TOSFOS DH Socher d'Michayev bi'Geneivah v'Aveidah
תוספות ד"ה שוכר דמיחייב בגניבה ואבידה
(SUMMARY: Tosfos infers that we rule like this opinion.)
מכאן יש להוכיח דהלכה כמ"ד דשוכר כשומר שכר דמי
Inference: This shows that the Halachah follows the opinion who says that a renter is [liable] like a Shomer Sachar.
וכן מוכח בריש אלמנה לכ"ג (יבמות סו:) וכן פרק השואל (לקמן דף צז. ושם) גבי מרימר בר חנינא אוגר כודנייתא לבי חוזאי.
Support: It is proven like this in Yevamos (66b. It says a renter is liable for theft or loss) and below (97a) regarding Mereimar bar Chanina, who rented a mule to people of Bei Chuzai. (One version says that it was stolen, and Rava obligated them to pay. The Gemara infers that the Halachah is that a renter is like a Shomer Sachar.)
TOSFOS DH Le'afukei mid'R. Ami
תוספות ד"ה לאפוקי מדר' אמי
(SUMMARY: Tosfos points out that it is also unlike Shmuel.)
ה"ה דהוה מצי למימר לאפוקי מדשמואל דאמר פ"ג דשבועות (דף כה.) דשבועת ביטוי ליתא אלא ביכול להיות להבא
Observation: We could have said that this teaches unlike Shmuel, who said in Shevuos (25a) that Shevu'as Bituy applies only to something that can occur in the future...
אבל שבועה שזרק פלוני צרור לים פטור שאין יכול לומר שבועה שיזרוק
However, he is exempt for a [false] Shevu'ah that Ploni threw a rock to the sea, for he cannot swear that he will throw;
והכא מיחייב שבועה כי נשבע שנאנסה אף על גב דליתא בלהבא.
Here, he is liable for a Shevu'ah that Ones occurred, even though it does not apply to the future!
TOSFOS DH Rav Amar Patur
תוספות ד"ה רב אמר פטור
(SUMMARY: Tosfos proves that all agree that l'Chatchilah one may not give it to another.)
וא"ת והא תנן פ"ג דגיטין (דף כט.) אם אמר טול הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר
Question - Citation (Gitin 29a - Mishnah): If one told [his Shali'ach to give the Get, and] "take item Ploni from her", [the Shali'ach] may not send it with someone else [because the husband does not want someone else to handle his item]!
וי"ל דאע"ג דאסור להפקידו ביד אחר מ"מ בשביל כך אינו חייב לפרוע.
Answer: Even though one may not deposit with someone else, doing so does not obligate him to pay.
TOSFOS DH Ein Retzoni she'Yehei Pikdoni b'Yad Acher
תוספות ד"ה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר
(SUMMARY: Tosfos proves that this obligates only if we can say that the Ones came because he handed it over to the other person.)
אין לפרש דטעמא דחייב לר' יוחנן אליבא דאביי משום דשינה מדעת המפקיד ולכך יתחייב בכל האונסין אפי' באונסין שהיו ראוין לבא ברשות שומר הראשון
Suggestion: Abaye holds that R. Yochanan obligates because he deviated from the owner's intent. Therefore, he is liable for all Onesim, even for Onesim that were proper to come in the Reshus of the first Shomer.
דא"כ מאי פריך אביי לרבא לקמן לימא ליה ר' אמי לר' אבא מלאך המות מה לי הכא מה לי התם כו'
Rejection: If so, what was Abaye's challenge to Rava, that R. Ami should tell R. Aba 'the angel of death would have killed it no matter where it was!'?
והלא כיון דשינה מדעת בעל הפרה הוא חייב אפילו באונסין שהיו באין אפי' אם היתה ברשותו לכך הוצרך לתרץ שהשאיל מדעת בעלים
Since he deviated from the intent of the cow's owner, he is liable even for Onesim that would have come in his Reshus! Therefore [R. Ami] needed to answer that he lent with the owner's permission!
