עד: רשד"ה כאן לתרומה, שהם טבולי יום עד הערב שמש דיום הבאת קרבנותיהם
יש לתמוה, דרש"י תלה הסיבה בהמסובב, וכל מצורע - בין מוסגר בין מוחלט - טובל באותו יום וכן כל זב -בין מב' ריאות בין מג' - טובל באותו יום ומי שטעון כפרה מביאו במחרת, ולא שהם טבולי יום עד יום לפני הבאת קרבנם.
אברהם יוסף שווארץ
לא ראיתי היכן תלה רש"י דבר בדבר. רש"י רק מגדיר מהו טבול יום במחו"כ - מזמן הטבילה עד לאור יום הבאת הקרבן. וכתב כן כדי לפרש מדוע קוראים לנדה בכל ימי מלאת טהרה "טבולת יום" משום דטבו"י אין גדרו מזמן הטבילה על שיעריב השמש באותו יום, אלא עד שיעריב השמש של אור ליום הבאת הקרבן.
בברכה. יוסי בן ארזה
ל' רש"י "דמשעת טבילה לסוף שבעה לזכר ושבועים לנקבה עד אור הבאת קרבנותיה ליום מחר היא נקראת טבולת יום ארוך" דומיא דכל מחוסרי כפרה הנקראים טבולי יום ארוך משעת טבילתם עד הערב שמש דליל הבאת קרבנותיהם למחרת,
לעניות דעתי כוונת רש"י להסיבר מהיכן אנו יודעין דיניה, ובזה ביאר דהרי יש לדמותה לכל מחוסר כפרה שהם טבולי יום עד ערב יום הבאת קרבנם
בדעתי אעמודה.