TOSFOS DH b'Guvsa d'Kanya
תוספות ד"ה בגובתא דקניא
(SUMMARY: Tosfos discusses whether the Mezuzah rests horizontally or vertically.)
מכאן נראה כמו שפירש רש"י במנחות (דף לג.) שמניחין המזוזה מעומד לכן צריך גובתא דקנה שלא תפול
Inference: This supports what Rashi explained in Menachos (33a) that we place the Mezuzah vertically. Therefore, one needs a hollow reed, lest it fall;
אבל לפר"ת שמניח אותה מיושב כמו ספר תורה מונח בארון ולא מעומד
However, according to R. Tam, one puts it horizontally, like a Sefer Torah resting in an Aron, and not vertically;
ובמנחות (שם) נמי עשאה כמין נגר פסולה והיינו מעומד
Also in Menachos (33a), it says that if one made it like a bolt, it is Pasul. This means vertically;
דשילהי המוכר פירות (ב"ב דף קא. ושם) אמר על כמין נגר היינו קבורת חמור משמע במעומד קאמר
Source: In Bava Basra (101a) it says that "like a bolt" is like a donkey's burial. This connotes that it is vertical.
ואם כן גובתא דקניא למה לי
Question: If so, why does one need a hollow reed?
ויש לומר שלא תכלה מלחלוחית הכותל:
This is so it will not be ruined from moisture of the wall.
TOSFOS DH Mesaye'a Lei l'R. Yosi b'Ribi Chanina
תוספות ד"ה מסייע ליה לרבי יוסי בר' חנינא
(SUMMARY: Tosfos explained this above.)
פירשתי בפ"ק (דף יא.):
Reference: I explained this above (11a).
TOSFOS DH Kolet Min ha'Avir Amai Harei Elu Shelo
תוספות ד"ה קולט מן האויר אמאי הרי אלו שלו
(SUMMARY: Tosfos questions how the Makshan understood the Beraisa.)
תימה ואי ליתא דרבי יוסי אמאי שבחצר של בעה"ב:
Question: If R. Yosi's law is not true, what is in the Chatzer, why is it of the Ba'al ha'Bayis?
TOSFOS DH Tartei
תוספות ד"ה תרתי
(SUMMARY: Tosfos explains the contradiction.)
פי' דסתרן אהדדי דהאי שברפת לא איצטריך למיתני לגופיה דפשיטא הוא דשוכר בית בחצר שאין לו ברפת כלום
Explanation: These contradict each other. "In the pen" did not need to be taught for itself. Obviously, one who rents a house in a Chatzer has no rights in the pen!
ולא תנא אלא למידק שברפת לבעל הבית לפי שאין [בה] לשוכר כלום אבל בחצר שיש לשוכר בה הילוך כניסה ויציאה לביתו לא הוי דבעל הבית
It was taught only to infer that what is in the pen is of the Ba'al ha'Bayis, because the renter has no rights in it, but in the Chatzer, in which the renter walks, enters and leaves his house, it is not of the Ba'al ha'Bayis!
והדר תני שאף שבחצר לבעל הבית:
And after, it teaches that even what is in the Chatzer is of the Ba'al ha'Bayis!
TOSFOS DH Prat li'Mezuman
תוספות ד"ה פרט למזומן
(SUMMARY: Tosfos brings two explanations why we asked only from the Reisha.)
וא"ת ואמאי לא פריך נמי מסיפא אמאי אסורין מפני דרכי שלום גזל גמור הוי
Question: We should ask also from the Seifa! Why are they forbidden [only] due to Darchei Shalom? This is absolute Gezel!
וי"ל דמרישא ניחא ליה למיפרך וה"ה דמצי פריך מסיפא
Answer #1: He likes to ask from the Reisha. Likewise, he could have asked from the Seifa.
אי נמי לא מצי למיפרך מסיפא דאיכא למימר דהכי קאמר אסורות משום גזל גמור הביצים ואמן מפני דרכי שלום:
Answer #2: He could not ask from the Seifa, for we could say that it means "they are forbidden due to absolute Gezel", i.e. the eggs, and the mother is "due to Darchei Shalom."
