בבא מציעא דף סט. א
הנותן עגל לרועה מחצה במלוה ומחצה בפקדון [1], וסיכם עמו כדלהלן מה הדין?
אמר: "מותר שליש בשכרך" [2] | קוצץ לו מטבע בשכרו | |
לרב | לישנא קמא: מהני שלא יהיה רבית לאיבעית אימא: שיש לו עוד עגל שלו [3] |
מהני שלא יהיה רבית |
לשמואל | לא מהני - דאולי לא יהיה מותר שליש | מהני שלא יהיה רבית |
בבא מציעא דף סט: א
ספינה כיצד מותר להשכירה?
ע"מ לקבל אגרא מעתה | ע"מ לקבל פחתה אם תשבר | |
לרב, לרב ששת, לרב פפא | מותר - דלא מקבל עליו זולא [4] | מותר - דאין כאן הלואה |
לרב כהנא ורב אסי | או אגרא או פחתא |
[1] פי', שעל חצי העגל הוא מקבל אחריות והוי מלוה - ומה שישביח יהיה שלו. וחצי העגל הוא פקדון, שלא מקבל עליו אחריות, אולם מה שהחצי הזה משביח זה של בעל הבית. שהנידון שלכאורה הוא טורח במחצה של פקדון עבור בעל הבית משום המחצה שבמלוה.
[2] פי', מה שיגדל העגל יותר משליש מדמיו של עכשיו יהיה הכל של המגדל.
[3] ומה שהתיר רב ב"מותר שליש בשכרך" שיש עוד בהמה גם למגדל, וכיון שכבר בין כה טורח בשבילה - אין זה טורח גדול להוסיף לטרוח גם בשביל העגל הזה. דהרי את מחיר השעורים הם מתחלקים בו חצי חצי כמו שמתחלקים בריוח.
[4] וכל זמן שלא מקבל עליו שאם תרד ממחירה - ישלם את הפחת הזה, לא נחשב שהיא נמכרה אצלו.