פסחים פו. מהיכל ניקום וניתיב, שאני היכל, ומבואר דמעל ההיכל היתה קדושה בקדושת ההיכל, [וכן יש להויכח מפי"ג דכתו' דהיו שני פרוכות בעלליה, ויל"ע בדברי הרמב"ם דנקט דאומנים הנכנסים להיכל נכנסים דרך תיבה, והרי ממנ"פ הם נכנסים דרך ביאה לעליית ההיכל,ומה לי נכנסו להיכל מה לי לעליית ההיכל?
שווארץ
הרמב"ם דיבר רק על קדש הקדשים כדי שלא יזונו עיניהם משם.
יוסי בן ארזה
רמב"ם בית הבחירה ז' כ"ג בשעה שנכנסין הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה. מצוה שיהיו הנכנסין כהנים תמימים. לא מצאו תמימים יכנסו בעלי מומין. ואם אין שם כהנים יכנסו לוים. לא מצאו לוים יכנסו ישראל. מצוה בטהורים. לא מצאו טהורים יכנסו טמאים. טמא ובעל מום יכנס בעל מום ואל יכנס טמא שהטומאה דחויה בציבור. וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות. אם אין שם תיבות או א"א להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים
שם לא כתב שמשלשלים מלמעלה אלא נכנסים בתוך תיבה בדרך הרגילה שאין זו 'ביאה' וגם לא נהנה מצל ההיכל. משא"כ בקדש הקדשים משלשלים מלמעלה ששם עיקר הטעם הוא שלא יזון עיניו מקה"ק כמו שכתב הרמב"ם בסופ"ד.
יוסי בן ארזה
הרמב"ם התחיל ההלכה שהיה שם לול, ולא העתקתי כל דבריו. גם הבנתי שלשון "אין שם תיבות ינכסו פתחים" היינו דאם יש תיבות אין נכנסים דרך פתחים
לא ראיתי אזכור לול. הוא כותב שאסור להיכנס לעלייה שמעל קה"ק אלא פעם בשבע שנים, ולא מזכיר כניסה דרך לול.
'יכנסו דרך פתחים' היינו בלא תיבה, כדרך כניסה רגילה.
בברכה
לא הבנתי דבריכם.
אם עושים איזה שינוי זעיר בכניסה האם נתבטל על ידי זה שם ביאה כדרכה?
אם ייכנס דרך אחוריו או ילך על ידיו האם יהיהי גם אותו דין?
בתחילת ההלכה אמנם לא הוזכר לול, אבל הזכיר מקום יש בעליית קדשי קדשים, ולכן הבנתי שכוונתו הוא שנכנסנים דרך עלייה.
הראו לי שאף בחי' הגרמ"ד הלוי החדש נקט שכן כוונת הרמב"ם והתוספתא
נ"ל שתיבה חולקת רשות לעצמה ואינו נחשב כבא אל הקודש.
ועוד, שאינו נהנה מצל היכל, כיון שיש לו צל תיבה.
יוסי בן ארזה