1)

TOSFOS DH Abaye Amar Edav b'Chasumav Zachin Lo

תוספות ד"ה אביי אמר עדיו בחתומיו זכין לו

(SUMMARY: Tosfos discusses why they enacted a Rosh Hashanah for kings.)

מכאן קשה לרש"י דריש מסכת ראש השנה (דף ב. ושם ד"ה לשטרות) דתנן באחד בניסן ראש השנה למלכים ומפרש בגמרא דנפקא מינה לשטרי חוב המוקדמים

(a)

Observation: This is difficult for Rashi's Perush in Rosh Hashanah (2a). The Mishnah says that the first of Nisan is Rosh Hashanah for kings. The Gemara explains that this affects predated loan documents.

ופרש"י שאם לא קבעו יום לתחלת שנת המלך אלא כל מלך לפי מה שעומד פעמים שאין להבחין

(b)

Explanation #1 (Rashi): If they did not fix a day for the beginning of the year of the king, rather, it varies with each king (the anniversary of the day he took reign starts the next year), sometimes one could not tell (which year it was written in);

כגון אם כתב בו בכסליו בשנת ג' למלך ובאו עדים ואמרו כשחתמנו בו לא ראינו שהלוהו אלא אמר הלוה לנו חתמו כאותה ששנינו כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו

1.

E.g. if he wrote Kislev in the third year of the king, and witnesses came and said "when we signed it, we did not see that he lent to him. Rather, the borrower told us to sign." This is like we learned, that we write a document for the borrower, even if the lender is not with him;

אבל ראינו שהלוהו אותה מלוה בתמוז בשנת ג' למלך ואין אנו יודעים אם קודם לכן או אחרי כן שאין אנו יודעים מתי עמד המלך

2.

However, [if they said] "we saw that he gave that loan in Tamuz in the third year of the king, and we do not know if it was before this or after this, for we do not know when the king took reign";

אם בין תמוז לכסליו של אחריו והוה ליה כסליו תחלה א"כ מוקדם הוא ופסול

i.

If it was between Tamuz and the following Kislev, and Kislev [of the third year] came first (before the loan in Tamuz of the third year). If so, it is predated, and Pasul;

או בין כסליו לתמוז של אחריו והוה ליה מאוחר וכשר

ii.

Or, if [he took reign] between Kislev and the following Tamuz, and it is postdated, and Kosher.

והשתא שקבעו ניסן ר"ה הוה ליה תמוז תחלה ושטר מאוחר הוא וכשר

3.

Now that they fixed Nisan to be Rosh Hashanah, [we know that] Tamuz [of the third year] came first (before Kislev of the third year), and it is postdated, and Kosher.

והשתא לאביי כה"ג לאו מוקדם הוא דעדיו בחתומיו זכין לו

(c)

Question #1 (against Rashi): Now, according to Abaye, such a case (the former) is not predated, for witnesses acquire [for the recipient] through their signatures!

ולרב אסי נמי דלית ליה למה הוצרכו לעשות תקנה כיון דלית ליה כותבין שטר ללוה אלא בשטרי הקנאה

(d)

Question #2: Also according to Rav Asi, who does not hold [that witnesses acquire for him through their signatures], why did they need to enact, since he holds that we write a document for the borrower [when the lender is not there] only for a Shtar Hakna'ah?

ועוד וכי רגילות הוא שישכחו כל העולם והסופר וב"ד מתי עמד המלך שהוצרכו לעשות תקנה בשביל כך

(e)

Question #3: Also, is it common that the entire world, including the scribe and Beis Din, will forget when the king took reign, that they needed to enact due to this?

ועוד דהוה ליה למימר דנ"מ טובא בכל שטרות שלא ידעו מאימתי לגבות כיון דאין יודעים מתי מתחלת שנת המלך

(f)

Question #4: Also, [the Gemara] should have said a greater practical difference regarding all documents, that we do not know when to collect them, since we do not know when begins the year of the king!

וע"ק יותר אך אין מקומו הנה

1.

There are more difficulties [with Rashi's Perush], but this is not the place.

