[1] ובשמיעה זו אפשר לדעת רק את הדברים שעתידים להיות בזמן קרוב - אבל לא דברים העתידיים לזמן מרובה.

[2] כתבו התוס' (בד"ה כבני), דהוה מצי למנות נמי גם שהם ישנים ומוציאים רעי כבני אדם.

[3] מצות סמיכה היא להניח את שתי ידיו על ראש הקרבן ולהשען עליו בכל כחו, ובמעשה זה הוא משתמש בבהמה - שהוא דבר האסור ביו"ט, ונחלקו התנאים דלהלן האם מותר לסמוך ביו"ט. בגמ' (בסוף עמוד ב') הובאה דעת ר' יוסי בר' יהודה דס"ל דנחלקו בשלמי חובה האם יש בהם מצות סמיכה או לא, ועכ"פ משנתנו אינה כמ"ד זה.

[4] דכיון שאין להם חיוב סמיכה - דנתמעטו מקרא ד"בני ישראל" ולא בנות ישראל, אם יסמכו כדין הרי שהם משתמשות בקרבן, ורק משום לעשות להם נחת רוח (כגון שהיתה בהמה שלהם, - תוד"ה לעשות) שירגישו כאילו הם מקיימות מצוה התירו להן לעשות כעין סמיכה אבל לא יותר.