אלא י"ל דהטעם הוא דחשיב כאילו פירש לו שאם ישנה מדעתו כגון שימסרנה לאחר שיהיה כאילו פשע בה
Explanation: Rather, the reason is because it is considered as if he specified to him that if he will deviate from his intent, e.g. he will hand it over to someone else, it will be as if he was negligent...
וכל אונסין שיארעו לה שנוכל לתלות שאם לא מסרה לאחר שלא היו נארעים חייב בה
... And any Ones that occurs to it, that we can attribute that had he not handed it over to someone else, it would not have occurred, he is liable for it.
כגון אם מתה בבית שומר שני דיש לתלות דהבלא דאותו בית
E.g. if it died in the house of the second Shomer, we can attribute that the hot air in that house killed it;
ושמא אם היתה בבית שומר הראשון לא היתה מתה שבריא בית אחד יותר מאחר
Perhaps if it were in the house of the first Shomer, it would not have died, for some houses are healthier than others.
והוי כפשע בה ויצאה לאגם שהוא מרעה שמן וטוב ומתה דחייב לאביי דאמר דהבלא דאגמא קטלה
This is like one who was negligent with it, and it went out to the swamp, which is a good pasture, and it died. He is liable according to Abaye, who says that the hot air in that house killed it.
וכן לרב אם מסרה לחש"ו ומתה ברשותן חייב מהאי טעמא
Also according to Rav, if he handed it over it to a Cheresh, lunatic or child and it died in their Reshus, he is liable for this reason.
והיכא שלא פשע בה כגון לרב כשמסרה לבן דעת או שנעל בפניה כראוי ויצאה לאגם או שהוליכה בעצמו לאגם ומתה שם פטור
Distinction: When he was not negligent with it, e.g. according to Rav he handed it over one with understanding, or he locked in front of it properly and it went out to the swamp, or he himself led it to the swamp, and it died there, he is exempt;
אבל אם נעל בפניה שלא כראוי אף על פי שפשע אם מתה שם פטור כיון דאפילו נעל בפניה כראוי היתה מתה שם
However, if he did not lock in front of it properly, even though he was negligent, if it died there, he is exempt, since even had he locked in front of it properly, it would have died there.
ואפילו למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב היינו דוקא כמו צריפא דאורבני דאפשר אם לא פשע מתחילה לא היה נארע אונס של גניבה
Even according to the opinion that the beginning was negligence and the end was Ones he is liable, this is only in a case like [coins that a Shomer put in] a shack of willow branches. (This is guarded from thieves, but it is negligence regarding a fire, for it is prone to burn.) It is possible that had he not been negligent at the beginning, the Ones of theft would not have occurred.
וכן מוכח פרק האומנין (לקמן דף עח. ושם ד"ה הוחמה) דתנן השוכר את הפרה להוליכה בהר והוליכה בבקעה והוחלקה פטור הוחמה חייב
Source: It is proven like this below (78a). A Mishnah says that if one rented a cow to take it in the mountain and he used it in the valley and it slipped, he is exempt. If it became overheated, he is liable.
והשתא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כי נמי הוחלקה אמאי פטור הלא תחילתה בפשיעה לענין הוחמה וסופה באונס לענין הוחלקה
Question: According to the opinion that when the beginning was negligence and the end was Ones, he is liable, even when it slipped, why is he exempt? The beginning was negligence, regarding overheating, and the end was Ones, regarding slipping!
אלא משום דאפילו הוליכה בהר כל שכן דהוחלקה
Answer: Rather, it is because even had he taken it in the mountain, all the more so it would have slipped.
לכך פריך לקמן אביי לרבא שפיר
Conclusion: Therefore (since Abaye holds that R. Yochanan holds that any deviation from the owner's intent is considered negligence, and he is liable for any Ones that we can attribute that had he not handed it over to another, it would not have occurred), he properly challenged Rava.