ונראה לפרש דנ"מ לשטרי חוב המוקדמים היינו כגון שאם עמד המלך בכ"ט באדר כשיגיע כ"ט באדר בשנה של אחריו פעמים יטעה הסופר ביום אחד ויסבור שעמד המלך אשתקד באחד בניסן

(g)

Explanation #2: [Fixing a new year] affects predated documents, e.g. if the king took reign on the 29th of Adar. When the 29th of Adar comes next year, sometimes the scribe errs by one day, and thinks that the king took reign on Nisan 1;

1.

Note: This concern applies no matter which day he took reign. Perhaps Tosfos mentioned Adar 29 to teach that the enactment surely helps even then, for scribes know to start writing "the second year" the next day, like Tosfos proceeds to explain.

ויכתוב עתה בכ"ט באדר שנה ראשונה ונמצא שטר זה מוקדם שנה שלימה וזה פסול לכולי עלמא שכותב עתה שנה של אשתקד

2.

He writes now on the 29th of Adar in the first year, and it turns out that this document is predated an entire year. This is Pasul according to everyone, for now he writes the previous year;

אבל כשקבעו ניסן ר"ה לא יטעה דמיום שני לעמידת המלך שהוא ראש חדש ניסן כתב הסופר שנה שניה ומשם ואילך עד ניסן הבא.

3.

However, when they fixed Nisan to be the new year, he will not err. From the second day from when he took reign, i.e. Rosh Chodesh Nisan, the scribe wrote "the second year [of the king]", and from then and onwards until the coming Nisan.

2)

TOSFOS DH Mishum d'Kashya Lei

תוספות ד"ה משום דקשיא ליה

(SUMMARY: Tosfos explains what forced Abaye to explain like he did.)

לאביי תימה דבשביל כך לא הוצרך לומר עדיו בחתומיו זכין לו

(a)

Question: [Rav Asi's answer, that even though one may not write a regular loan document iabo the lender, regarding a found document, we are concerned for this, was difficult] to Abaye. This is astounding. For this (to explain why our Mishnah says that we do not return a document with Acharayus), there was no need to say Edav b'Chasumav Zachin Lo!

דאפילו יסבור דאין זכין כרב אסי ומתניתין שכותבין שטר ללוה בשטרי הקנאה ודלמא מיקרי וכתב לא אמרי'

1.

Even if he held that witnesses do not acquire for him through their signatures, like Rav Asi, and the Mishnah that says that we write a document for the borrower [when the lender is not there] refers to Shetarei Hakna'ah, and we are not concerned lest one [improperly] wrote [in the absence of the lender]...

יעמיד משנתנו בשחייב מודה ולא יחזיר משום דחיישינן לפרעון ולקנוניא כדאמר בסמוך

2.

He could establish our Mishnah when the borrower admits. He does not return it, because we are concerned for payment and scheming, like it says below!

וי"ל משום דקשיא לאביי לא ניחא ליה שנויא דרב אסי ומילתא באפי נפשה היא ולא קאי אדאמר אביי עדיו בחתומיו זכין לו.

(b)

Answer: "Because it was difficult for Abaye", he was not pleased with Rav Asi's answer. This is an independent matter. It does not refer to Abaye's teaching that witnesses acquire for him through their signatures. (Pnei Yehoshua - Abaye does not come to explain our Mishnah, rather, the Mishnah "we write for the borrower..." He himself held that it is logical that Edav b'Chasumav Zachin Lo, but if so, our Mishnah must be concerned for payment and scheming. It connotes unlike this. However, he did not accept Rav Asi's answer for our Mishnah. Rather, we must say that we are concerned for payment and scheming, so we can say Edav b'Chasumav Zachin Lo.)

3)

TOSFOS DH Hainu Taima d'Chaishinan l'Pira'on veli'Knunya

תוספות ד"ה היינו טעמא דחיישינן לפרעון ולקנוניא

(SUMMARY: Tosfos explains why we are not concerned lest he seeks to reuse a paid document.)

וסברי רבנן אחריות טעות סופר הוא ולכך לא יחזיר אפילו אין בו אחריות וכן לרב אסי

(a)

Explanation: Rabanan hold that Acharayos Ta'us Sofer (if a document does not mention Acharayos, there is Acharayos. We assume that the Sofer forgot to write it). Therefore, he does not return it, even if there is no Acharayus in it. Also Rav Asi holds like this.