TOSFOS DH Iy Hachi Amai Asurim Mishum Gezel
תוספות ד"ה אי הכי אמאי אסורים משום גזל
(SUMMARY: Tosfos explains this answer, and another possible answer.)
דאפי' משום דרכי שלום ליכא
Explanation: They are not forbidden even due to Darchei Shalom!
ומשני אאמן פי' ולא אביצים
We answer that this refers to the mothers, i.e. and not the eggs.
וא"ת אמן נמי הא צריך שילוח
Question: Also the mothers [should not be forbidden due to theft, for] they must be sent!
וי"ל כי ליכא ביצים תחתיה
Answer: [They are forbidden due to theft] when there are no eggs under them (so there is no Mitzvah to send them)!
וה"ה דה"מ למימר כס"ד מעיקרא אביצים שנפלו יש גזל גמור ואאמן יש דרכי שלום:
Observation: Alternatively, we could have said like we thought initially, that for eggs that fell there is absolute theft, and for their mothers there is Darchei Shalom.
TOSFOS DH Lo Tzericha b'Katan
תוספות ד"ה לא צריכא בקטן
(SUMMARY: Tosfos explains that a minor took the eggs without sending.)
ול"ג דשלחה קטן דאי שלחה קנה בעל השובך מדאורייתא ואטו משום דלקחו קטן יהא שלו
Assertion: The text does not say "a minor sent it", for if he sent it, the owner of the dovecote acquired mid'Oraisa. Because a minor took it, will it be his (the minor's)?!
אלא הקטן לקח הביצים בלא שילוח שעדיין לא זכה בעל השובך בביצים
Rather, the minor took the eggs without sending. The owner of the dovecote did not acquire the eggs yet.
ותימה דאפי' בגדול ה"מ לאוקמי וכגון שנתן ידו או בגדו תחת הביצים בשעה שאם רובצת עליהם ולא נתכוין לזכות בביצים עדיין דאסור הוא
Question: Even regarding an adult, we could have established it when he put his hand or garment under the eggs at a time when the mother crouches on them, and he did not intend to acquire the eggs yet, for it is forbidden;
אלא עשה כן כדי שלא יזכה בעל השובך בבצים אח"כ ושילח את האם ונטלן עכשיו וזוכה בהן:
Rather, he did so in order that the owner of the dovecote will not acquire the eggs afterwards, and he sent the mother and took the eggs now, and acquired them.
102b----------------------------------------102b
TOSFOS DH u'Va Ma'aseh Lifnei R. Yosi v'Chulei
תוספות ד"ה ובא מעשה לפני ר' יוסי כו'.
(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot learn from what R. Yosi said elsewhere.)
תימה דלשמואל משמע דמספקא ליה לר' יוסי אי תפיס לשון ראשון או אחרון
Question: It connotes that Shmuel is unsure according to R. Yosi whether we follow his first words or his latter words;
ובתמורה (דף כה: ושם) גבי תמורת עולה ושלמים א"ר יוסי דבריו קיימים והיינו תפוס לשון שניהם
In Temurah (25b), regarding Temuras Olah and Shelamim, R. Yosi said that his words are fulfilled, i.e. we follow both of them!
ובנזיר פ"ב (דף ט. ושם) ובזבחים (דף ל. ושם) ובפסחים (דף נג. ושם) ובמנחות (דף קג: ושם) אית ליה לרבי יוסי דבגמר דבריו אדם נתפס
In Nazir (9a), Zevachim (30a), Pesachim (53a) and Menachos (103b), R. Yosi holds that we follow a person's final words!
וי"ל דהכא מספקא ליה שאי אפשר לומר דעת של שניהם שהרי סותרים זה את זה
Answer: Here he is unsure, for you cannot say that he intends for both of them, for they contradict each other;
אבל בתמורה שאינם סותרים זה את זה א"ר יוסי תפוס לשון שניהם
However, in Temurah, that [his two statements] do not contradict each other, R. Yosi said that we follow both of them;
וההיא דנזיר דמפרש דבריו הריני נזיר מן הגרוגרות והרי עלי מנחה מן השעורים קאמר דבגמר דבריו אדם נתפס:
In the case in Nazir, in which he explains his words "I am a Nazir from figs", and "it is upon me to bring a Minchah from barley", we say that we follow his final words.
