[1] והיינו חמש עשרה פעמים חמש מאות שנה, כנגד שבעה רקיעים ושמונה אוירים הנ"ל ובסך הכל הוא 7500 שנה, וכתבו התוס' (בד"ה ורגלי) סימן לדבר "רגליהם רגל ישרה" בתיבת "ישרה" תקח ב' אותיות האמצעיות שהם ש"ר יעלה חמש מאות ואותיות י"ה הם רמז לחמש עשרה פעמים חמש מאות. והיינו שסימן ישר"ה הוא תחת רגלי החיות.

[2] מעשה מרכבה הוא פרק ראשון ביחזקאל, המסתיים בשני פסוקים אלו (יחזקאל א:כז-כח) "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר". ובגמ' מבואר שאמרו סבי דפומבדיתא (רב יהודה ורב עינא) שהם למדו במעשה מרכבה עד "ויאמר אלי בן אדם" (יחזקאל ב:א), ואמר להו רב יוסף הן הן מעשה המרכבה. והקשתה הגמ' עליו שמשמע מדבריו שאת כל הפרק עד סופו היינו עד סוף שני הפסוקים האחרונים אפשר לדרוש במעשה מרכבה, ואילו מהברייתא מבואר שכבר מתחילת הפסוקים אסורים לדרוש במעשה מרכבה לרבי עד תיבת "וָאֵרֶא" (כְּעֵין חַשְׁמַל), ולר' יצחק עד תיבת "חַשְׁמַל". ומתרצת הגמ' כדלהלן.

[3] אלא אם הוא חכם הוא מבין מדעתו.

[4] פי', מתחילת ספר יחזקאל בריש פרק א'.

[5] ומשמע שיש איזה מספר, ואילו מהפסוק אכן יש תירוצים אחרים ליישוב סתירת הפסוקים וכדלהלן.