יבם קיטע מן הארכובה ולמעלה מה יעשו כמו חרשת ייבם ויתן גט?
תודה רבה
מנחם הבלין, ישראל
אכן, כמה מגדולי האחרונים כתבו שכשאי אפשר לחלוץ - מייבמים.
שו"ת שבות יעקב חלק ג סימן קלד
... וכן כתבתי בספרי שבות יעקב סימן קכ"ז חרש וחרשת דאין זה בכלל מה שאמרו כל שאינו עולה לחליצה אינו עולה ליבום ע"ש מ"ש בשם התוס' מ"מ בנדון כזה פשוט דמותר להתייבם והוצאתי כן מכלל דברי מהר"ם פד"ואה סי' כ"ג אך לפי שהיה דבר קשה עלי לעשות מעשה כזה שהוא דבר תמיהא בעיני העולם להתייבם בזמן הזה והוא דבר שלא נמצא בדברי האחרונים להדיא כדי שלא יאמרו שרי לן עורבא ע"כ כתבתי הדבר לגאוני ארץ המפורסי' בהוראה וגיסי הגאון המפורסים מהר"ד אופנהיי' נר"ו לא השיב לי אותו פעם כי התנצל את עצמו שהי' טרוד מאוד באותו זמן ויש מי שהניח הדבר במסתפק הן ולאו ורפיא בידו ויש מי שעלה על דעתו להתיר לשוק בלא חליצה ויבום לכן הארכתי בתשובה שנית מה שאין דרכי בכך להיות מקצר ועולה אבל לדעתי הוא דבר פשוט נ"ל הק' יעקב:
בית מאיר אבן העזר סימן קסט סעיף לד
... ובזה נלע"ד שאף האי דנא ואפי' נקטעו שני רגליו ואפילו יש לו אשה מחויב ליבם ומסופק אני קצת בזה שא"א לחלוץ אם לא כופין אותו ליבם ככל מ"ע שמכין אותו עד שתצא נפשו (אלא דלא משמע הכי מהפוסקים בסי' קנ"ה בהג"ה דמצריכה לבא בטענה וע"ש וצ"ע) והברירה אח"כ בידו לגרשה ולע"ד אף בעל כרחה ולא מיבעי' דפשיטא לע"ד דבהכי הא לא גזר רגמ"ה שלא ליקח על אשתו אלא אף הגזירה שלא לגרש בע"כ לא גזר עלה דיבמה שמתחילה לא נשאה לקיימ' אלא רק לקיים מ"י (וע' ב"ש ריש סי' קע"ד) אבל שתתעגן האשה לעולמים חלילה תורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם הנלע"ד כתבתי:
שו"ת חתם סופר חלק ד (אבן העזר ב) סימן סט
ובעלמא כה"ג הי' דעתי נוטה לדעת הגאון בית מאיר סי' קס"ט דכל כה"ג מצוה ליבם גם בזה"ז דרכי' דרכי נועם כתיב וכדעביד עובדא הגאון שבות יעקב דלא כשב יעקב ע"ש אך הכא איכא זבורא בעקרבא שילדה ולד שנגמרה לו שעריו וציפרניו ומת בתוך שלשים א"כ ליבומי' לא יכול
יוסי בן ארזה