חולין דף יט. א
שחט שני שליש בטבעת והגרים שליש, או שהגרים שליש ושחט ב' שליש בטבעת, מה הדין?
בשחט שני שליש והגרים שליש | הגרים שליש ושחט שני שליש | |
לל"ק לרב הונא, ולל"ב לרב חסדא |
לרבנן: טרפה לר' יוסי ב"י: כשרה |
טרפה |
לל"ק לרב חסדא, ולל"ב לרב הונא |
כשרה | לרבנן: טרפה לר' יוסי ב"י: כשרה |
שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, או: הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש, מה הדין?
שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש | הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש | |
לרב יהודה "רובא בשחיטה" [1] | כשרה | טרפה |
לרב הונא - "נפקא חיותא בשחיטה" [2] | טרפה | כשרה |
חולין דף יט: א
שחט במקום נקב או שחט ופגע בנקב, מה הדין?
שחט במקום נקב בקנה - שהיה הנקב לצד הצואר |
שחט ופגע בנקב בקנה - שהיה הנקב לצד העורף |
|
לרב יהודה ור' אלעזר | כשרה | טרפה |
לר' יוחנן ורבא | כשרה | כשרה |
השוחט או המולק במקומות דלהלן, מה הדין?
מן העורף - ולא החזיר סימנים | מן הצדדים | מן הצואר | |
השוחט | פסולה | לרש"י: כשרה לכתחילה לתוס': כשרה בדיעבד [3] |
כשרה |
המולק | כשרה | פסולה | פסולה |
[1] ולכך אם שחט והגרים ושחט, דשני שליש היו בשחיטה - כשרה, אבל אם להיפך אפי' דנפקא חיותא בשחיטה - לא מהני, דלא היה רובו בשחיטה.
[2] ולכך אם הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש - כשרה, דנפקא חיותא דשליש האמצעי בשחיטה, אפי' שלא היה רובו בשחיטה. אבל במקרה ההפוך, אפי' שהיה רובו בשחיטה - טרפה, כיון שלא נפיק חיותא בשליש האמצעי בשחיטה.
[3] ולרש"י כשרה לכתחילה אפי' בלא החזיר סימנים. ולתוס' (ד"ה השוחט), כשרה רק בדיעבד אפי' בהחזיר סימנים - גזירה אטו לא החזיר.