תימה אמאי קאמר משום דחיישינן לקנוניא לימא משום דחיישינן שמא פרעו וכבר נמחל שעבודו

(b)

Question: Why do we say that we are concerned for scheming? We should say that we are concerned lest he paid him, and the [document's] Shibud (ability to obligate the borrower) was already pardoned;

ועתה רוצה לחזור וללות בו כדי להרויח פשיטי דספרא ומלוה נמי רוצה בדבר שיטרוף מזמן מוקדם

1.

Now he wants to borrow with the document again, to save the scribe's fee [for a new document]. Also the lender wants to do so, to be able to collect Meshubadim from the earlier date!

וי"ל משום פשיטי דספרא לא יפסיד ללקוחות ממון מרובה

(c)

Answer #1: [The borrower] would not cause a big [fraudulent] loss to buyers in order to save the scribe's fee.

אף על גב דרב אסי חייש לכתב ללות ולא לוה ועתה רוצה ללות ומפסיד ללקוחות משום פשיטי דספרא

1.

Implied question: Rav Asi is concerned lest he wrote in order to borrow, and he never borrowed, and now he wants to borrow, and he will cause a loss to buyers, in order to save the scribe's fee!

היינו משום שכבר נתן לסופר ואינו רוצה להפסיד ועוד שסובר המלוה שיצא הקול משעת כתיבה

2.

Answer: That is because he already paid the scribe, and he does not want to lose [what he paid for the document, and never use it]. Also, the lender reasons that there was publicity from when they wrote the document [so buyers should have known to be careful];

אבל כשלוה ופרע לא הפסיד פשוט שנתן לסופר

i.

However, when he borrowed and paid, he did not lose the coin he gave to the scribe.

ועוד שירא המלוה ששמעו הפריעה ואהלואה שנית לא נכתב השטר.

(d)

Answer #2: The lender fears that people heard about the payment, and the document was not written for the second loan. (He will not risk not collecting at all, in order to have greater rights of collecting Meshubadim.)

13b----------------------------------------13b

4)

TOSFOS DH Ha ka'Amar Lo Hayu Devarim me'Olam

תוספות ד"ה הא קאמר לא היו דברים מעולם

(SUMMARY: Tosfos discusses why we do not return a document with Acharayus.)

משמע שהלוה טוען שהוא מזויף

(a)

Inference: The borrower claims that it is forged.

דליכא למימר מה שטען לא היו דברים מעולם היינו שאומר פרעתי

(b)

Suggestion: Perhaps "nothing ever happened" means "I paid"!

דא"כ נהדר ליה ללוה לצור ע"פ צלוחיתו

(c)

Rejection #1: If so, we should return it to the borrower to wrap on his bottle! (The borrower paid for the document.)

ועוד דשמואל לא חייש לפרעון

(d)

Rejection #2: Shmuel is not concerned for payment.

וקשה דאפילו יש בו אחריות אמאי לא יחזיר אם לא יקיימנו לא יגבה כלום ואם יקיימנו בדין יגבה

(e)

Question: Even if there is Acharayus, why don't we return it? If he will not be Mekayem it, he will not collect at all. If he will be Mekayem it, he properly collects!

ואין לומר דחיישינן שמא יוציאנו שלא בפניו או על הלקוחות ויתומים ולא נטעון להם מזויף משום דלא שכיח

1.

Suggestion: We are concerned lest he present the document not in front of the borrower, or against buyers and orphans, and we will not claim for them Mezuyaf (perhaps it is forged), for this is not common.

כמו שאין טוענין ליתמי נאנסו משום דלא שכיח כדאמרינן בהמוכר [את] הבית (ב"ב דף ע: ושם)

i.

This is like we do not claim for orphans that Ones occurred, because it is not common, like it says in Bava Basra (70b);

וכיון דאין טוענין להו מזויף גם אין טוענין להם פרוע הוא

ii.

Since we do not claim for them Mezuyaf, also we do not claim that it was paid.

