לד. אי לאו גזירה שוה מייתינא לה בהיקישא,
יל"ע לדברי רש"י בסוכה לא. שלא ניתן לדרוש הי"ג מדות מעצמו חוץ מקל וחומר, מאי עדיפות דהיקש, והרי בין היקש בין גזירה שוה אין נלמדים מעצמם?
שווארץ
שלום
הערות הגרי"ש אלשיב:
ה"ק אי לאו גז"ש הוה מייתינא ליה בהיקישא וכו'. עיין פירש"י, ועיין גהש"ס שמעיר מדברי רש"י בסוכה (דף ל"א ע"א). והרז"ה ועוד ראשונים פירשו דלענין שני דינים הראשונים (מנין שבשופר, ומנין שפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה בזה) סגי היקישא, ואי"צ להגיע לגז"ש. אך לענין דין השלישי היינו ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה, לזה צריך דוקא את הגז"ש ולא סגי בהיקישא, דמהיקש יש רק ללמוד זה מזה להשוותם בדיניהם, אבל לא לצרף את של זה לזה ושל זה לזה. ולפי פירוש זה א"ש דעפ"י האמת צריך את הגז"ש, אבל לפירש"י באמת הגז"ש מיותרת, דמהיקש ניתן ללמוד כל שלשת הדינים.
(אגב, לפום ריהטא לא הבנתי מה שכתב רש"י בסוכה שם "שלא ניתן לדרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק"ו - והלא היקש אינו מי"ג מידות? וצ"ל דלאו דוקא נקט י"ג).
בברכה. יוסי בן ארזה