[1] אכן נחלקו רש"י ותוס' באיזה חלב של גיד מותר (גם אליבא דר' יהודה), דרש"י (ד"ה גוממו) פירש שקאי על עיקרו ושרשו של שומן, אבל בחלב הגבוה הנראה על השופי גוממו ומשליכו מפני מראית עין שלא יראה באוכל גיד. אמנם תוס' (ד"ה גוממו), ס"ל שכל החלב מותר, וגוממו קאי רק על הגיד לחודיה.

[2] כתבו תוס' (ד"ה עולא) שרב ס"ל שמחלוקת התנאים אם יש בגידים בנותן טעם, היא מחלוקת בקנוקנות בעצמם, כי גיד עצמו הוא עץ בעלמא ולא נאסר. עוד כתבו תוס', דס"ל לרב כמ"ד יש בגידין בנותן טעם, דאם גם בקנוקנות אין טעם, מה חילוק יש בין הגיד לקנוקנות.

[3] ומלשון עולא שאמר עץ הוא והתורה אסרתו, דייקו תוס' דס"ל כמ"ד אין בגידין בנותן טעם.

[4] ודייקו תוס' (ד"ה כוותיה) מהשאילתות שלעולא מותרים אפי' מדרבנן, ורק אנו מחמירים בקנוקנות מדרבנן אע"ג שמסתברא כוותיה דעולא (אמנם ע' ברבינו גרשום).