TOSFOS DH Havah Amina Perushi Ka Mefaresh
תוספות ד"ה הוה אמינא פרושי קא מפרש.
(SUMMARY: Tosfos brings three explanations of the Sugya here and in Bava Basra.)
פי' בקונט' אסתירא מאה מעי מאה מעי לא משום תפוס לשון אחרון אלא משום דמפרש לשון אסתירא חשוב דשוה מאה מעי
Explanation #1 (Rashi): We would have thought that "Astira Me'ah Ma'ah" is Me'ah Ma'ah, not because we follow his latter words, rather, because [his final words] explain that "Astira" is esteemed, and it is worth 100 Ma'os (Perutos. A standard Astira is a Chetzi Dinar, which is worth only 96 Perutos.)
וקשה דתנן בפרק גט פשוט (ב"ב דף קסה:) זוזים מאה דאינון סילעין תלתין אין לו אלא מאה
Question: A Mishnah (Bava Basra 165b) says that [if a document said] "100 Zuz, which are 30 Sela'im (120 Zuz), he has only 100;
אלמא כי פרושי מפרש אזלינן בתר פחות שבלשונות למימר דאינון סילעין תלתין גרועין
Inference: When it (the latter expression) explains [the former], we follow the smaller expression, to say that they are 30 inferior Sela'im!
דליכא למימר התם לא מפרש אע"ג דאמר אינון כיון שרחוקין כל כך זה מזה מאה מתלתין אלא מהדר קא הדר ביה
Suggestion: There, it does not explain, even though it says "d'Inun" (which are), because they are so far from each other, 100 (Zuz) from 30 (Sela'im, i.e. 120 Zuz). Rather, he retracted.
דא"כ היה הולך הכל אחר התחתון כדתנן התם כתב למעלה מנה ולמטה מאתים הכל הולך אחר התחתון
Rejection: If so, everything would follow the bottom (latter), like the Mishnah says there "if he wrote above 100, and below 200, we follow the bottom"!
ונראה לר"י לפרש דאי מהתם מההיא דאסתירא הוה אמינא הכא פרושי קמפרש והוי כולו לשוכר
Explanation #2 (Ri): If we would learn from the case of Astira, one might have thought that here it explains, and the tenant gets the entire [month];
דהכי קאמר י"ב דינרים לשנה אף שתשלם לי דינר בכל חדש לא אמתין עד סוף שנה כמו שכירות שאינה משתלמת אלא לבסוף
He said as follows. It is 12 Dinarim for the year, but you must pay me a Dinar every month. I will not wait until the end of the year like rental, which is due to be paid only at the end.
וכי האי גונא אמר פרק בית כור (שם דף קה. ושם) גבי חלוקין עליו חביריו על בן ננס
Support: It says like this in Bava Basra (105a) regarding "Ben Nanas' colleagues argue with him."
ואי הוה אמר הכא כולו למשכיר גרידא ה"א בההיא דאסתירא פרושי קמפרש וניזיל בתר פחות שבלשונות כי ההיא דגבי גט פשוט אף ע"ג דלא אמר דאינון מאה מעי כדקאמר התם
Explanation #2 (cont.): Had he said only the law here, that the owner gets the entire [month, one might have thought that in the case of Astira, (Me'ah Ma'ah) explains it, and we follow the smaller expression, like the case in Bava Basra (165b), even though he did not say there "d'Inun Me'ah Ma'ah", like he said there (d'Inun 30 Sela'im);
אי נמי הוי אמינא האי דכולו למשכיר לאו משום תפוס לשון אחרון אלא מספקא ליה
Alternatively, one might have thought that "the owner gets the entire [month]" is not because we follow the latter expression, rather, because he is unsure;
ומשום דקרקע בחזקת בעליה קיימת הוי למשכיר ואפי' אפיך מיפך כדאמר רב נחמן
Because land is in the Chazakah of its owner, the owner gets [the month], and even if he reversed the order (first he said a Dinar every month, and then 12 Dinarim for the year), like Rav Nachman said.
