[1] פי', שטרי חוב שיש בהם אחריות נכסים, ושטרי חוב שאין בהם אחריות נכסים - תלוי במחלוקת ר"מ וחכמים, דלר"מ אין דינם כשטרות שיש בהם אחריות נכסים - ויחזיר, ולחכמים דינם כשטרות שיש בהם אחריות נכסים (דאחרות טעות סופר) ולא יחזיר.

[2] לרב אסי מיירי בשטרי דלאו אקנייתא - ומשום דחיישינן בשטר שנפל שמא כתב ללוות בניסן ולא כתב עד תשרי, ואף שבשאר שטרות לא חוששים כן (דאסור לעשות כן) בשטר שנפל - הוא ריע וחיישינן שמא נעשה שלא כדין. ואביי סובר שבכל שטרות יש לחוש לפרעון ולקנוניא להפסיד את הלקוחות.

[3] דס"ל דלא חיישינן לפרעון ולקנוניא.

[4] וכיון שהורע בנפילה - אפי' יקיימו את העדות לא נאמין לשטר הזה, דאמרינן שכיון שהוא שטר פסול לכן לא נזהר לשומרו, ולכן לא יחזיר דאסור לגבות בו. ומה שלא מחזיר בשאין בו אחריות נכסים - משום שלרבנן אף שאינו גובה בו ממשעבדי מ"מ גובה בו מבני חרי והוא שטר פסול. ומה שר' מאיר סובר שכן יחזיר, משום שהוא סובר שבשטר אין גובים בו כלל - ורק יחזיר אותו למלוה לצור אותו ע"פ צלוחיתו.

[5] ואם בכל אופן נכתב אין לגבות מזמן ראשון.

[6] דס"ל ד"עדיו בחותמיו זכין לו" - דהיינו ע"י שחתמוהו זוכים לו את השעבוד מיום הכתוב בשטר, וכדין הוא גובה אפי' אם לא לוה. (ופירש"י שמה שמצינו שטרי חוב המוקדמין פסולי, היינו בשהוקדם זמן כתיבתן לחתימתן). אכן הני מילי אם לבסוף נמסר השטר, אולם אם חיישינן שבכלל לא נמסר השטר לבסוף - לא גובים בו.

[7] כן הגירסא לפנינו בגמ', וכן מבואר ברש"י (בד"ה ורבנן סברי). אולם מהרש"ל שינה את הגירסא בגמ' לפני דברי התוס' דס"ל שלא גובה בכלל.