אע"ג דשמואל סבר בפ' מי שמת (שם דף קנד: ושם) מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ונאמן לומר פרוע הוא במגו דאי בעי אמר מזויף

iii.

Implied question: Shmuel holds in Bava Basra (154b) that one who admits that he wrote (authorized) a document, the bearer must validate it. [If not,] he is believed to say that he paid, Migo that if he wanted, he could have said Mezuyaf!

מכל מקום ליתמי וללקוחות דלא טענינן מזויף לא טענינן פרוע הוא

iv.

Answer: Even so, for orphans and buyers, for whom we do not claim Mezuyaf, we do not claim that it was paid.

הא ליתא דאפילו לא נטעון להם מזויף הוא נטעון להם פרוע כדאמרי' בהמוכר [את] הבית (שם דף ע: ושם) גבי שטר כיס היוצא על היתומים

2.

Rejection #1: This is wrong. Even if we do not claim for them Mezuyaf, we claim for them that it was paid, like it says in Bava Basra (70b) regarding Shtar Kis (a document of a business deal. It is half an investment, and half a loan) brought against orphans;

דנשבע וגובה מחצה אבל בפלגא דפקדון טענינן להו החזרתי כמו אביהם שהיה נאמן לומר החזרתי במגו דאי בעי אמר נאנסו

i.

[The bearer] swears and collects half. Regarding the half that is a deposit, we claim for them "I returned it", just like their father would have been believed to say "I returned it", Migo that if he wanted, he could have said that Ones occurred.

ולכך גם להם טענינן החזרתי אף על גב דלא טענינן להו נאנסו

ii.

Therefore, also for them we claim "I returned", even though we do not claim for them that Ones occurred.

ועוד דעל כרחך טענינן להו מזויף או פרוע

3.

Rejection #2: You are forced to say that we claim for them Mezuyaf, or that it was paid;

דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה דיוכל כל אדם להוציא על היתומים ולקוחות ושלא בפניו שטר מלוה או שטר מכר שעשה כרצונו ולא נטעון להם

4.

If not, no one can survive, for anyone can bring a loan or sale document [forged to say] like he wants, against orphans or buyers, or not in front of him (the borrower) and we will not claim for them!

וכן מוכח בפרק גט פשוט (שם דף קעד: ושם) דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין

(f)

Support: Bava Basra (174b) proves this. Rav and Shmuel both say that if a Shechiv Mera (dangerously sick person) said "I have 100 Zuz of Ploni", if he said "give [it to him]", we give. If he did not say "give", we do not give;

ומפרש התם דנקיט שטרא אמר תנו קיימיה לשטרא לא אמר תנו לא קיימיה לשטריה

1.

It explains there that he has a document. If he said "give", he validated the document. If he did not say "give", he did not validate the document.

אלמא טענינן מזויף הוא בשביל יתומים דרב סבר בפ"ב דכתובות (דף יט.) מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ולא טענינן פרעתי

2.

Inference: We claim Mezuyaf for orphans, for Rav holds in Kesuvos (19a) that one who admits that he wrote a document, the bearer need not validate it. We do not claim [for him] "I paid you";

א"כ אי לא קיימיה לשטריה טענינן מזויף

3.

If so, if he (the Shechiv Mera) did not validate his document, we claim [for his heirs] Mezuyaf!

וא"כ אמאי לא יחזיר

(g)

Reiteration of Question (e): If so, why don't we return [a document with Acharayus]?

ואין לומר כיון דנפל אתרע ליה הלכך אפילו יקיימנו יש לחוש שמא מזויף הוא

1.

Suggestion: Since it fell, it is tainted. Therefore, even if he is Mekayem it, we are concerned lest it was forged.

ולכך קאמר לא יחזיר פן יטרוף כשתשתכח הנפילה

i.

Therefore, he says not to return it, lest he take [from buyers] when it will be forgotten that it fell.

דהא אמרינן לקמן (דף טז:) אמר שמואל מצא שטר הקנאה יחזיר דאי משום כתב ללות ולא לוה כו'

2.

Rejection #1: We say below (16b) that Shmuel said that if one found a Shtar Hakna'ah, he returns it. If he wrote it to borrow and did not borrow (the borrower already obligated himself)!