ורבינו שמואל פי' בפרק בית כור בע"א אי מהתם דמרחץ ה"א פרושי קמפרש שמסופק היה
Explanation #3 (Rashbam in Bava Basra): If we learned from the bathhouse, one might have thought that it explains, for he was unsure [whether it will be a leap year];
וקאמר י"ב דינרים לשנה אם היא פשוטה ודינר זהב לחדש אם היא מעוברת ולכך כולו למשכיר ולאו משום תפוס לשון אחרון
He said 12 Dinarim for the year if it is simple (not a leap year), and a Dinar every month if it is a leap year. Therefore, the owner gets the entire [month], but not because we follow the latter expression.
והשתא לא הוי פרושי קא מפרש כההיא דהתם דלעיל דהתם הוי כדפי' ר"י
Question #1: Now, "it explains" is not like the case above there, like the Ri explained.
ותו ההיא דמרחץ אין צריך לדחות משום דפרושי קמפרש
Question #2: We need not reject [learning from] the case of the bathhouse because it (the latter expression) explains;
דבלאו הכי איכא למידחי דטעמא הוי משום דקרקע בחזקת בעליה עומדת ואפילו אפיך מיפך
Even without this, we can reject that the reason is because land is in the Chazakah of its owner, and even if he reversed the order!
וכדפירש ר"י ניחא
Observation: Like the Ri explained, this is fine;
אלא דבפ' בית כור אינו מיושב לשון אי מההיא דמשמע דקאי אמרחץ
Question: However, in Bava Basra (105a) the words "if from there [I would have thought that he explains]" are difficult [for the Ri]. It connotes that they refer to the bathhouse!
והרבה יש כיוצא בזה בגמרא
Answer: There are many cases like this in the Gemara ("if from there" does not refer to the last matter mentioned).
ולפירוש רבינו שמואל אינו מיושב בשמעתין אי מההיא
Question: According to the Rashbam, "if from there" is difficult in our Sugya.
ולפירוש הקונט' אינו מיושב שם אם לא תפרש (הגהת בארות המים) שם כפי' רבינו שמואל וכאן כפירוש הקונט'
Question: According to Rashi, it is difficult there, unless you explain there like the Rashbam, and here like Rashi.
וי"ס דל"ג אי מההיא אלא גרס מהו דתימא ותו לא וניחא טפי:
Alternative text: Some texts do not say "if from there", rather, only "what might one have thought." This is better.
TOSFOS DH b'Chezkas she'Lo Nifdeh
תוספות ד"ה בחזקת שלא נפדה
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the opinion that sometimes people pay debts early.)
וא"ת לאביי דאמר בפרק השותפים (ב"ב דף ה. ושם ד"ה ובא) עביד איניש דפרע בגו זמניה אמאי הוי בחזקת שלא נפדה
Question: According to Abaye, who said in Bava Basra (5a) that a person is prone to pay within the time, why is the Chazakah that he was not redeemed?
וי"ל דהתם הוי טעמא כי היכי דלא לטרדן והא לא שייך בפדיון הבן שיכול ליתן לאיזה כהן שירצה
Answer #1: There, the reason [why a person is prone to pay within the time] is lest [the creditor] bother him [to pay him]. This does not apply to Pidyon ha'Ben, for one may give to any Kohen he wants (no one can demand payment from him).
אבל קשה דא"כ היכי מייתי הכא מיניה ראיה לשוכר דשייך טעמא דלא לטרדן
Objection: If so, how do we bring from it a proof to a renter, to whom the reason lest [the owner] bother him [to pay the rent] applies?
אלא יש לומר דלהכי הוי בחזקת שלא נפדה לפי שירא שימות הבן או יתעכלו המעות תוך שלשים דאין בנו פדוי כדאמר רבא בפרק יש בכור (בכורות דף מט. ושם)
Answer #2: The Chazakah is that he was not redeemed, for [the father] fears lest the son die, or the coins be consumed within 30 days, and his son is not redeemed, like Rava taught in Bechoros (49a);
ושוכר נמי ירא להקדים השכר פן יפול הבית או יפול ביתו של משכיר עצמו ויוציאנו דאמר ליה לא עדיפת מנאי כדאמרינן לעיל (דף קא:):
Also a renter fears to pay rental in advance, lest the house fall, or the owner's house fall, and he will evict the tenant, for he says to him "you are no better than me" (that you should live in my house, and I should sleep on the ground), like we said above (101b).