[1] פי', שלא פרכה הגמ' על המלמד האחרון והוצרכה לחזור ולעשות יוכיח מהמלמדים הראשונים. אבל במה הצד פירושו, שעשו פירכא על המלמד החדש שהבאת, ואמרה הגמ' "הדר דינא" שהמלמד הקודם יוכיח שהפירכא שפרכת אינה פירכא.

[2] פי', אפשר לפרוך את הלימוד רק אם תמצא חומרא במלמד שתוכל לומר שלכן דינו כך וכך, אז יפרך הדין. אבל בלא קולא וחומרא, אלא שרק מצאנו איזה מאפיין מסוים (שלא יוצר קולא או חומרא) במלמד שאין בנלמד - זה לא פירכא.

[3] פי', שפרכנו על המלמד השלישי החדש והוצרכנו לחזור וללמוד יוכיח מאחד מהמלמדים הקודמים, אז פרכינן כל דהו. וכגון, אם היינו מוציאים פירכא על הדרשא של איסי בן יהודה שלמד מערלה חמץ בפסח וכלאי הכרם, דהיינו על הלימוד השלישי שלו מכלאי הכרם היינו מוצאים פירכא לומר מה לכלאי הכרם שיש בהם חומרא פלונית (וכמו שבאמת מקשה הגמ' בסמוך, והיינו צריכים לחזור ללמוד יוכיח מערלה או מחמץ בפסח, אז היינו יכולים לשאול פירכא כל דהו, כגון "מה לאלו שהם גידולי קרקע", והוי פירכא אף שאין בה קולא או חומרא. אבל אם אין צורך לעשו "הדר דינא", ממילא אי אפשר לפרוך על המלמד השלישי פירכא כל דהוא, אלא צריך לפרוך דוקא פירכא של קולא או חומרא.

[4] פי', בין שנתבשל בחלב חיה ובין שנתבשל בחלב בהמה.

[5] באכילה, אולם בבישול ובהנאה מותר.

[6] אולם כל הנידון כאן הוא לגבי החלב, אולם לגבי עור הקבה של הנבלה לכו"ע אסור דהרי יש טעם בשר בדבר המעמיד. ובאמת שכתבו התוס' (בד"ה המעמיד) דה"ה גם בקבת בהמה כשרה אסור משום בשר וחלב, אמנם רק מדרבנן כי רק דרך בישול אסרה תורה. וע' מהרש"א.

[7] גם חלב זה נקרא בלשון משנתנו "קבה".

[8] דאין העכו"ם מפרידים בהמות טמאות מעדרם, ואם יונקים הגדיים מבהמות טמאות אינם מפרישים אותם, ולכן גזרו בזה חכמים.

[9] ור' חייא בר אבא אמר בשם ר' יוחנן שאסור משום ע"ז, ואליבא דר' אליעזר שאמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים. אולם רב שמואל בר רב יצחק אמר בשם ר' יוחנן שאין לחוש לר' אליעזר.

[10] פי', בע"ז (דף כט:) איתא: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע מפני מה אסורין גבינות העובדי כוכבים אמר לו מפני שמעמידין אותה בקבת נבלה - כלומר בחלב הקרוש שבה, והקשה לו וכו', וחזר בו ר' יהושע ואמר מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה, ע"כ. והיינו שחזר בו מקבת נבלה לומר שיש בה איסור, משום שזה החלב לאו גופה היא, וממילא אפי' ששחטה עכו"ם אין כאן איסור נבלה.

[11] אכן חלב הנמצא בבהמה כשרה שינקה מטריפה אסור - כמבואר במשנה, אולם ע' בטבלא הבאה.

[12] דכיון שהוא כבר נתעכל במעיה, הרי כבר נקר ממנו שם חלב.