משמע דאין הלוה בפנינו שהוא מודה מדקאמר שמא כתב ללות ולא לוה ואמאי יחזיר ניחוש שמא מזויף הוא ואפילו אם מקיים אותו אינו מועיל

i.

Inference: The borrower is not in front of us admitting [that the document is valid], for it says "perhaps he wrote to borrow, and did not borrow." Why should we return it? We should be concerned lest it is Mezuyaf, and even if he is Mekayem it, it does not help!

וכן רב אסי דאמר לקמן (דף יז.) המוצא שטר שכתוב בו הנפק יחזיר אמאי יחזיר ניחוש שמא זייף חתימת הדיינין

3.

Rejection #2: Similarly, Rav Asi who said below (17a) if one was Motzi a document with a Henpek, he returns it. Why does he return it? We should be concerned lest he forged the signatures of the judges!

וי"ל דמילתא דשמואל ורב אסי מיירי שאין הלוה בפנינו ולכך יחזיר ואין לחוש שמא מזויף הוא וכשירצה לגבות נטעון מזויף ואם יקיימנו יגבה

(h)

Answer: Shmuel and Rav Asi discuss when the borrower is not in front of us. Therefore, we return it. He need not be concerned lest it is Mezuyaf. When he wants to collect, we will claim Mezuyaf. If he will be Mekayem it, he will collect;

ואפי' אם יבא אח"כ הלוה ויטעון מזויף הוא אין לחוש כיון שבא לידו בהיתר

1.

And even if the borrower will come later and claim that it is Mezuyaf, we are not concerned, since [the document] came to his (the lender's) hand in a permitted way.

וכן משמע לעיל (דף ז:) דקאמר ואחר שמצא שטר שנפל ליד דיין כו'

(i)

Support: Below (7b), it says "if someone else found a document that fell to the hand of a judge..."

משמע אם המלוה מצאו גובה כיון שבא לידו בהיתר

1.

Inference: If the lender found it, he collects, since it came to his hand in a permitted way.

אבל הכא במתני' איירי שהלוה בפנינו בשעת מציאה וטוען מזויף ולכך כיון דאיכא ריעותא דנפילה וגם טוען הלוה בודאי מזויף לא יחזיר

(j)

Distinction: However, here in our Mishnah we discuss that the borrower is in front of us when it is found, and he claims Mezuyaf. Therefore, since it was tainted through falling, and also the borrower claims Vadai Mezuyaf, we do not return it;

כי יש לחוש שמא יגבה מיתומים ולקוחות או שלא בפניו ע"י קיום השטר והקיום אינו מועיל כי שמא טרח לזייף השטר בטוב עד שסבורים העדים שהיא חתימתן

1.

We should be concerned lest he collect from orphans or buyers or not in front of the borrower through Kiyum of the document, and Kiyum does not help, for perhaps he toiled to forge the document so well that the witnesses think that it is their signatures;

כי ההיא דגט פשוט (ב"ב דף קסז.) דמנח ידיה אזרנוקא וכתב שרבא בעצמו היה סבור שהיא חתימתו

2.

We find like this in Bava Basra (167a. An expert forged the signatures of Rava and Rav Acha bar Ada. He put his hand on a flask, so it would wobble, while forging the signature of Rav Acha, whose hand shakes.) Rava himself mistook the forgery of his name for his own signature.

ומיהו מלוה עצמו יכול להיות שיגבה ע"י קיום לפי שהוא יודע באמת שהוא מזויף יטרח לסתור ראייתו

(k)

Distinction: Perhaps from the borrower himself he can collect through Kiyum. Since [the borrower] himself knows that it is forged, he will toil to refute the proof.

וא"ת לעיל (דף ז:) דאמר רבי יוסי נפל ליד דיין הרי הוא בחזקתו ולא חיישינן לפרעון

(l)

Question: Above (7b), R. Yosi said that if it fell to the hand of a judge, it has its Chazakah, and we are not concerned for payment;

ואע"ג דמשמע שהלוה בפנינו וטוען פרעתי דומיא דרישא דשנים אדוקין בשטר

1.