ואפי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור הכא כשמסר לשומר אחר חייב
And even according to the opinion that the beginning was negligence and the end was Ones, he is exempt, here, when he gave it to another Shomer, he is liable;
דהתם בצריפא דאורבני לא היה האונס ראוי להיות נארע עד שבאו גנבים
There, regarding a shack of willow branches, the Ones was not prone to occur until the thieves came;
אבל הכא אגלאי מילתא שאותו הבל ואותו מקום היה מסוכן יותר להמית בהמה זו דמיד שבאת שם התחיל החולי
However, here, it is revealed that the hot air and that place were more dangerous to kill this animal. The illness began once it came there.
וכן קאמר אביי לקמן דאפי' למ"ד פטור הכא חייב.
Support: Abaye said so below, that even according to the opinion that [when the beginning was negligence and the end was Ones,] he is exempt, here he is liable.
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH d'Im Ken Lisni Ketanim Stama
תוספות ד"ה דאם כן ליתני קטנים סתמא
(SUMMARY: Tosfos explains how Rav explains this.)
וא"ת תקשה לרב
Question: This is difficult for Rav!
וי"ל דבניו נקט לרבותא דסד"א דעל דעת בניו הקטנים נמי מפקיד דרגילות הוא שלפעמים מוסר חפציו לבניו קטנים קמ"ל
Answer #1: It mentioned his children for a Chidush. One might have thought that one deposits with intent also for the minor children, for it is normal that sometimes one hands over his items to his minor children. The Mishnah teaches that this is not so.
אי נמי לכך נקט בניו ולא נקט קטנים סתמא משום דבעי למידק הא גדולים הוי כדרך השומרים ומותר משום דעל דעת בניו הגדולים מפקיד
Answer #2: It mentioned his children, and did not say children Stam, because we need to infer that if they are adults, this is like Shomerim normally do, and it is permitted, for one deposits with intent for adult children;
אבל גדולים דעלמא אסור למסור אף על פי שאינו מתחייב בכך.
However, one may not hand it over to other adults, even though he is not liable for doing so.
TOSFOS DH At Mehemnas Li bi'Shevu'ah
תוספות ד"ה את מהימנת לי בשבועה
(SUMMARY: Tosfos derives Halachos based on this reason.)
ולכך היכא שהשומר הראשון יכול לישבע על האונס או שהיו עדים בדבר פטור
Consequence: Therefore, when the first Shomer can swear about the Ones, or witnesses saw the matter, he is exempt;
ואפי' מסר לחש"ו ומתה ברשותם כיון דאף בבית שומר הראשון היתה מתה דמלאך המות מה לי הכא מ"ל התם כו'
And even if he handed it over to a Cheresh, lunatic or child, and it died in their Reshus [he is exempt], for it would have died even in the house of the first Shomer, for the angel of death would have killed it no matter where it was.
וסובר רבא שזהו טעמו של רבי יוחנן ולא כאביי דאמר משום דאין רצוני כו'
Rava holds that this is R. Yochanan's reason, unlike Abaye, who says that it is because "I do not want [others handling my object]."
וכן הלכה כרבא ולא כר"ח דפסיק כאביי.
Pesak: The Halachah follows Rava. This is unlike R. Chananel, who rules like Abaye.
TOSFOS DH she'He'elah l'Mir'eh Shamen v'Tov
תוספות ד"ה שהעלה למרעה שמן וטוב
(SUMMARY: Tosfos explains how this answers the question.)
דהשתא לא הוי פשיעה בהעלאה.
Explanation: Now, it was not negligence to take it up.
TOSFOS DH Iy Hachi Alsah Nami
תוספות ד"ה אי הכי עלתה נמי
(SUMMARY: Tosfos explains why this is difficult only for Abaye.)
