עא. לאתויי ערבי מהול וגבעוני מהול. יל"ע טובא לפי מאי דס"ד השתא דליכא קרא דכל הגוים ערלים, א"כ אמאי קאמר דוקא ערבי מהול, והרי אפילו ערבי שאינו מהול לכאורה לא נתמעט, דלא עדיף מתינוק לפני זמנו שלא נצטוה למול, ובפרט לרבינו תם דאפילו ישראל אנוס לא נתמעט מדין ערל, מכיון דבפועל אינו מצווה למול, א"כ האי עכו"ם ג"כ אינו מצווה.
אברהם יוסף שווארץ
נראה שגם קודם שידענו שכל הגויים ערלים, אך גויים שאינם נימולים פשוט לגמ' שהם ערלים, ככתוב בכמה מקומות בתנ"ך, כגון שמואל-א יז,כו ויחזקאל מד,ט.
בברכה. יוסי בן ארזה
כמדומני שמעלת כבודו רק מוסיף להתמיה, לפי דעת רבינו תם המובא בראשונים ריש פירקין, מי שאינו מצווה למול אינו נקרא ערל. כמו כן בס"ד דגמרא ליכא מקור דגוי נקרא ערל. א"כ לפי מאי דס"ד השתא איך נבאר הפסוקים שקראו לגוי ערל, ובמאי עדיף מאנוס?
מי שאנוס מלמול הרי הוא בעצם מצווה אלא שמצות וחי בהם דוחה מצוה זו ואילולא כן היה נימול, נמצא שרק מצד שהתורה מצווה אותו שלא למול נמנע מלמול. וכן פחות משמונה לא נחשבת ערלה כלל. משא"כ גוי ערל שאינו מצווה למול בגלל דרגתו שפיר חשיב ערל.
יוסי בן ארזה
לא בדיוק הבנתי איך מי שנפטר מלמול עדיף ממי שלא נצטוה מתחילה,
מה שהוא לא נצטווה זהו מפני שאינו בן ברית, משא"כ בן ברית שאנוס מלמול.