This connotes that the borrower is in front of us, and claims "I paid", like the Reisha, in which two hold the document;

ואמאי לא יהא נאמן לומר פרעתי במגו דאי בעי אמר מזויף הוא דאז לא יחזיר פן יגבה מיתומים ולקוחות ואפילו מקויים לא מהני ליה כדפרישית

2.

Why isn't he believed to say "I paid", through a Migo that if he wanted, he could have said "it is Mezuyaf"? Then, we would not return it, lest he collect from orphans and buyers, and even if it is Mekuyam, it does not help, like I explained!

וי"ל דאין זה מגו דטוב לו לומר פרעתי שלא יכחישנו שום אדם מלומר מזויף כי ירא פן יקיימנו

(m)

Answer #1: This is not a Migo, for it is better for him to say "I paid", so no one can contradict him, than to say Mezuyaf, for he fears lest they validate it;

ואע"ג שהקיום אינו מועיל לגבות בו מכל מקום אין טוען ברצון דבר שיכול להכחישו

1.

Even though the Kiyum does not help to collect through it, [the borrower] does not willingly claim something that can be refuted.

ואם נאמר שמן הלוה בעצמו הוא גובה ע"י קיום מצינו למימר דהרי הוא בחזקתו לא שיחזירנו למלוה שיש לחוש פן יוציאנו על יתומים ולקוחות

(n)

Answer #2: If we would say that he can collect from the borrower himself through Kiyum, we could say that "it has its Chazakah" does not mean that we return it to the lender, for there is concern lest he bring it against orphans or buyers...

אלא אם יקיימנו המלוה בעודו ביד המוצא יגבה מן הלוה ולא חיישינן לפרעון.

1.

Rather, if the lender is Mekayem it while the finder holds it, he collects from the borrower, and we are not concerned for payment.

5)

TOSFOS DH Divrei ha'Kol Yachazir l'Pira'on veli'Knunya Lo Chaishinan

תוספות ד"ה דברי הכל יחזיר לפרעון ולקנוניא לא חיישינן

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is even if the document has no Acharayus.)

ולשמא כתב ללות בניסן כו' נמי לא חיישינן כדאביי

(a)

Explanation #1: He (R. Elazar) is not concerned lest he wrote to borrow in Nisan [and did not borrow until Tishrei], like Abaye [who say that witnesses acquire for him through their signatures];

ולקנוניא משום יש בו אחריות נקט דבשאין בו אחריות לא שייך קנוניא דלא גבי ממשעבדי דלא ידע ברייתא דבסמוך

1.

He mentioned scheming due to when it has Acharayus. When it has no Acharayus, scheming does not apply, for he does not collect from Meshubadim. He did not know the Beraisa below [which says that even without Acharayus, he collects from Meshubadim].

א"נ רבי אלעזר סבר דאין בו אחריות גבי ממשעבדי לרבנן דאחריות ט"ס הוא

(b)

Explanation #2: Alternatively, R. Elazar held that when there is no Acharayus (scheming applies, for), he collects from Meshubadim according to Rabanan, for Acharayos Ta'us Sofer Hu.

אע"ג דלא ידע ברייתא דבסמוך

(c)

Implied question: He did not know the Beraisa below [which teaches that Acharayus Ta'us Sofer Hu]!

דסבר אי לאו טעות סופר הוא מבני חרי נמי לא גבי דכיון שמחל השעבוד מחל גם הקרן כמו לרבי מאיר

(d)

Answer: He held that if it were not Ta'us Sofer, he would not collect even from Bnei Chorin. Since he pardoned the Shibud, he pardoned also the principal, like R. Meir holds.

וכן משמע קצת דקאמר מחלוקת כשאין חייב מודה דהיינו באין בו אחריות ועל זה קאמר בתר הכי אבל חייב מודה לפרעון ולקנוניא לא חיישינן

(e)

Support: It connotes a little like this, since it says "the argument is when the Chayav (the one whom the document obligates) does not admit", i.e. when there is no Acharayus, and regarding this it says afterwards "but if the Chayav admits, we are not concerned for payment and scheming";

משמע דאאין בו אחריות קאי.