בשלמא לרבא דאמר מלאך המות כו' לא יצטרך להעמיד במרעה שמן וטוב ולכך העלה לראשי צוקין ונפלה חייב משום העלאה
Explanation: This is fine for Rava, who says that the angel of death [would have killed it no matter where it was]. He need not establish that it was a good pasture. Therefore, if he took it up a steep mountain and it fell, he is liable for taking it up;
אף על פי שנפלה בע"כ שתקפתו וירדה
This is even though it fell Bal Korcho (against his will), i.e. he grabbed it and it descended.
ורישא דקתני אי עלתה פטור מיירי שתקפתו ועלתה וכן הנפילה היתה בתקפתו וירדה כמו בסיפא
The Reisha, which teaches "if it ascended, he is exempt" discusses when he grabbed it and it ascended. Also the falling was when he grabbed it and it descended, like in the Reisha;
אבל לאביי דאוקמה במרעה שמן וטוב ולא פשע בהעלאה וחייב משום שפשע בנפילתה דמיירי שהיה יכול לתקפה ולא תקפה
Distinction: However, according to Abaye, who establishes that it was a good pasture, he was not negligent in the ascent. He is liable because he was negligent in its fall. The case is, he could have grabbed it, and he did not grab it;
א"כ רישא נמי אפי' תקפתו ועלתה אמאי פטור ליחייב משום נפילה שהיה לו לשומרה שלא תפול
If so, also in the Reisha, even if he grabbed it and it ascended, why is he exempt? He should be liable for the fall. He should have guarded it lest it fall!
דמסתמא נפלה דרישא הוי כמו נפלה דסיפא שהיה יכול לתקפה
Presumably, "it fell" in the Reisha is like "it fell" in the Seifa, when he could have grabbed it.
ומשני נפלה דרישא מיירי שתקפתו וירדה דומיא דעלתה דמיירי דתקפתו ועלתה ולא דמיא נפילה דסיפא
Explanation (cont.): We answer that in the Reisha, the case is that he grabbed it and it descended, similar to "it ascended", which is when he grabbed it and it ascended. It is unlike the falling in the Seifa.
וא"ת אמאי נקט ברישא עלתה ובסיפא העלה והלא אין חילוק בין העלה מדעתו לעלתה בעל כרחו
Question: Why did the Reisha say "it ascended", and the Seifa says "he brought it up"? There is no difference between taking it up willingly, or Bal Korcho! (Since it was a good pasture, he was not negligent);
ובנפילה לבד הוה ליה לפלוגי דתקפתו וירדה הוה אונס לא תקפתו חייב
It should distinguish only in falling. If he grabbed it and it descended, this is Ones. If he did not grab it, he is liable!
וי"ל דרישא נקט עלתה לגלויי דנפלה הוי בע"כ
Answer: The Reisha says "it ascended" to reveal that [also] the fall was Bal Korcho;
וסיפא נקט העלה לגלויי דנפלה הוי שהיה בידו לתקפה ולא תקפה דומיא דהעלה שהיה בידו
The Seifa says "he brought it up" to reveal that the fall was in a way that he could have grabbed it, and he did not grab it, like "he brought it up", which was in his power.
וא"ת וסיפא כיון דמיירי שהיה יכול לתקפה אמאי אוקמה במרעה שמן וטוב
Question: In the Seifa, since we discuss when he could have grabbed it, why does it discuss a good pasture?
אפילו לא היה מרעה שמן וטוב לא פשע בהעלאה כיון שהיה יכול לשומרה מנפילה
Even if it was not a good pasture, he was not negligent in the ascent, since he could have guarded it from falling!
וי"ל כיון דאין צורך הבהמה בהעלאה זו פושע הוא שיש לו לחוש שמא ישכח ולא ישמרנה מליפול ולכך אם מתה היה חייב.
Answer: Since this ascent was not needed for the animal, he was negligent. He should have been concerned lest he forget and not guard it from falling. Therefore, if it died [even without falling] he would be liable.