חגיגה דף ב. א

אנשים דלהלן האם חייבים בראייה (לעלות לרגל) ובקרבן ראייה? [תוד"ה הכל].

ראיית פנים בעזרה קרבן ראייה
זכרים גדולים חייבים חייבים
חרש ושוטה [1] פטורים פטורים
קטן פחות מגיל חינוך לבבלי: פטורים
לירושלמי: חייבים
פטורים
נשים פטורים
קטן שהגיע לחינוך [2] חייב מדרבנן חייב ומביא בנדבה [3]
טומטום ואנדרוגינוס, נשים, חיגר, סומא, חולה זקן, ושאינו יכול לעלות ברגליו פטורים פטורים

מי שחציו עבד וחציו בן חורין האם חייב בראייה?

למשנה ראשונה למשנה אחרונה
לבית שמאי חייב חייב
לבית הלל פטור - כן דייק רבינא חייב

כיצד דרשינן מקרא (שמות כג:יז) "שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ"? [תוד"ה יראה].

הראשון השני
לרש"י יִרְאֶה - כדכתיב [4],
משמע האדם שבא לראות את השכינה
יֵרָאֶה - כדקרינן,
משמע השכינה שבאה לראות האדם [5]
לר"ת יֵרָאֶה - כדקרינן, כדרך שבא האדם להראות בב' עיניו של מקום יִרְאֶה - כדכתיב,
כך צריך שיהיה רואה בשתי עיניו שלמות

חגיגה דף ב: א

האם חרשים דלהלן חייבים במצות ראייה ושמחה?

חרש שאינו מדבר ואינו שומע מדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר
במצות ראייה פטור פטורים
במצות שמחה פטור חייבים
-------------------------------------------------

[1] ע' לקמן (דף ד.) דגם אלו שמחמת מלאכתן ריחן רע ביותר, כגון מקמץ (צואת כלבים) ומצרף נחושת ומעבד עורות. וכן מי שאין לו קרקע ג"כ פטור.

[2] אביו חייב להביאו מדרבנן, ובזה נחלקו ב"ש וב"ה מה הוא גיל חינוך בקטן, דב"ש אומרים כל שאינו יכול לרכב על כתפיו של אביו מירושלים להר הבית, וזה שיעור קטן מאד, וכל שגדול מזה חייבים לחנכו. וב"ה אומרים שצריך ללכת ברגליו ממש ע"י שיאחז בידו של אביו ויעלה מירושלים להר הבית.

[3] כן כתבו התוס' (בד"ה איזהו), ולמ"ד שנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט יביא את קרבנו בחוה"מ. ובסוף דבריהם משמע שדייקו מרש"י שפטור מקרבן ולא צריך להביא משום חינוך אלא רק לעלותו לעזרה.

[4] פי', כפי המסורת כיצד כתוב הפסוק יש לנו לדורשו "יִרְאֶה", (אכן לפי המקרא אנו קוראים: "יֵרָאֶה").

[5] ודרשינן דכמו שהשכינה באה לראות את האדם בשני עינים, כך האדם שבא להראות לפני השכינה יבוא בשני עיניו, אבל סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף