חולין דף כז. א
האם צריכים לשחוט גם את הורידין? [תוד"ה השוחט].
| בבהמה | בעוף | |
| לתנא קמא | לא צריך | לא צריך |
| לר' יהודה | לא צריך | צריך לכתחילה - וכשר בדיעבד |
מה ילפינן מהפסוקים דלהלן?
| "את הראש ואת הפדר" (ויקרא א:ח) | "ואת ראשו ואת פדרו" (שם פסוק י"ב) | |
| מהראש | ששחיטה מן הצואר | שהראש קודם לכל הנתחים |
| מהפדר | שיחפה את הפדר על בית השחיטה | שהפדר קודם לכל הנתחים |
חולין דף כז: א
מה ילפינן מהפסוק (ויקרא יא:מו) "זאת תורת הבהמה והעוף"?
| מ"תורת" | מ"זאת" | |
| לרבנן | מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה | למעט לעוף שאין צריך רוב שנים |
| לר' אליעזר | מה מליקה בצואר אף שחיטה בצואר | למעט לבהמה שצריך דוקא רוב שנים |
מהיכן נבראו העופות לרבן גמליאל / לרבן יוחנן בן זכאי?
| לתשובתו לאותו הגמון | לתשובתו לתלמידיו | |
| ללשון הראשון | מן הרקק [1] | מן המים [2] |
| ליש אומרים [3] | מן המים | מן הרקק |
[1] ובזה מיושבים ב' הפסוקים "ישרצו המים שרץ נפש חיה" - משמע שמן המים נבראו, "וייצר ה' אלקים מן האדמה וגו' כל עוף השמים" - משמע שמן האדמה נבראו, אמור מעתה שנבראו מן הרקק שיש בו מים ואדמה יחד.
[2] והפסוק שאומר "וייצר וגו' מן האדמה" קאי על בהמה וחיה, "ואת כל עוף השמים" הוא לענין ההמשך - "ויביאם אל האדם לראות מה יקרא לו".
[3] ליש אומרים ס"ל דאדרבה לתלמידיו אמר שנבראו מן הרקק. ובטעם הדבר יש בזה ב' פירושים ברש"י, אחד משום דכתיב "ואת כל עוף השמים" על ויצר ה' אלקים מן האדמה, ולא משמע שנכתב שם רק לענין קריאת שמות. לישנא אחרינא, משום דכתיב "ועוף יעופף על הארץ" - משמע שמן הארץ ג"כ נבראו ולא רק מן המים.