1.

Inference: This refers to when there is no Acharayus.

6)

TOSFOS DH Ha mi'Bnei Chori Gavi

תוספות ד"ה הא מבני חרי גבי

(SUMMARY: Tosfos points out that we did not need to infer this.)

בלא דיוקא הוי מצי לאתויי דקתני בהדיא וגובה מנכסים בני חורין

(a)

Implied question: We could have brought this without an inference. It explicitly teaches "he collects from Bnei Chorin property"! (Chachmas Mano'ach - Had the Reisha taught "when there is Acharayus, he collects from Meshubadim and Bnei Chorin" we would infer that without Acharayus, he does not collect at all. Rather, the Reisha taught only that with Acharayus, he collects from Meshubadim. We infer that without Acharayus, he does not collect from Meshubadim, but he collects from Bnei Chorin.)

אלא שכן דרך הגמרא.

(b)

Answer: This is the style of the Gemara [to infer from the Reisha what is taught explicitly in the Seifa].

7)

TOSFOS DH Alma Chaishinan li'Knunya

תוספות ד"ה אלמא חיישינן לקנוניא

(SUMMARY: Tosfos points out that this is not a solid inference.)

ואע"ג דמצינו למימר טעמא דלא יחזיר משום דשמא כתב ללות בניסן

(a)

Implied question: We could say that the reason we do not return is lest he wrote to borrow in Nisan [and did not borrow until Tishrei]!

מ"מ קשיא דר"א דאמר יחזיר ולא חייש.

(b)

Answer: In any case it is difficult for R. Elazar, who says that we return, and he is not concerned.

8)

TOSFOS DH Hani Tartei Mili Ninhu Chada Hi

תוספות ד"ה הני תרתי מילי נינהו חדא היא

(SUMMARY: Tosfos explains why this is considered only one matter.)

וא"ת ואמאי חדא היא הלא לא הוצרך לומר ר"א אבל כשחייב מודה דברי הכל יחזיר לפרעון ולקנוניא לא חיישינן

(a)

Question: Why is this one matter? R. Elazar did not need to say "when the Chayav admits, all agree that he returns, for we are not concerned for payment and scheming";

דהומ"ל בין במודה בין באינו מודה לרבי מאיר יחזיר באין בו אחריות דאינו גובה בו כלום ולרבנן לא יחזיר דגבי ממשעבדי וחיישינן לקנוניא

1.

He could have said "whether or not he admits, according to R. Meir he returns if there is no Acharayus for he cannot collect anything. According to Rabanan he does not return, for he collects from Meshubadim, and we are concerned for scheming"!

וי"ל דהא דקאמר לפרעון ולקנוניא לא חיישינן מתניתין קשיתיה

(b)

Answer: He said "we are not concerned for payment and scheming" [because] the Mishnah was difficult for him;

דתנן וכל מעשה ב"ד יחזיר אלמא לא חיישינן לקנוניא ולא יעמידנו בשטרי חלטאתא כדדחי לקמן (דף טז:)

1.

It says that he returns all actions of Beis Din. This implies that we are not concerned for scheming. He does not establish it to discuss Chaltasa documents, like [R. Zeira] rejects below;

וכיון דמכח מתניתין קאמר לא חשיב לה

2.

Since he said so based on our Mishnah, this is not counted [like a second teaching of his].

אבל מה שמפרש דלר"מ אינו גובה כלום באין בו אחריות זה לא הזקיקה אותו המשנה לפרש ולכך קאמר חדא היא

(c)

Distinction: However, his explanation that according to R. Meir, he does not collect anything when there is no Acharayus, the Mishnah did not force him to explain so. Therefore, we say that one [teaching of his was refuted].

ולשמואל בתרתי משום דהא דקאמר לא חיישינן לפרעון ולקנוניא לא מכח מתניתין קאמר דהא בעלמא קאמר ליה מצא שטר הקנאה בשוק כו'.

(d)

Explanation: Shmuel was contradicted about two laws, for his teaching that we are not concerned for payment and scheming, is not due to our Mishnah, for he said in general that if one found a Shtar Hakna'ah in the market [he returns it].