכול למחול כו'

3.

Citation (cont.): Granted, if you will say that Matanas Shechiv Mera is mid'Oraisa, therefore he cannot pardon...

והשתא והלא מכר שטר חוב דאורייתא ואפי' הכי יכול למחול

4.

Summation of question: Sale of a loan document is mid'Oraisa, and even so he can pardon!

ומפרש ר"י דה"פ אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו מוהעברתם א"כ עשאו הכתוב יורש וא"כ אמאי יורש מוחל מאי אולמיה דהאי יורש מהאי

(c)

Answer #1 (Ri): It means as follows. Granted, if you will say [that Matanas Shechiv Mera is] mid'Oraisa, i.e. from "v'Ha'avartem", if so the verse made [the recipient] an heir. If so, why can an heir pardon? Why is this heir [of the lender, who gave the document through Matanas Shechiv Mera] better than this [heir, i.e. the recipient]?...

אי נמי אפי' הוי מכר שטר חוב דרבנן משכחת ביה אונאה מדאורייתא כגון שהלוהו על פה ונתן לו יותר מדאי כדי לעשות שטר שיעבוד

(d)

Answer #2: Even if sale of a loan document were mid'Rabanan, Ona'ah can apply mid'Oraisa, e.g. he lent to him without a document, and [the lender] gave to him too much in order to make a document to put a lien [on his land];

או הלוהו בשטר ונתן לו הלוה יותר מדאי שיחזיר לו השטר ויהיה מלוה על פה

1.

Alternatively, he lent to him with a document, and the borrower gave to him too much to return the document, so it will be a Milveh Al Peh (a loan without a document).

ולרבינו חיים נראה דקנה מן התורה אם יש ללוה קרקעות שמוכר לו שיעבוד שיש לו בקרקעות ובמרובה (ב"ק דף סב:) כתבתי באריכות.

(e)

Answer #3 (R. Chaim Kohen): It seems that he acquired mid'Oraisa if the borrower has land. He sells to him a lien that he has in the land. In Bava Kama (62b) I elaborated.

5)

TOSFOS DH v'Hai b'Yomei Mechirah Hu

תוספות ד"ה והאי ביומיה מכירה הוא

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a source that rental is not a sale.)

תימה דבפ' קמא דע"ז (דף טו. ושם ד"ה והשתא) מוכח דשכירות לא קני מישראל ששכר פרה מכהן ומלא לבית דירה אמרו

(a)

Question: In Avodah Zarah (15a) it is proven that rental does not acquire, from a Yisrael who rented a cow from a Kohen (he may feed it vetch of Terumah. This shows that it still belongs to the Kohen), and [even where one may rent houses to Nochrim, he may] not [rent] for dwelling [lest the Nochri bring in his idols. This would be idols in the Yisrael's house!]

וי"ל דהכא גבי אונאה כתיב ממכר מיותר לרבות שכירות.

(b)

Answer: Here, regarding Ona'ah, an extra "Memkar" is written to include rental.

6)

TOSFOS DH Kol Davar sheb'Midah v'Chulei Afilu Pachos mi'Chdei Ona'ah Chozer

תוספות ד"ה כל דבר שבמדה כו' אפילו פחות מכדי אונאה חוזר

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers even to land.)

הכא משמע דרבא מיירי אף בקרקעות

(a)

Inference: Here it connotes that Rava discusses even land.

וכן נמי פרק האיש מקדש (קדושין דף מב: ושם ד"ה ה"ג) דקאמר ובמקרקעי נמי לא אמרינן אלא דפליג באומדנא אבל פליג במשחתא אפילו פחות מכדי אונאה חוזר

(b)

Support: Also in Kidushin (42b) he said "also regarding [brothers who divided] land, we said [that there is no Ona'ah] only when they divided based on estimation [of value], but if they divide according to area, an error even less than the Shi'ur of Ona'ah is returned;

דאמר רבא כל דבר שבמדה חוזר

1.

Citation (42b - Rava): Anything measured [if they erred about the measure] is returned.

וחוזר דקאמר היינו שהמקח בטל לגמרי כדמוכח ריש התודה (מנחות דף עז.) ושלהי הספינה (ב"ב דף צ.)

2.

"Is returned" means that the sale is totally Batel, like is proven in Menachos (77a) and Bava Basra (90a).

וקשה דבפרק בית כור (שם דף קד. ושם ד"ה פחות) תנן בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פיחת כל שהוא ינכה הותיר כל שהוא יחזור

(c)

Question: In Bava Basra (104a), a Mishnah says "I sell to you a Beis Kor of earth, measured by a rope', if it is any amount less, he deducts [from the price]. If it is any amount more, he returns the extra";

ופירש רשב"ם התם דהא דאמר רבא דחוזר מילתיה לא הוי בקרקעות וקשה לפירושו מהכא

1.

The Rashbam explained that Rava's teaching that it is returned does not refer to land. Our Gemara opposes this!

וי"ל דהתם אינו אומר המוכר מדדתי שיש בה בית כור דאז ודאי היה חוזר כדרבא

(d)

Answer: There, the seller does not say "I measured that there is a Beis Kor." Then, surely it is returned, like Rava taught;

אלא סתמא אומר כך וסבור היה המוכר שיש כך ולכך המקח קיים

1.

Rather, he says so Stam. The seller thought that there is this amount, therefore the sale stands.

וא"ת לימא דידע דשדא שיתא ומוכרו יותר משויו וכיון דזרעינהו דלמא בטל אגב קרקע

(e)

Question: (Below, Rava asked whether or not Ona'ah applies to wheat planted in the ground, and the Gemara asked what is the case.) We should say that he knows that he planted six measures, and sells it for more than its value. Perhaps it is Batel to the ground!

וי"ל בענין זה פשיטא דיש אונאה שהטעות (הגהת מהר"מ שי"ף) מכר אינו תלוי בקרקע אלא בחטי שבשוק.

(f)

Answer: In such a case, obviously there is Ona'ah. The error does not depend on the land, rather, on [the price of] wheat in the market.

7)

TOSFOS DH Ela d'Amar Shedai Bah kid'Ba'i Lah

תוספות ד"ה אלא דאמר שדאי בה כדבעי לה

(SUMMARY: Tosfos explains why it was not a Mekach Ta'os.)

וא"ת היינו מקח טעות דבעי ליה ו' והוא לא שדא אלא ה'

(a)

Question: This is a Mekach Ta'os, for it needs six, and he planted only five!

וי"ל דהמוכר מודה דלא שדא אלא ה' ואמר דלא בעי אלא ה' וקרקע זו אם זרעה כדבעי לה שוה אותם דמים ואגלאי מילתא דבעי שיתא

(b)

Answer: The seller admits that he planted only five, and says that it needs only five. This land, if he planted it properly, is worth the money [he charged]. It turned out that it needed six.

וא"ת למה לא תחשב זו אונאת קרקע כיון שלא טעה לא במדת מנין החטין ולא בשומא לא טעה אלא במה שלא הושבח הקרקע כדבעי לה

(c)

Question: Why isn't this considered Ona'ah of land, since he did not err about the amount of wheat, and not value? He erred only that the land did not improve properly!

וי"ל כיון דאי הוה שדא בה כדבעי לה כמו שאמר היו שוה אותם דמים נמצא שהאונאה מן החטין ולא מן הקרקע.

(d)

Answer: Since had he planted it properly, like he said, it would have been worth the money, it turns out that the Ona'ah is in the wheat, and not in the land.